האם חשבתם פעם כמה כסף תשלמו למדינה במהלך חייכם? תחשיב שערכנו יחד עם יועצת המס דנה זטלאוי כהן, מראה שזרועותיו השונות של השלטון יגבו מהישראלי הממוצע כ-3.4 מיליון שקל במיסים ישירים, עקיפים ואגרות שונות. אחרי שמתפוגג ההלם הראשוני מסכומי העתק שכל אחד מאיתנו מפקיד ועוד יפקיד בידי המדינה, המחשבה הבאה שעולה בראש היא האם המדינה דואגת לנהל את הכסף שלנו באחריות. התשובה שגילינו מטרידה למדי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חצי שנה לתוך משבר הקורונה, הממשלה מחפשת מאיפה לגרד תקציבים לטיפול במשק המצטמק. שר האוצר, ישראל כ"ץ, מבקש לקצץ בשכר של המגזר הציבורי, ובמקביל מעביר "קופסאות" תקציביות בעשרות מיליארדי שקלים, שימומנו בעיקר על ידי הלוואות שתיקח הממשלה. על ההלוואות האלה נשלם בריבית דריבית עוד עשרות שנים. אז איפה נמצא כל הכסף ששילמנו כל השנים למס הכנסה, ביטוח לאומי ושאר הקופות הרושמות של המדינה? כעת, כשהאבטלה גואה ואנשים קורסים תחת הנטל הכלכלי, אנחנו זקוקים יותר מתמיד להון שהעברנו למשמורת אצל השלטונות. אך האם הכסף עדיין נמצא אצל הממשלה?
ניקח לדוגמה את המוסד לביטוח לאומי, שמטפל כיום במאות אלפי מובטלי קורונה. בסוף כל אחת מהשנים הקודמות נשארו לביטוח הלאומי עודפים של כ-10 מיליארד שקלים. עד היום נאלץ המוסד, בניגוד לעמדתו, להעביר את עודפי הגבייה והתקציב למשרד האוצר. שם, הסכומים מנותבים לפרויקטים שונים, שלא בהכרח קשורים למטרה המקורית שלשמה נגבו – והיא שמירה על הזכויות החברתיות במדינת ישראל.
משרד האוצר רושם את הסכומים שהוא לוקח כחוב של המדינה לביטוח לאומי. בחוב הזה רשומים כבר 230 מיליארדי שקלים. אבל הכסף ששילמתם לביטוח לאומי אינו באמת שמור בכספת. כאמור, הממשלה כבר משתמשת בו לצרכיה. וזה כמעט מובן מאליו שלא הייתם חותמים על כל מה שהממשלה עושה עם כספכם, אם היו שואלים אתכם. רבות דובר כבר על הפזרנות של המדינה בפנסיות התקציביות, במתווה הגז, בחברת חשמל, בתקציב הביטחון, בישיבות החרדיות, בתאגידי המים העירוניים, בג'ובים למקורבים, בממשלה עם 36 שרים אחרי 3 מערכות בחירות רצופות, והרשימה כמעט אינסופית.
לפני פרוץ המגפה, ביטוח לאומי ניהל מאבק באוצר בדרישה להעביר את העודפים לניהולו של המוסד בקרן ייעודית. זאת, בטענה שבמדיניות הנוכחית, קופת הביטוח הלאומי תתרוקן לחלוטין בתוך 25 שנה. ברקע עומדת גם תחושתם של אנשי הביטוח הלאומי שהאוצר לא נותן להם לפעול בצורה עצמאית ומגביל אותם. בינתיים הרוחות נרגעו מעט, כיוון שהאוצר מעביר בתקופת הקורונה מיליארדי שקלים לביטוח הלאומי, כדי לפצות אותו על העברת המענקים לתושבים ודמי האבטלה המורחבים.
"העצמאים משלמים פי 1.5 מהשכירים"
בתוחלת חיים ממוצעת של כ-82 שנים ישלם הישראלי הממוצע 1.5 מיליון שקל למס הכנסה ומקרקעין, בניכוי החזרי מס. סכום נוסף בסך 1.3 מיליון שקל ימצא את דרכו מהכיס אל קופת המדינה דרך מיסים עקיפים, כמו מע"מ, מיסי קנייה, בלו על דלק ועוד. תוסיפו לזה עוד כ-600 אלף שקל בתשלום אגרות ממשלתיות, ותגיעו לשורה תחתונה של 3.4 מיליון שקל מכל ישראלי למדינת ישראל. וזה עוד לפני תשלום לביטוח לאומי, בו מחויב כל אדם, בהיקף מוערך של מאות אלפי שקלים נוספים.
