אליפות טריוויה מול הצ'ייסר (צילום: חברת קלטורה )
במקום להרים צ'ייסר לחג - התחרו בו | צילום: חברת קלטורה

אין ספק שאחד האירועים היותר מדוברים ומסקרנים בהווי של חברות שונות, הוא טקס הרמת הכוסית של פתיחת השנה החדשה. אלא שכמו שכולכם בטח שמתם לב, התנאים השנה לא ממש אופטימליים ומאלצים חברות שונות לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא אלטרנטיבות להתכנסות המסורתית עם הבופה המפנק והשקת הצ'ייסרים.

בחברת קלטורה למשל, המונה 524 עובדים ברחבי העולם ואחראית לפיתוח פלטפורמת וידאו בענן לניהול, יצירה ושיתוף תכני וידאו, היה זה אך טבעי כי את הרמת הכוסית המסורתית תחליף תוכנית אומנותית מבוססת מעורבות ועניין דרך הוידאו. הפורמט הנבחר, כלל דמות שאתם מכירים היטב – "הצ'ייסר", או בשם שנתנו לו הוריו – איתי הרמן, שהגיע להעביר טריוויה אינטראקטיבית ששודרה לכלל העובדים, כל אחד בביתו.

"היה חשוב לנו להשקיע ברווחת העובדים ובקשר הבינאישי והבלתי אמצעי עם העובדים", מספרים בחברה, "אנחנו מייחסים חשיבות עליונה למפגשים חברתיים ולציון אירועים מרכזיים, ובתקופה כזו זה מקבל אפילו משנה תוקף. היום האתגר הגדול הוא לייצר מחדש עולם תוכן בו תתאפשר מעורבות מרחוק של העובדים, לצד חיבוריות ארגונית תוך עבודת צוות, כל זאת על מנת להביא ערך לעובד הנמצא בביתו. החשיבות היא למעשה לייצר יש מאין, להמציא עולם תוכן חדש ולהביא את אותם אירועים פיזיים שהתקיימו עד כה לביתם של העובדים".

אליפות טריוויה מול הצ'ייסר (צילום: חברת קלטורה )
יש לכם אומץ להתחרות מולו? | צילום: חברת קלטורה

למעשה, חידון הטריוויה המדובר נחלק לשני חלקים. כהכנה מקדימה נתבקשו עובדי החברה לשלוח שאלות טריוויה שונות וקשות על מנת לאתגר את הצ'ייסר. בחברה מספרים כי נשלחו שאלות רבות מצד העובדים, וכמה מהן הצליחו בהחלט לאתגר את הרמן וללמד אותו כמה דברים חדשים. בשלב השני בחן הרמן את העובדים דרך אפליקציית שאלות טריוויה, הן על עולם ההייטק והטכנולוגיה והן על החברה בפרט. ארבעת המשתתפים המהירים ביותר עלו לשלב הגמר, בו התחרו כזוגות, ראש בראש. שני הפיינליסטים התחרו בוידאו מול שאלות של איתי, כך שהעונה על מספר השאלות הגדול ביותר – זכה בפרס.

"בזכות שילוב מוצרי הוידאו של החברה, להבדיל מחברות שמזמינות שירות חיצוני, הייתה באפשרותנו לקיים את התחרות ממש כמו שידור טלוויזיוני אינטראקטיבי לכל העובדים. ככה הצלחנו לשמר את אפקט האירוע שאנחנו רגילים אליו במעמד הרמת הכוסית, וליצור חוויה ייחודית ובלתי נשכחת", הם מסכמים, "ההוכחה לכך היא ההתלהבות וההתרגשות של העובדים לקראת כל אירוע. יש היענות מדהימה, שיתוף פעולה ופידבקים שממשיכים לזרום אלינו כמה ימים רבים אחרי. כשאנחנו רואים את זה אנחנו מרגישים שיצרנו ערוץ ישיר מול העובדים והצלחנו ליצור חווית עובד חיובית".

כל העובדים נפגשו בדרייב אין

חברה נוספת שבחרה גם היא לא לוותר על אירוע הרמת כוסית לעובדיה, היא חברת DreaMed שבימים כתיקונים מפתחת פתרונות לניהול סוכרת באמצעות בינה מלאכותית.

"במקור, תכננו לקיים אירוע חברה גדול בתחילת אפריל", מספרת אביטל עמיר – מנהלת משאבי האנוש של החברה ומי שהייתה אחראית על ארגון האירוע, "זה היה אמור להיות אירוע קריוקי בחדר סגור והכל כבר היה חתום ומוכן כולל הזמנות לעובדים והכנות הכיבוד. אלא שאז הגיעה הקורונה ומהרגע שהיא התחילה הכל הפך להיות בחזקת חוסר וודאות. נכנסו כל מיני חוקים והגבלות על מרחק, תו סגול וכו'. למרות כל המאמצים, הבנו לבסוף שאין מנוס מביטול האירוע ועשינו זאת יום לפני. בקרב העובדים הייתה אכזבה גדולה אבל הם הבינו את המצב ושבסופו של דבר זה כדי לשמור עליהם ועל טובתם".

עמיר מספרת כי בהתחלה הייתה מחשבה פשוט לדחות את האירוע שכבר תוכנן למועד מאוחר יותר, אלא שככל שהזמן עבר הבינו בחברה שיש צורך בשינוי הגישה. אחרי עוד ניסיון כושל להרמת אירוע בחודש יוני בשטח פתוח (שירד מהפרק בגלל הגבלות ההתקהלות), החליטו בחברה ללכת על בטוח ולהרים אירוע שיעמוד בכל התקנים המחמירים שעשויים לצוץ ויהיה חסין לכל הגבלות משרד הבריאות. "עד הרגע האחרון חששנו מאוד שיהיה סגר וגם את האירוע הזה נאלץ לוותר", היא משתפת.

