שבוע לפני המועד הצפוי בו יחולו הקלות ראשונות בהנחיות הסגר, יצאה הבוקר (ראשון) לדרך התארגנות של עסקים קטנים שהחליטה לפתוח את שעריהן בניגוד להגבלות. בעלי העסקים טענו בפני N12 כי הם עושים זאת בפחד ובלית ברירה - וזהו המוצא האחרון שלהם כדי לשרוד מבחינה כלכלית. אספנו כמה סיפורים אישיים של בעלי עסקים שהחליטו לפעול למרות ההשלכות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גם בהתאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה בישראל, הכוללת 400 רשתות מסחר בכל הארץ, הודיעו כי הם נערכים לפתיחת החנויות ב-18 באוקטובר, ללא קשר להנחיות הממשלה. "לא נוכל לעמוד במתווה הקיצוני של משרד הבריאות. הם החליטו לא לספור את המגזר העסקי", מסרו. "הדרך לנצח את הקורונה לא יכולה לעבור בווידוא הריגה של המגזר העסקי".
בהתאגדות הודיעו כי כלל החנויות ייפתחו ביום ראשון הבא, ב-18 באוקטובר, לא כולל בערים האדומות.
"רוצה שהלקוחות יפסיקו לפחד"
מיכל ברזילי-גולדפינגר, פתחה הבוקר את חנות הצעצועים שלה "טומי לאב" בתל אביב. "אין לי מה לשבת בבית, אף אחד לא משלם לי כסף", סיפרה. "אנחנו כל הזמן היינו פתוחים לבצע משלוחים, וגם פה ושם אפשרנו ללקוחות להיכנס בשקט. הלקוחות מפחדים וזה מה שאני רוצה שייפסק".
"אני לא מקבלת כלום מהמדינה", הוסיפה. "כל יום אני בחששות. אני לא מוכנה לחשוש יותר. רוצה לפעול עם דלת פתוחה, שאנשים ייכנסו לפי תו סגול, כולם עם מסכות, מחטאים את הדברים. לא מבינה למה אי אפשר".
"אם לא אפתח עכשיו, אהיה חייב לסגור את העסק"
לרון לוי יש מספרה ברחוב הרצל בראשון לציון. עד עכשיו הוא הקפיד על ההנחיות ולא פתח אותה כבר שלושה שבועות. "אני לא יכול יותר לשבת בבית", אמר בשיחה עם N12. "אני יודע שלא יהיו לקוחות, אבל אני חייב שתהיה אופציה להתפרנס. אם אני לא אפתח עכשיו, אני אסגור את העסק, אני כבר לא אחזור".
"אין לנו יותר מאיפה לחיות"
ג'סיקה מורגיין, בעלת חוות מורגיין בבקעת הירדן, הקימה חווה שיקומית לחיות. בשיחה עם N12 סיפרה על מצבה הקשה: "אנחנו בסגר מאז חודש מרץ. יש לי שתי בנות לגדל, אנו פועלים כמעין מלכ"ר, הכסף מממן את שיקום החיות ואת ההסברה. התחלתי הדסטארט של סיור כאן".
היא סיפרה מדוע בחרה לפתוח הבוקר: "זה לא יכול להימשך ככה. אנחנו פותחים את החווה שלנו גם לביקורים בתיאום מראש ובעיקר לאירועים קטנים. אנחנו נפתח כי אין ברירה, הממשלה צריכה למצוא פתרון ארוך טווח לעסקים כי זה לא יעבור בקרוב".
"אני לא יכול לשרוד"
ליאור אברהמי הוא הבעלים של "פאנקי טאון", כולבו למוצרי צריכה בקניון ארנה בירושלים. הבוקר הוא החליט לפתוח את העסק. "השוטרים קיפלו אותי בשבוע שעבר", סיפר. "הוצאתי שולחנות של מוצרי קורונה. הקניון ריק מאנשים ובכל זאת סגרו אותי, במקום להתחיל להילחם סגרתי".
"אני לא פותח בשביל להיות בטלוויזיה", הבהיר אברהמי. "אני לא יכול לשרוד. כבר שלושה שבועות שאנחנו בסגר. זו חנות ענקית, הכנסתי הכול פנימה, אך זה כל כך עצבן אותי שאת שני השולחנות שהוצאתי החוצה למכור קצת מוצרי קורונה סגרו לי. זה מה שעשיתי גם בגל הראשון. אני לא שונה ממקס סטוק שפתוח, מוכר אותו דבר, פשוט לא רשת גדולה".
הוא שיתף בשיחה עם N12 כי לא קיבל מענק בגל הראשון של הקורונה. "אם היו נותנים לי תאריך ואומרים לי שאוכל לפתוח, אולי זה היה נותן תקווה. כרגע אין לי ברירה אחרת".
"צריך להאכיל את הילדים שלנו, אנחנו חוזרים בכל הכוח"
"למרות הסגר, יצאתי לעבוד", שיתף מאלף הכלבים שגיא בלנק. "חודשים שהמדינה חונקת אותנו, העסקים הקטנים, בלי לתת פתרון אמיתי למצוקה שלנו. אם אנחנו לא עובדים, אין מי שישלם לנו. בהתחלה באמת נרתמנו למאבק בקורונה, עם הזמן התברר שהסגרים הם פוליטיים ומפלים".
בלנק המשיך: "בתי כנסת כן חנויות לא, חגיגות המוניות באישור הממשלה. אנחנו צריכים לשבת בבית ולדאוג איך אנחנו שמים לחם על השולחן. ראשי המדינה מכל הקשת הפוליטית, אנשים בשב"כ ואנשי צבא בכירים. הם מפירים את ההנחיות של עצמם. הסגר הוא לא פתרון. ההפוך או הנכון, הסגר רק מגביר את התחלואה".
"אנחנו צריכים לאכול, להאכיל את הילדים שלנו", הוא אמר בכאב. "לקנות להם בגדים, לשלם שכר דירה, מיסים, ביטוחים ועוד. שמטו לנו את האדמה מתחת לרגליים ואמרו לנו חפשו. המדינה לא עוזרת, לא מכבדת ומשקרת לנו על בסיס יומי. אז החלטנו שדי! אנחנו נפתח את העסקים שלנו כדי שנוכל לשרוד. הפתיחה תהיה תוך שמירה על התו הסגול, ריחוק בין לקוחות, מסכות וכל מה שנדרש, אבל לחזור להתפרנס בכבוד. אנחנו חוזרים היום ובכל הכוח".
"אנחנו לוקחים סיכון, רוצים שאנשים ייקחו גם סיכון ויגיעו"
"החלטנו לפתוח את חצר התצוגה שלנו", סיפרה בעלת "אורבן רטרו-גארדן" קרן פורטה. "כדי שלקוחות שרוצים לרכוש אדניות ובריכות יוכלו לראות את המוצרים שלנו. במצב הנוכחי המדינה לא מאפשרת לנו לקבל לקוחות ולצאת אליהם מאחר שזה לא נחשב צורך חיוני".
"אנחנו רוצים שאנשים יגיעו ויקחו סיכון", הוסיפה. "אנחנו לוקחים את הסיכון. חשוב לנו להתפרנס, לא לקחת מענקים, אנחנו רק רוצים לעבוד בכבוד, ולהצליח לנסוע ממקום למקום בקלות בלי סיכון של קנס".