ועדת המשנה לעררים קיבלה לאחרונה שני עררים שהוגשו נגד תכניות להקמת מרכזי מסחר ותעסוקה גדולים בלב שכונת מגורים בחריש. בין היתר נכתב בהחלטה כי הוועדה המקומית לא הראתה תשתית תכנונית מוצקה וסדורה. עוד נקבע כי המרחב שיוצרים המבנים דל ולא מזמין ואינו מיישם עקרונות החיוניים ליצירת סביבת מגורים חיה ושוקקת.
העררים הוגשו על ידי עמותת ״נאות חריש״ המייצגת בעלי דירות בשכונה ועל ידי חברת ״שיכון ובינוי״ שבבעלותה קרקע סמוכה.
לטענתם, תכניות המתאר הכלליות לעיר חריש, שפורסמו ב-2011, מפרטות את עקרונות התכנון של העיר תוך הבחנה בין האזורים העירוניים האינטנסיביים לבין שכונות המגורים, ומגדירות את השימושים המותרים באזורי התכנון השונים כך שהם ישלימו אלו את אלו.
העוררים הוסיפו כי שני המגרשים שעליהם מתכננת הוועדה המקומית להקים מרכז תעסוקה ומסחר ממוקמים בלב שכונות מגורים.
לטענתם, על פי תכנית המתאר הכוללת ייעוד המגרשים הוא ״מסחר״ כך שניתן יהיה להקים עליהם מרכז מסחרי שכונתי. בניגוד לכך, תכנית הוועדה המקומית כוללת הרחבה ניכרת של זכויות הבנייה ושינוי ייעוד למסחר ותעסוקה.
כך, בעוד שתכנית המתאר קובעת לאחד המגרשים שטחי בניה בהיקף של 780 מ״ר שיתפרסו על פני שתי קומות עיליות בלבד, הוועדה מתכננת מבנה בן שלוש קומות בשטח של 8,225 מ״ר בתוספת שלוש קומות תת קרקעיות שישמשו לחניון.
אף במגרש השני מתוכננת הגדלת זכויות הבניה לפי התכנית: 8,000 מ״ר במקום 700 מ״ר לפי תכנית המתאר.
לטענת העוררים, התכנית תפגע פגיעה קשה באופי השכונה ובאיכות החיים של התושבים. המבנה המתוכנן מהווה סטייה בלתי סבירה וחסרת פרופורציה מהוראות תכנית המתאר.
הם הוסיפו כי השימושים במרכז המסחרי המתוכנן אינם שכונתיים אלא עירוניים וכוללים אולמי שמחות גדולים, ישיבות ומכללות. כל אלה הם בעלי השלכות סביבתיות ותחבורתיות שונות לחלוטין מהשימושים שיועדו למרכז המסחרי במקור.
עוד לטענתם, אין צורך אמיתי בתוספות שטחי תעסוקה ומסחר באזור זה ובשכונה עשרות משרדים, חנויות ושטחי מסחר בני אלפי מ"ר העומדים ריקים לחלוטין מאז הקמתם לפני כשנתיים.
הוועדה המקומית השיבה כי נוכח המחסור בחריש בשטחי תעסוקה לשימושים שכונתיים יש צורך לאפשר שימושים חורגים. בהתאם, במרבית המגרשים המיועדים למרכזים שכונתיים הוגדלו זכויות הבנייה בצורה ניכרת.
מהכלל אל הפרט
ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון בניה, בראשות עו״ד אורית קוטב, קיבלה את העררים.
הוועדה הדגישה את חשיבות התכנון הכולל אל מול התכנון הנקודתי. ״ככלל, תכנון נכון הוא תכנון המבוצע מן הכלל אל הפרט״ ציינה הוועדה והוסיפה כי במקרה זה לא נעשתה חשיבה סדורה של היקף שטחי המסחר והתעסוקה המאושרים והנדרשים בעיר ומיפוי צרכי השכונה והיקפם.
זאת ועוד, בעוד המגמה השלטת בתכנון עירוני כיום היא של התחדשות עירונית ו״עירוב שימושים״ כדי להפוך את העיר לרקמה חיה, פעילה ושוקקת, המבנים על פי התכנית הם סגורים.
״התכנון המוצע הוא לפעילות המתרכזת בתוך השטח המסחרי ובמנותק מהרחוב והמרחב הציבורי שנוצר מסביב למבנה הוא דל ולא מזמין״, סיכמה הוועדה.
בנסיבות אלה קבעה הוועדה שהתכניות במתכונתן הנוכחית נדחות.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד ירון סולברג עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל