בימים אלה, כשישראל נמצאת שוב על סף כניסה לסגר, עולה על שולחן הדיונים אלטרנטיבה שעשויה לעצור את הקורונה מבלי להשבית את המשק. בימים האחרונים סיפרנו לכם על ההצעה ליישם מערך בדיקות המוני לכלל האוכלוסייה. פרויקט שכזה יצריך השקעה כספית אדירה, אבל לפי תחשיבים שערכנו - הוא יכול להשתלם לכלכלת ישראל המדממת.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לפי נתונים שביקשנו ממשרד האוצר, עלות בדיקת קורונה למדינה נעה בין 150 שקל עבור בדיקה פרטית, דרך כ-250 שקל לבדיקה בקופות החולים ועד ל-300 שקל בגין בדיקה בבתי החולים. יתכן שהעלויות במבצע מרוכז לבדיקת האוכלוסייה יהיו שונות, אבל קרוב לוודאי שהמדינה תצטרך לממן אותן, ולכן טווח המחירים הרלוונטי הוא 250-300 שקל.

אם ניקח כאמת מידה את המחיר הנמוך יותר לבדיקת קורונה ונכפיל אותו בבדיקות לתשעה מיליון ישראלים – נגיע לעלות כוללת בסך 2.25 מיליארד שקל. הוצאה זאת תצטרך לחזור על עצמה מספר פעמים לפחות, שכן האפקטיביות של הבדיקות ההמוניות תלויה בתדירות שבה נבדק כל תושב.

מבצע של בדיקות לכלל תושב, בתדירות של פעם בשבוע למשך חודש, יעלה לפי הערכה זו 9-11 מיליארדי שקלים. לצורך השוואה, השפעת הסגר השני בחגי תשרי על התוצר נאמדה בפגיעה של כ-10 מיליארד שקל, סכום ששיקף נזק הרסני לעסקים. אולם לסגר היו גם עלויות עקיפות רבות, והוא גרר הוצאות עתק מאוצר המדינה המידלדל כדי לטפל בהשלכות הסגר. כחלק מהתוכנית הכלכלית של הממשלה לסגר הקודם הושקעו מיליארדים רבים נוספים במענקים וחבילות סיוע שונות.

חשוב לזכור שגם בלי סגר, חלקים גדולים מהמשק נותרו סגורים באופן מלא או חלקי. גם אלה שפתוחים סובלים מהיעדרות של עשרות אלפי עובדים שנמצאים בתקופות בידוד ארוכות בכל רגע נתון. מהלך של בדיקות המוניות עשוי לשחרר מבודדים רבים בחזרה לעבודה. בהתאם להצלחת המבצע, ניתן יהיה להסיר מגבלות, לפתוח עסקים נוספים ולהתחיל להחזיר אל מעגל העבודה כמעט מיליון ישראלים שיושבים בבית.

כל אדם כזה שיחזור לעבוד יחסוך למדינה אלפי שקלים בחודש על דמי אבטלה ויחזור לתרום לתוצר המקומי. בחישוב המתבסס על נתוני דמי האבטלה של המוסד לביטוח לאומי, ניתן להעריך שכל אדם שישוב למשרתו מחל"ת – או לא ייצא לחל"ת בזכות הימנעות הסגר – יחסוך למדינה 7,500 שקל בממוצע ו"יממן" לה כ-30 בדיקות קורונה. כלומר, מבצע הבדיקות ההמוניות יכול לממן את עצמו לפחות באופן חלקי, במידה ויצליח להביא לשיפור במצב התעסוקה.

בסין זה הצליח

חלק מהכלכלנים עמם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה תומכים ברעיון וצופים שהתועלת למשק מבדיקות המוניות תהיה גבוהה שבעתיים מהעלות. מנגד, אחרים חוששים שהעלות עלולה לגבור על התועלת במידה והבדיקות לא תהינה אמינות מספיק. מקרים שבהם נשאי קורונה יימצאו בטעות כשליליים ולאחר מכן יפיצו את הנגיף לאחרים מעלים חשש בקרב המומחים, שחלקם מציעים להוסיף בדיקות סרולוגיות למערך. עוד תלויה היעילות של המהלך במשך הזמן שיידרש לדגום את מיליוני הבדיקות ולהודיע את התשובות לנבדקים.

בדיקות במקום הגבלות (צילום: פלאש 90)
בדיקות במקום הגבלות | צילום: פלאש 90

בנוסף, יתכן בהחלט שבטווח המיידי העלות תגבר על התועלת. אם נכונות ההשערות לפיהן כמות הנדבקים האמיתית בציבור גבוהה פי עשרה מהמספרים הרשמיים, הרי שמבצע בדיקות לכלל האוכלוסייה גם יכניס לבידוד כמות גבוהה מאוד של אנשים. אלא שזאת תהיה כמובן ירידה לצורך עלייה, שתוכל לתרום להורדת התחלואה ובהמשך לשיקום המשק.‎

יש המכנים את מתווה הבדיקות ההמוניות "המודל הסיני", מאחר שהסינים היו הראשונים לדגום מיליוני תושבים בתוך ימים ספורים, בניסיונות יעילים לבלום את התפשטות המגיפה. הענק הסיני הצליח לקום על רגליו ממשבר הקורונה, בין היתר בזכות מערכי הבדיקות המאסיביים שהשלטונות הפעילו. התוצר המקומי בסין צמח ברבעון השלישי של 2020 בכ-5%, בזמן שרוב העולם חווה מיתון כלכלי.

קשה להשוות בין ישראל לסין - אצלנו השלטון לא יכריח את הציבור להיבדק, וכמובן שהכלכלות שונות לחלוטין - אבל יתכן שיש לנו מה ללמוד מהמדינה שהתחילה את הקורונה וגם סיימה אותה.