סך כל הכנסות המדינה בשנת 2019 הסתכמו ביותר מ-347 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה גביית המיסים עומדת על כ-317 מיליארד שקל. הכנסות ממיסים ישירים הכוללים את מס הכנסה, מיסוי שוק ההון וכמו כן גם הכנסות ממיסוי מקרקעין עמדו על 168.5 מיליארד שקל. הכנסות ממסים עקיפים הכוללות גביית מע"מ, מס קנייה וייבוא, כולל מיסי יבוא על רכב, הסתכמו ב-142 מיליארד. הפקדות המוסד לביטוח לאומי, אשר אינן נכללות בקטגוריית גביית מיסים בשנת 2019, הסתכמו בסך של 22.8 מיליארד שקלים.
בחודשים מרץ-יוני, בעיצומה של מגפת הקורונה, העניקה המדינה לתושבים ולעסקים כ-31 מיליארד שקל, במסגרת המענקים ותוכניות הסיוע השונות. כלומר, המדינה "החזירה" לאזרחיה כ-10% מהכסף שגבתה מהם בשנה שעברה.
דנה זטלאוי כהן, יועצת מס, בעלת משרד עצמאי וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, הסבירה כי שיעור גבוה במיוחד מנטל המס נופל על גבם של העצמאים. "עם פרוץ משבר הקורונה, טענו בעלי עסקים רבים כי הם בעצם הופקרו לגורלם על ידי ממשלת ישראל, ללא רשת ביטחון, או תוכנית כלכלית שתסייע להם להתמודד עם המשבר והשלכותיו", אומרת זטלאוי כהן.
לדבריה, "אחת הטענות המרכזיות הייתה שהעסקים בישראל משלמים נתח ניכר מהמיסים, אך בפועל - הם אינם זכאים להגנה או לסיוע, כמו דמי אבטלה לדוגמה. מדינת ישראל יצאה במספר תוכניות שאת רובן ניתן לסכם במילה אחת - מענקים".
יועצת המס הרחיבה: "המענקים לכלל התושבים, המכונים 'מענק לכל אזרח', הוענקו באופן אחיד, מבלי להתייחס להיקף הפגיעה, המעמד הסוציו אקונומי של האדם ופרמטרים נוספים. כך, מדינת ישראל שפכה מיליארדי שקלים על מענקים לאנשים שעדיין עבדו או שלא היו זקוקים למענק באופן דומה לכאלה ממעמד סוציו אקונומי נמוך יותר, או כאלה שאיבדו את מקום עבודתם".
על פי זטלאוי כהן "בעלי העסקים טענו שהם, במשך שנים, מממנים בעצם את עיקר הכלכלה. ניתן לראות מנתוני הביטוח הלאומי ורשות המיסים שיש אמת בדבריהם. על פי נתוני החשב הכללי, בשנת 2019, גבתה רשות המיסים סך של כ-85 מיליארד שקל, לעומת כ-55 מיליארד שקל שנגבו מהשכירים. כאמור, טענת בעלי העסקים היא לא על היקף המס, אלא על כך שלמרות שהם משלמים פי 1.5 מהשכירים, הם עדיין לא מקבלים שום הגנה מהמדינה".
מבחינתה, נתוני המענקים מראים את עומק הפגיעה בבעלי העסקים: "על פי נתוני החשב הכללי חילקה מדינת ישראל באמצעות הביטוח הלאומי ורשות המיסים את 'מענקי הקורונה' השונים, כ-31 מיליארד שקל שמתוכם מיועדים נטו לבעלי עסקים כ-11 מיליארד שקל. זאת, כמובן אם לא נכליל את הלוואות בערבות המדינה שאינני רואה אותן כמענק אלא כשמן כן הן - הלוואות".
יש לציין שמדובר בסכומים שכבר חולקו בפועל ולא הצהרות שנזרקו לחלל האוויר, אך לא הגיעו ליעדם. זטלאוי כהן הסבירה כי מדובר בסכום קטן משמעותית מהיקף המיסים שנגבו מבעלי עסקים ועסקים שונים: "כלומר, מעסיק ששילם במשך עשור, קיבל עכשיו, עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל, אחוז מזערי מהסכום אותו שילם למדינה".