בבית משפט השלום בבאר שבע התקבלה לאחרונה תביעה שהגישו ילד והוריו נגד ״ביטוח ישיר״ בגין תאונה שהתרחשה ביוני 2016. הילד נפגע בידו ושתיים מאצבעותיו נכרתו כשהכניס את היד למנוע של רכב דולק. המבטחת טענה שלא מדובר בתאונת דרכים משום שלדבריה לא מדובר היה בפגיעה אגב ״טיפול דרך״ אך בסופו של דבר התקבלה עמדת התובעים כי התאונה נכללת בהגדרה שבחוק הפיצויים.

לפני כארבע וחצי שנים תושב הפזורה אום בטין שבנגב השאיר את רכבו דולק כשמכסה המנוע מורם ונכנס לביתו להביא מים כדי למלא את מערכת הקירור. בזמן שהאיש היה בבית עבר במקום ילד בן ארבע וחצי. הילד הכניס את ידו למנוע והיא נתפסה ברצועת ההנעה. בעקבות זאת שתי אצבעות ידו השמאלית נקטעו ואחת נוספת נפגעה. הניסיון לחבר את האצבעות בבית החולים נכשל.

הילד והוריו הגישו תביעה נגד מבטחת הרכב, ביטוח ישיר, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בעל הרכב סיפר כי באותו יום ביקש לצאת לקניות. הוא נכנס לרכב והחל לנסוע אך זמן קצר לאחר מכן הרכב החל להתחמם. הוא חזר לביתו כדי לבדוק את העניין, העמיד את הרכב, הרים את מכסה המנוע והבחין כי חסרים מים במערכת הקירור. הוא נכנס לביתו על מנת להביא מים והשאיר את מכסה המנוע מורם ואת המנוע פועל. כשיצא מהבית ראה את התובע מפונה מהמקום.  

בין הצדדים התעוררה מחלוקת בשאלה האם האירוע מהווה תאונת דרכים. התובע טען שמדובר בתאונת דרכים שכן מתקיימת החלופה של  ״תיקון דרך״ בעוד המבטחת טענה כי המקרה אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה בעניין ״תיקון דרך״. לדבריה, גם אם פעולות הנהג עומדות במבחנים הנדרשים, מאחר שהתובע לא לקח חלק באותו תיקון אין להכיר בו כנפגע.

הסיכון התממש

סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, הבהיר כי כשבוחנים האם מדובר ב״תיקון דרך״ יש לבחון ארבעה תנאים: האם אכן מדובר בטיפול שהתרחש בדרך, מבחינת ציר הזמן והציר הגאוגרפי שמתחילת הנסיעה ועד סופה, האם מדור באירוע פתאומי או צפוי מראש, האם מדובר בתקלה שבה יכול לטפל כל נהג או שהיא דורשת מומחיות והאם הטיפול היה ברכב עצמו או באחד מרכיביו.  

השופט קבע כי כל ארבעת הקריטריונים מתקיימים במקרה זה. בין היתר הוא כתב כי מבחינת ציר הזמן האירוע התרחש בזמן השימוש ברכב שכן הנתבע החל בנסיעה ואז הבחין שהרכב מתחמם ויציאתו מהרכב הייתה לצורך טיפול בתקלה. בנוסף, מדובר באירוע פתאומי ובטיפול שיכול לבצע כל נהג.

עו"ד פאני יהלום (צילום: סטודיו טל אדי אזורית)
עו"ד פאני יהלום | צילום: סטודיו טל אדי אזורית

השופט הוסיף שמתקיים גם הקשר הסיבתי שכן הטיפול נעשה לצרכי תחבורה כדי שהנהג יוכל להמשיך בנסיעה.

עוד נקבע כי אין בעובדה שהתובע לא עסק בטיפול עצמו כדי לשלול ממנו את הפיצוי. ״הפגיעה מקורה בסיכון שנכלל באותם סיכונים שנוצרים כתוצאה מהשימוש ברכב״, כתב השופט בהקשר זה.

בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה. הוא קבע שהתובע נותר עם 21% נכות ופסק לטובתו 656,933 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 15.21% והוצאות בסך 5,000 שקל, ובסך הכל 761,852 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 34048-07-17

ב״כ התובע: עו״ד גדעון פנר ועו״ד לאה טלב״כ המבטחת: עו״ד טל שליט ועו״ד רוסטי לובומסקי

עו"ד פאני יהלום עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל