ריח הסופגניות מצופות היוקרה כבר כאן, הרוח הקרירה של סוף השנה הגיעה והמשמעות היא אחת – נובמבר סייל בשיאו. Black Friday מעבר לפינה וכעת מאות אלפים כבר משייפים את כרטיסי אשראי ומחממים את מנועי החיפוש לקראת הדילים הכי חמים, כל הדרך מסין.

"חגיגה" נוספת הממתינה מדי שנה, רגע לפני החנוכה, מוקדשת כולה לסופגניות היוקרה המעוצבות והיקרות. עמודי העיתונים מהללים את הסופגניות, את מחירן הגבוה ליחידה ואת התור הארוך הממתין מחוץ למאפייה.

אך לצד הסופגניות המתוקות והמבצעים ברחבי הרשת, ישנו נושא אשר מעיב על החגיגות השנה - ושם דגש על מציאות מעט שונה מזו שהכרנו בעבר. נגיף הקורונה.

מגפת הקורונה הובילה בשנת 2020 את אזרחי ישראל לחרדה קיומית, כלכלית ובריאותית. מעגל העוני התרחב עד כדי כך שמשפחות שנהגו לתרום ל"פתחון לב" בשנה שעברה – הגיעו לראשונה בחייהן אל מרכזי הסיוע בבושת פנים, על מנת לבקש סל מזון לעצמן.

מעגל האבטלה גדל מרגע לרגע, בעלי עסקים קורסים, חברות ענק נקלעות לחובות – אך סופו של חודש נובמבר מוקדש לחגיגות הקניות ולסופגניות המוגזמות. אף משבר קורונה "קטן" לא יבטל את הסופגניות המצופות. אל תדכאו לעם ישראל את התיאבון למתוק עם מונחים מפחידים כמו "עוני" או "אבטלה".

כל כתבה אודות סייל חדש מוחצת את ליבה של אם חד הורית שפוטרה מעבודתה ומתלבטת בין רכישת תרופות למזון. כל תור מחוץ לרולדין מזכיר לתושב ת"א לשעבר, שחזר לגור עם הוריו בצפון בשל מצוקה כלכלית, את החיים שהיו לו פעם. כי בזמן שאחד ממתין לחבילה שהזמין מאמזון – השכן מהקומה למעלה ממתין בציפייה לסל המזון. המציאות החדשה שנכתבה לנו יוצרת פערים חברתיים וכלכליים, אשר מעמיקים את השסע ומרחיקים אותנו מפיתרון למשבר. החיסון לבדו לא יספיק כדי לכפר על הנזק העתידי של משבר הקורונה.

דמיינו את הפער התהומי בין השפע והרכבת האווירית מלאת הטוב שתגיע לכאן מסין - אל מול הבור הכלכלי, הפיטורין, משבר התעסוקה, החרדה הקיומית וסל המזון אשר משפחות רבות נאלצות לבקש לראשונה בחייהן. ישראל מודל 2020 הפכה מפולגת – מצד אחד חברת יש ומצד שני חברת אין.

הכל קורה כאן, מתחת לאף ובמרכז הארץ. עוני הוא מזמן לא רק "בעיה" של הפריפריה. העוני חדר אל ליבן של השכונות החזקות במדינה, אל צפון תל-אביב, אל השרון, אל ערי המרכז ואל כל מקום אליו משבר הקורונה הגיע.

דווקא השנה, חגיגת הקניות מהותית וחשובה מאי פעם – על מנת לתמוך בעסקים ישראלים, כחול לבן, אשר זקוקים לכל שקל ורק מנסים לצלוח את המשבר ולהחזיק את הראש מעל למים.

אך חגיגת הקניות מחו"ל, אשר למעשה מרסקת בכל רכישה עוד עסק מקומי ומכלכלת בעיקר את מדינות המזרח – הנה כאצבע בעין לעסקים כחול לבן. אזרחי ישראל – רכשו כחול לבן, סייעו אחד לשני וקדמו ערכי ערבות הדדית. בעלי העסקים אשר יכולים להרשות לעצמם – בחרו אדם אחד נזקק, אשר יכול רק לחלום לרכוש בחנות שלכם – וסייעו לו. אמצו אותו, על מנת שלא יחשוב שנשכח ונותר מאחור. ערבות הדדית קודמת לכל סייל.

הגיע העת לקטוע גם את שרשרת החגיגות. יש לנהוג באחריות ציבורית, ערבות הדדית ומעורבות חברתית – ולהבין כי אזרחי ישראל נמצאים במשבר חריף ומסוכן, אשר סופו אינו ידוע ועתידם בערפל. כולנו באותה הסירה, אנחנו בעת חירום ועלינו לנהוג ברגישות יתר ואכפתיות לאחר. הפער התהומי בין השופינג המסחרר לעוני המתגבר עולים מדרגה ועלינו כחברה לפעול בהקדם על מנת שנזכה לסיים את המשבר מאוחדים.

מדינת ישראל בסכנת סגירה ועלינו לחבק אחד את השני ולנהוג באיפוק, סבלנות ואכפתיות. העוני נוגס בחוזקה והמשבר הכלכלי כאן כדי להישאר. השקיעו את הכסף כאן, בעסקים מקומיים ובמוצרים כחול-לבן, על מנת לחזק את אחינו, שכנינו וחברינו. על מנת שב-black Friday 2021 – לא נצטרך להתגעגע לעושר שפעם היה כאן. על מנת שקופסאות הקרטון של החבילות שהזמנתם לא יוחלפו בסלי מזון.

כותב המאמר הוא מנכ"ל ארגון "פתחון לב" הפועל לשבירת מעגל העוני בישראל