עד הקורונה, החיים של תומר (שם בדוי) היו במומנטום חיובי. חברת הפקת האירועים שבבעלותו שגשגה והוא אמור היה להיכנס בחודשים הקרובים לדירה חדשה מהניילונים שרכש במרכז הארץ, במחיר של כ-2.5 מיליון שקל. אלא שחלום הדירה של תומר ורבים אחרים נמצא כעת על סף פיצוץ. מאז שחתם על ההסכם מול הקבלן, ואחרי שכבר שילם לו כמיליון שקל, השבית המשבר את העסק של תומר. כעת, כשהוא נותר ללא פרנסה, אף בנק לא מוכן לתת לו משכנתא על המיליון וחצי הנותרים.
"לפי ההסכם, מחודש הבא אני צריך להתחיל לשלם על הדירה באמצעות משכנתא", אומר תומר בשיחה עם N12. הוא מסביר ש"אם העסק שלי עדיין היה עובד, הייתי יכול לעמוד בהחזרים ואפילו היו פותחים לי דלתות בבנקים. אבל עכשיו, בגלל שהענף שלי סגור מתחילת הקורונה, צריך לעשות כל מיני מניפולציות ולמצוא ערבים ולאתר כספים מכל מיני מקומות".
תומר מספר שפנה לכמה יועצי משכנתאות, אך אלה סירבו לקחת אותו כלקוח: "הם הבינו שזה תיק עם סיכויי הצלחה מאוד נמוכים". עם זאת, לדבריו "יש כמה יועצים ותיקים שאומרים שעם הקשרים שלהם עם הבנקים הם יכולים לפתור את הבעיה. כלומר, יש פה מעורבות של קשרים. מי שיש לו קומבינות יצליח להסתדר ומי שלא לא".
התרחיש ממנו חרד תומר יותר מכל הוא כזה בו ייאלץ להפר הסכם מול הקבלן. "במקרה כזה, הקונה צריך לשלם דמי ביטול גבוהים מאוד של יותר מ-100 אלף שקל".
תומר סבור כי הממשלה צריכה לקחת אחריות בנושא: "הם הכניסו אותנו למצב הזה ואסרו עלינו לעבוד, מסיבות כאלה ואחרות בין אם מוצדקות או לא". הוא מלין על כך שהבנקים לא מכירים במענקים שמקבלים בעלי העסקים כהכנסה לצורכי קבלת משכנתא. "המינימום הוא שינחו את הבנקים להכיר במענקים", הוא אומר.
רעיון: משכנתאות בערבות מדינה
הסיפור של תומר הוא רק אחד מבין רבים. מצד אחד, ניתן להבין מדוע חוששים הבנקים לתת משכנתא ל-20 שנה על בסיס דמי אבטלה או מענקים שתוקפם יפוג באמצע 2021. מאידך, הממשלה קיבלה החלטה להעמיד הלוואות בערבות המדינה לעסקים שקרסו במשבר. גם משכנתא היא הלוואה שהמדינה יכולה להעמיד ערבות עבורה. גורמים במערכת הכלכלית עמם שוחחנו הסכימו על נחיצות של מהלך כזה, אך לא ידוע האם הוא עלה בכלל על שולחן הדיונים.
יועץ המשכנתאות שלמה קרקסוני מסביר שקיימת תופעה רחבה למדי של אנשים אשר מתקשים לקבל מימון מהבנק, רגע לפני שהם אמורים לקבל את הדירה החדשה. "זה קורה כשבן או בת הזוג יוצאים לחל"ת, ולכן מבחינת הבנק אין להם כושר עבודה", הוא מסביר.
קרקסוני, מנכ"ל משרד K&R ויועץ משכנתאות לחברת דיפרנט, מסביר כי "אנשים רבים רכשו את הדירות בשיטת 20/80, שבה משלמים לקבלן יתרה גדולה בסמוך לקבלת המפתח. כשהם רכשו את הדירה לפני שנתיים או שלוש, הם עבדו במקומות עבודה מסודרים והיה להם כושר החזר מצוין. ואז הגיעה הקורונה, פתאום אין להם מקור פרנסה והבנקים חוששים לתת להם הלוואה". לדבריו, רובם ככולם של הפרויקטים הנדל"ניים משווקים כיום בשיטת 20/80, ועל כן הרוכשים מבקשים משכנתא מהבנק תקופה ארוכה אחרי שרכשו את הדירה על הנייר.
אז מה יכול לעשות מי שנקלע לסיטואציה שכזאת? קרקסוני ממליץ למי שהוצא לחל"ת לפנות למעסיקו ולבקש ממנו מכתב הצהרה שבכוונתו להחזיר את העובד בתום תקופה כזאת או אחרת. "הבנק מכבד מכתב כזה ומתחשב בו", אומר יועץ המשכנתאות, "יש מעסיקים שמוכנים לתת את המכתב, כי הם באמת מתכוונים להחזיר את העובדים. אבל יש מעסיקים שאומרים לעובד שלא יוכלו להבטיח לו את עבודתו בעתיד. כאן נוצרת בעיה לאותם אזרחים".
מנגד, הבנקים צמאים ללקוחות בתחום המשכנתאות, כאלה ששמרו על עבודתם במשבר ולא מהווים סיכון עבור הבנקים. הריביות שמוצעות ללקוחות אף ירדו מעט בחודשים האחרונים. ביצועי המשכנתאות בחודש אוגוסט עמדו על כ-6.7 מיליארד שקל.