כחושבים על כישורים שיכולים לסייע לנו להתקדם בשוק העבודה בישראל אנשים לרוב מדברים על יכולות אנליטיות, מתמטיות, כישורים טכניים או ידע מקצועי, אבל בבסיס של כל אלו נמצא משהו חשוב הרבה יותר – השפה העברית. שליטה בשפה יכולה להיות הקריטריון המכריע בתהליך חיפושי העבודה, ואי-ידיעתה הוא לעיתים קרובות המכשול המרכזי של אוכלוסיות מסוימות בדרך לשיפור רמת חייהם. דווקא תקופה כמו זו, של משבר כלכלי ותעסוקתי שמשאיר המוני ישראלים בביתם, יכולה לתת לרבים את ההזדמנות לרכוש את כלי השפה ובכך להבטיח לעצמם עתיד טוב יותר.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
האוכלוסייה שהכי נפגעת מאי-שליטתה בשפה העברית היא כמובן החברה הערבית: רק 40% מהנשים הערביות משתתפות במעגל התעסוקה, חצי משיעור הנשים היהודיות, ועל אף ש-80% מהגברים הערבים עובדים, רובם נמצאים בעבודות ללא אופק קידום ובפריון נמוך. רכישת השפה העברית אם כך, היא אינטרס לא רק של האוכלוסייה הערבית עצמה, אלא של המדינה כולה.
"למערכת החינוך תפקיד משמעותי ביותר בלימוד שפה שנייה", הסבירה ד"ר יהודית גולן בן-אורי, מרצה במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין ומחברת ספרי "אל העברית", אשר הותאמו ללומדים מהחברה הערבית ולצרכיהם - בדגש על מחפשי העבודה. "אנחנו רואים תופעה של צעירים רבים המסיימים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות, כולל ציונים גבוהים בשפה העברית, אבל הם לא יכולים להציג את עצמם בכמה משפטים פשוטים - בין אם זה בריאיון עבודה, בכתיבת קורות חיים קולחת, בתקשורת מול לקוח פוטנציאלי ובסיטואציות נוספות הקשורות להזדמנויות תעסוקתיות".
הספרים של גולן מתבססים על פדגוגיה ודידקטיקה חדשנית, כדי לאפשר למורה ללמד את השפה באמצעות תכנים ונושאים רלוונטיים לתלמידים, ובנוסף להקנות מיומנויות למידה ומיומנויות שנדרשות לשוק העבודה. הספרים הללו הם חלק ממערך הלימודים של תוכנית "עברית+", התוכנית הלאומית ללימודי עברית ככלי לשילוב ולקידום האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, מיסודם של ג׳וינט-תבת ומשרד העבודה והרווחה.
בעקבות הקורונה - שליטה בעברית חשובה אפילו יותר
"בבסיס התוכנית ההבנה היא שהשפה מהווה מרכיב יסוד, וחשוב בתקשורת בין האדם לסביבה", אומר מנהל התוכנית סעיד דיאבאת. "השליטה בשפה יכולה לאפשר לאדם להיחשף להזדמנויות חדשות ורבות, ולהרחבת אופקיו הלימודיים, החברתיים והמקצועיים".
"זה לא רק לשלוח מיילים או לדבר בשיחת קפה", המשיך דיאבאת. "עולם העבודה היום מחייב מיומנויות תקשורת רבות המבוססות על שליטה בשפה, ולכן לימודי השפה צריכים להשתלב בתוך פיתוח רחב יותר של מיומנויות וכישורים". גם על פי ד"ר בן-אורי יש רכישת מיומנויות שפתיות שצריכה לבוא יחד עם מיומנויות חשיבה ותפקוד בעולם מורכב, כפי שנדרש בשוק העבודה.
הקורונה פגעה רבות במגזר הערבי, רוב הנפלטים משוק העבודה בעקבות המשבר הם דווקא העובדים עם השכר הנמוך, אלו שהעברית מהווה עבורם לעיתים קרובות מכשול. אם עד היום יכלו חלק מאותם עובדים לחמוק משימוש בשפה עקב אופי התפקיד שלהם, הרי שעתה אופי התפקידים משתנה ומחייב כישורים נוספים.
אז איך אפשר לרכוש שפה? דיאבאת מזמין את הקוראים מהחברה הערבית, המעוניינים לפתוח לעצמם הזדמנויות תעסוקתיות נוספות באמצעות הגברת השליטה בשפה העברית, להצטרף לתוכנית "עברית+". "לא משנה אם מחפשים עבודה אחרי סיום התיכון, הכשרה מקצועית, או אפילו אחרי תואר אקדמי, השפה הינה מיומנות קריטית בעידן שלנו, ויהיה צורך לשלוט בה על מנת להשתלב בתעסוקה".
לפרטים נוספים על התוכנית לחצו כאן