בחודש שעבר זינקו מחירי העגבניות לשיא של השנים האחרונות – 8.5 שקל בממוצע לק"ג, לפי נתוני סטורנקסט. הקפיצה הזמנית במחירים נבעה בין השאר מווירוס שהתפשט בשדות הארץ והשמיד כרבע מהגידול המקומי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כשעוסקים ב"ביטחון המזון" של ישראל, לרוב דנים בהבטחת קיומה של החקלאות הישראלית. אלא שמקרים כמו וירוסים, גלי חום ואסונות אחרים שנוחתים באחרונה על הפירות והירקות המקומיים, ומחסלים כמויות עצומות של גידולים, מעלים תהייה: האם החקלאות המקומית מסוגלת לספק את כל צרכי המשק להדביק את קצב הגידול באוכלוסייה, או שמא דווקא ייבוא תוצרת מחו"ל יסייע לביטחון המזון של הצרכן הישראלי?
החקלאות בארץ, שתמיד הייתה מקור לגאווה ישראלית, נמצאת בקשיים כלכליים כבר שנים. אך ככל שצורם לשמוע על מקרים כמו אספקת עגבניות טורקיות לחיילי צה"ל, צריך לזכור ששיעור הייבוא של תוצרת חקלאית מחו"ל הוא קטן עד זניח. קרוב ל-95% מהפירות והירקות שנמכרים בישראל מגודלים בארץ. בשני העשורים האחרונים צמחה אוכלוסיית ישראל ביותר מ-40%, בעוד שהתוצרת החקלאית גדלה בכ-10% בלבד. כלומר, יותר פיות להאכיל – עם פחות פירות וירקות לכל אחד מהם.
ההשלכות המדאיגות לא איחרו להגיע. מאז שנת 2000 נרשמה ירידה של כ-20% בצריכת פירות וירקות לנפש (הנתונים עדכניים ל-2018). בנוסף, הגדלת הביקוש על ההיצע השפיעה במקביל על הזינוק במחירים. מתחילת המילניום התייקרו הירקות בכ-25% בממוצע ומחירי הפירות האמירו בכ-40%, כשעיקר העלייה הייתה בעשר השנים האחרונות.
במשרד האוצר טוענים שהחקלאות המקומית פשוט אינה מסוגלת להאכיל 9 מיליון ישראלים באופן תדיר ומלא. לתפיסתם, ישנו ביקוש סמוי לפירות וירקות שנבלם על ידי מגבלות הייצור. אנשי המקצוע באוצר קוראים לביטול מיידי של המכס על ייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל. המכסים הגבוהים שהוצבו על יבולים מחו"ל, כדי לשמור על החקלאים בארץ, נעים כיום בין 50 ל-200 אחוזים ממחיר המוצר עצמו בנמל. הדברים של האוצר נאמרו במסגרת דיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת.
הפערים במו"מ: יותר מ-1,000%
החקלאים המקומיים מוטרדים מהתחרות מול שכניהם מטורקיה וירדן, שמוכרים את תוצרתם במחירים נמוכים משמעותית. למשל, ק"ג עגבניות מטורקיה נסחר בחלק מעונות השנה בשקל וחצי, פלוס תוספת של שקל במכס. ייצור ק"ג של עגבניות כחול-לבן, לעומת זאת, עולה לדברי החקלאים קרוב ל-4 שקלים.
במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המבטא את עמדת החקלאים המקומיים, מסבירים שהם מתכננים להכפיל את תפוקת החקלאות הישראלית עד שנת 2050. כיום יותר ממחצית השטחים החקלאיים הם מה שמכונה "פלחה", כלומר גידול מסורתי עם השקיה טבעית של מי גשמים. ניתן לעבד את אותם שטחים ולהכפיל את התפוקה פי 4 בגידול חממה, אבל לשם כך צריך כסף, מים וכוח אדם.
באוצר מסכימים שניתן להפוך את החקלאות הישראלית ליעילה ופורייה יותר, אבל סבורים שהפוטנציאל מוגבל הרבה יותר. אנשי המשרד הכינו רפורמה שכוללת את פתיחת הייבוא בפטור ממכס, שבמסגרתה יקבלו החקלאים תמיכה ישירה מהמדינה. בינתיים הרפורמה מתעכבת, כמו רבות אחרות, בגלל הימנעות הממשלה מהעברת תקציב מדינה מסודר עם חוק הסדרים לצדו. ובכל מקרה, הסכמות בין האוצר לחקלאים לא נראות באופק.
החקלאים, שמתנגדים להורדת המכסים, אומרים שיש על מה לדבר תמורת תמיכה ישירה בחישוב של כ-1,000 שקל לכל דונם של שטח חקלאי – לעומת 45 שקל לדונם שלדבריהם הציע האוצר. במשרד האוצר מסרבים לשלם את המיליארדים המבוקשים ומציגים נתונים מתוכניות דומות באירופה, שם עומד הסיוע לחקלאים על כ-20-30 אירו לדונם.
המכס נמצא בסמכותו של משרד האוצר, אבל שינוי משמעותי בענף לא יקרה בלי הסכמות ממשלתיות. ההתנגדות המרכזית לפתיחת היבוא מגיעה מצד משרד החקלאות.
"כל צרכן צריך לשקול האם לקנות"
במשרד החקלאות אומרים כי הם דוחים בכל תוקף את הטענות והנתונים ה"מגמתיים" לדבריהם שמביא משרד האוצר. לטענתם, הנתונים אינם רלוונטיים לשנת 2020. "כיום, ישראל מספקת כ-95% מהפירות והירקות הנצרכים על ידי התושבים בישראל, ומעבר לכך, מייצאת עוד מאות אלפי טונות של פירות וירקות למדינות בעולם", מגיבים במשרד החקלאות.
במשרד הוסיפו כי "אנו עדים לכמויות היבוא הנדרשות שמטרתן היא להשלים את הצריכה הגדולה של הישראלים. בניגוד מוחלט למצטייר, בשנת 2019, חלה עלייה בכמות הצריכה המקומית וכן בכמויות הייצור של התוצרת החקלאית. גם בשנת 2020, על פי נתונים חלקיים, בעקבות נגיף קורונה, אנו צופים לעלייה נוספת בצריכה בצריכת מזון באופן כללי ובפרט בפירות ובירקות, בדגש על הצריכה הפרטית".
לעניין המחירים, במשרד החקלאות מסרו כי על פי נתוניהם "המחירים של עיקר הפירות והירקות לא השתנו באופן דרמטי בשנים האחרונות, ובפרט הירקות של הסלט הישראלי. זאת לעומת מספר מוצרים שידועים כיקרים יותר, כדוגמת קיווי או אננס, שעל כל צרכן לשקול האם לקנות אותם בשלב זה, ככל שמחירם גבוה".