האם תופעת "המנויים הכפולים" או "המנויים הרדומים" באינטרנט עומדת לפתוח תיבת פנדורה בחברות התקשורת? במשרד התקשורת הופתעו מהנתונים בקרב חלק מספקיות האינטרנט שגובות לאורך שנים תשלומים עבור שירותים שלא נצרכו. בכירים בשוק התקשורת מעריכים כי בקרב חלק מהחברות תיתכן פגיעה בהכנסות, בשל ההפסקה הצפויה של התשלומים ממנויים אלה. זאת בעקבות רפורמה שצפויה להפסיק את התופעה ושעליה שוקד משרד התקשורת בימים אלה.
מתחת לאפם של משרד התקשורת והדרגים המקצועיים בו, שאחת ממשימותיהם העיקריות היא להגן על הצרכנים, התפתחה תופעה שבה מאות אלפי לקוחות חויבו על שירותים שלא צרכו. תופעת המנויים "הכפולים" או "הרדומים" בשוק האינטרנט נובעת מהפיצול הייחודי לישראל בין תשתית לספק (ISP). זהו מודל המלווה אותנו מראשית ימי האינטרנט ועד היום, אך צפוי להשתנות כבר בתקופה הקרובה. בעוד שללקוח לא יכולות להיות שתי תשתיות, הוא בהחלט יכול להיות מחויב על ידי מספר ספקי אינטרנט, ואפילו לא להיות מודע לכך. לקוחות רבים עוברים מספק לספק ולא משלימים את הניתוק מהספקית הננטשת שממשיכה לגבות תשלום קבוע כל חודש לעתים למשך שנים.
בשבועות האחרונים, ואחרי אינספור קריאות מצד "גלובס" לטיפול בנושא, החליט משרד התקשורת לפנות לחברות ולבקש כי יעבירו דוח המלווה בתצהיר של נושא משרה המפרט את היקף המנויים הפרטיים אשר משלמים על שירות אינטרנט ולא ביצעו כל גלישה בשלושת החודשים האחרונים.
במשרד לא חשפו את המספרים, אך הופתעו
משרד התקשורת מסרב לחשוף את המספרים, אך נודע כי מדובר בעשרות אלפי מנויים ואף יותר שמשלמים שנים ולא מקבלים שירות. הנתונים שהתקבלו הפתיעו את פקידי המשרד, שלא ציפו להיתקל בתופעה כל כך רחבה.
לפי גורמים במשרד התקשורת, בבזק בינלאומי - ספקית האינטרנט של קבוצת בזק - מדובר בתופעה רחבה מאד. בשיחות לא פורמאליות אומרים גורמים בחברה כי מדובר בתופעה שהלכה ונוצרה במשך שנים ארוכות, ואין להאשים את הנהלת החברה הנוכחית. ההנהלה מכהנת למעלה משנתיים.
הצדק מחייב להדגיש כי לא בכל החברות התמונה דומה. חברת פרטנר, למשל, החליטה בצעד יזום לפני כארבע שנים להפסיק ולחייב מאות אלפי לקוחות אשר שילמו על שירות גישה לאינטרנט ומעולם לא עשו בו שימוש. מספר המנויים "הרדומים" בחברה הוא כה נמוך עד כי במשרד התקשורת חששו כי יש טעות בנתונים, וערכו בירורים נוספים מול פרטנר.
אנליסטים: קשה להעריך, אך ההשפעה מהותית
במשרד התקשורת בחרו לפעול בצורה מרוככת בעניין זה, בתהליך של הסדרה עצמית תוך קריאה לחברות לטפל בבעיה ולהפחית את כמות המנויים הרדומים באופן מהיר. הטיפול המרוכך גרם למפעילים לחשוב שניתן יהיה למסמס את הטיפול בעניין.
ספקיות האינטרנט הציבוריות בהן קיימת התופעה, פרטנר, סלקום ובזק בינלאומי, אפילו לא הוציאו הודעה לבורסה בעניין, כנראה מתוך הנחה שמדובר בעניין שאינו מהותי מבחינתן.
בכיר באחת החברות אמר ל"גלובס" כי ספק אם למשרד קיימת בכלל הסמכות להורות על הפסקת הגבייה, וגם אם כן מדובר בתהליך שיארך תקופה ארוכה מאד. חשבון מהיר מראה כי מדובר בתופעה המניבה לחברות הכנסה של עשרות מיליוני שקלים בשנה. מדובר כאמור בהכנסה שאין בגינה כל הוצאה, ולכן הפגיעה בהכנסות תרד ישר לשורת הרווח הנקי של החברות, וצפויה לפגוע בו קשות. הנפגעת העיקרית, מטבע הדברים צפויה להיות בזק בינלאומי שלה מספר המנויים ה"רדומים" או "הכפולים" הגדול ביותר בתעשייה. מעבר לפגיעה הישירה ברווח, ניתן להעריך ברמה גבוהה של הסתברות כי צפויות להגיע גם תביעות ייצוגיות.
אנליסטים עמם שוחחנו בעניין מתקשים להעריך את היקף הפגיעה בחברות בגלל מיעוט המידע הציבורי בעניין. עם זאת הם מתקשים לראות איך לנושא לא תהיה השפעה מהותית על החברות ועל הערכות השווי שהן נדרשות לבצע על פעילות ה-ISP שלהן.
במשרד התקשורת החליטו כאמור לאפשר לחברות מספר חודשים לטיפול עצמי בנושא, אבל אין לראות בכך חולשה של המשרד. בכירים במשרד אומרים שבתוך שבועות, ככל שלא יראו ירידה חדה בהיקף התופעה, יעברו לשלב האכיפה הקשה ואף יקדמו מהלכי חקיקה שיתנו בידיהם עוד כלים לעצור אותה, ולמנוע את היווצרותה מחדש בעתיד. החברות צפויות למצוא מולן משרד הרבה יותר נחוש, ונראה שבתוך זמן קצר התופעה תהיה נחלת העבר.
חברת בזק בינלאומי סירבה להגיב לידיעה.