לא מעט מאיתנו נחשפו להונאות ברשת לפחות פעם אחת. במסגרת "ועידת הצרכנות של ישראל", הנחה דרור גלוברמן פאנל בנושא בטיחות בקניות ברשת ומלחמה בהונאות. אז מה השתנה בכל מה שקשור להונאות ברשת בזמן הקורונה? "מה שהתחדש זה ההיקף והעוצמות בגלל הקורונה", מספרת עדי מאירי, פרשנית לענייני פלילים. "את רוב הקניות אנחנו עושים דרך מחשב והעבריינים יושבים שם ומחכים לנו. הם רק מחכים שניפול בפח".
"התופעה בגדולה ביותר היא פישינג, בה אתרים שמתחזים להיות אתרים כמו איביי, פייפאל וכו' גונבים לנו את הכסף. הם מתחזים דרך הודעות וסיסמאות קטנות וברגע שאתה לוחץ על הלינק אכלת אותה כי כל הפרטים שלך אצלם. מה שחדש זה שהם משתמשים לא רק באשראי, אלא גם בפרטי הזהות שלך לצרכים אחרים ומטרות אחרות. מאז שהוקמה יחידת הסייבר הארצית ובמחוזות יש אלפי תלונות בשנה. בקורונה יש עלייה דרמטית של עשרות אחוזים".
ח"כ הילה שי-וזאן, יו"ר ועדת הצרכנות בכנסת חיזקה את הטענה ואמרה: "ישראל היא באופן אבסולוטי אחת המדינות המובילות בעולם מבחינת קניות באינטרנט. כשמוסיפים לזה את הקורונה מגיעים למספרים מפלצתיים, בלי קשר לגודל האוכלוסייה ביחס לעולם. לכן כל תופעות כמו הונאות הן גדולות".
"אנחנו מתמודדים היום עם פושעי סייבר", אומר עודד ואנונו, ראש מחלקת חולשות מוצרים בצ'ק פוינט. "יש להם היום עוצמות של מדינות. כל הנושא של המטבעות המבוזרים כמו הביטקוין נתן דלק לפושעי הסייבר. הם עובדים על בסיס לוח השנה העולמי – עד עכשיו כל פושעי הסייבר התפקסו על הבחירות בארה"ב ועכשיו בנובמבר כולם מתפקסים על נושא הקניות. אנחנו רואים עליה של 90 אחוזים בתשתיות של פשיעת סייבר שהתחילו לקום על מנת לתקוף".
"בנוסף כמות עלייה בכמות פשעי הפישינג. היינו רואים פעם פישינג ב-1 מתוך 11,000 מיילים בעולם והיום זה 1 מתוך 1,000 יותר בפי עשרה. מאחורי הקלעים יש מסחר של מידע, לא רק של כרטיסי אשראי. מידע זה הכסף הגדול של פושעי הסייבר".
ומה המצב בישראל? "לאורך השנים, היקף ההונאות בכרטיסי אשראי בישראל הוא נמוך ביחס לעולם. יש לנו אופי ציני וחשדני ובמקרה הזה הוא טוב", מסביר יוני רגב, סמנכ"ל מניעת הונאות ורגולציה בקבוצת ישראכארט. "תקופת הקורונה הגדילה משמעותית את הניסיונות, אבל הלקוח שקונה בכרטיס אשראי מוגן. ברוב המקרים אנחנו מזהים ובפונים ללקוחות וגם במקרים שלא, כשהוא פונה אלינו הוא מוגן. אנחנו עושים הרבה עבודה מאחורי הקלעים כשהמטרה היא שהלקוח לא ירגיש אותנו, אבל יהיה מוגן".
"אנחנו עושים המון כדי להסביר לאנשים איך להימנע מהונאות יש לנו המון שיחות הסברה עם לקוחות. הרבה פעמים פושעי הסייבר מחפשות אוכלוסיות ספציפיות – חלשות, אנשים שמתקשים בעברית ואוכלוסיות מבוגרות. יש כאן גם היבט פסיכולוגי. הביטחון לקנייה ברשת של מי שפרצו לו לכרטיס האשראי או החשבון יורד. לכן מאוד כדי לבדוק את החייבים שלך לפחות פעם בחודש".
"צריך להגיד שגם צעירים נופלים בפח", הוסיפה מאירי. "יש הרבה הונאות של הנדסה חברתית. מתקשרים אליך בטלפון ואומרים לך לבוא לקחת חבילה ומציינים כי חסר פרט באשראי. גם אני יכולה ליפול בפח בזה".
ואיך אפשר להתגונן? "חוק מספר 1 זה לא להיכנס ללינק ששולחים לך", מסבירה מאירי. "תפתח את הדפדפן ותחפש את האתר הרשמי והאמיתי. יש גם את המנעול הירוק וה-HTTPS לפני הקישור. כל הסימנים האלה ביחד יכולים לעזור לך לא ליפול. צריך גם לבדוק את החיובים כל חודש". ואנונו מצדו הוסיף: "צריך גם לעדכן את מערכת ההפעלה והאפליקציות זו ההגנה הראשונית".
בנובמבר קורא עוד דבר מעניין בגזרת כרטיסי האשראי. "בנק ישראל הוראה לשוק לעבור לטכנולוגיית EMV שמאפשרת לשלם בקופה באמצעים טכנולוגים שהם לא כרטיס אשראי כמו טלפון נייד", הסביר רגב. "זה מאפשר כרטיס מאובטח יותר מכרטיס אשראי".