הרמת כוסית בדרייב אין (צילום: באדיבות DreaMed‎ )
, "היה לנו חשוב לוודא שהעובדים ירגישו בטוחים באירוע ושלא יהיה שום חשש לבריאותם" | צילום: באדיבות DreaMed‎

הרעיון הנבחר היה אירוע דרייב-אין בעלות של עשרות אלפי שקלים. ברגע שהוחלט שהולכים על זה התחילו בחברה ללמוד תוך כדי תנועה את השטח ולסגור דברים. בדרך נדרשו בחברה גם לתיאומים לוגיסטיים מול קק"ל ומשטרת ישראל.

התוכנית שנבחרה הייתה מופע של דביר שאבי, אמן חושים שעשה התאמה לפורמט על מנת שיתאים למופע מול רכבים כשהקהל רחוק ממנו. לנוחיות המשתתפים המופע הוקרן על שני מסכים גדולים ובנוסף נעשה חיבור לכל העובדים דרך שיחת וידאו משותפת בנייד, בזמן האירוע, כדי ליצור חוויה משותפת כמו במופע רגיל. במקביל נהנו המשתתפים גם מחוויה קולינרית הכוללת ארוחת קייטרינג זוגית בקופסה סגורה שהגיעה לכל רכב ורכב.

"הרבה מאוד פרטים קטנים הרכיבו את האירוע הגדול הזה", מסבירה עמיר, "היה לנו חשוב לוודא שהעובדים ירגישו בטוחים באירוע ושלא יהיה שום חשש לבריאותם. יש לנו עובדים בקבוצת סיכון - אנשים עם סוכרת, אנשים מבוגרים, נשים בהריון - ולא היינו מוכנים לקחת סיכונים בהיבט הזה".

הרמת כוסית בדרייב אין (צילום: באדיבות DreaMed‎ )
לצפור ולהבהב עם הפנסים במקום למחוא כפיים | צילום: באדיבות DreaMed‎

"גם מבחינת ההפקה עצמה, ראינו בחדשות את מצוקתם של העצמאים והעסקים הקטנים ולכן החלטנו שכל הפקת האירוע תשתמש בשירותים של בעלי מקצוע שנפגעו בחודשים האלה וכך נסייע גם להם וגם לכלכלה הישראלית", מוסיפה עמיר, "המאמצים אכן השתלמו כי בסוף קיבלנו פידבקים מדהימים מהעובדים שמאוד התלהבו מהקונספט, נהנו, הרגישו מוגנים והעריכו את ההשקעה שנעשתה עבורם. אגב, גם באירוע עצמו העובדים שלנו גילו יצירתיות ובמקום מחיאות כפיים וצחוקים הם הבהבו באורות וצפרו בצופרים מהרכב. זה היה מאוד מרגש לראות איך כולם נהנים".

"אני גאה מאוד בהפקה שהצלחנו להרים", מסכם ערן אטלס המנכ"ל, "אני מאמין שלמרות המצב, צריך למצוא דרכים להמשיך ולשמור על התרבות הארגונית והאירועים החברתיים כדי לקדם עבודה תקינה, מהנה ששומרת על הבריאות של הנכס הכי גדול שיש לנו – העובדים".

פיקניקים עם הקולגות מתחת לבית

מי שעוד מצאה לנכון לצאת ולחגוג באוויר הפתוח, זו חברת Viber שעוסקת בפיתוח אפליקציית מסרים מידיים שהוקמה בישראל אך היום מעסיקה מאות עובדים ברחבי העולם. בניגוד לקודמותיה, האירוע של Viber ישראל היה די ספונטני. "לא ידענו מה יילד יום", מספרת גלי נוימן, מנהלת משאבי אנוש בחברה, "היה לנו ברור שאנחנו לא רוצים לעשות אירוע וירטואלי כי זה לא מחליף את הדבר האמיתי ולכן בסופו של דבר החלטנו לעשות פיקניקים בהתאם להנחיות – במקום פתוח, עם כמות אנשים שלא עוברת את המותר, אך עדיין תכלול את כל העובדים".

פיקניקים עם הקולגות מתחת לבית (צילום: באדיבות וייבר לאב בע
כל אחד בחר לאיזה פיקניק להגיע | צילום: באדיבות וייבר לאב בע"מ

כדי לעמוד בכל ההגבלות, את אירוע הרמת הכוסית פיצלו בחברת  Viberישראל לשישה אירועים קטנים של עד עשרים ושבעה אנשים, כל אחד בלוקיישן אחר: שתי נקודות בפארק הירקון, פארק צ'ארלס קלור, פארק רעננה, פארק גבעתיים ופארק פרס בחולון. "הסברנו לעובדים מראש שהאירועים יעמדו בכל ההנחיות ואכן כולם היו עם מסכות וכפפות, לא היו חיבוקים, אבל לפחות יצא לנו לראות אחד את השני", מסבירה נוימן, "בחצי השנה האחרונה רובנו עובדים מהבית, הרבה מהעובדים לא ראו אחד את השני פנים אל פנים מאז מרץ. דווקא בגלל שכל עובד שיבץ את עצמו לפיקניק שהכי נוח לו, יצא שהרבה אנשים נפגשו עם אנשים שהם לא עובדים איתם ביומיום ונוצרו חיבורים חברתיים חדשים. אחת העובדות אמרה לי 'איזה כיף לראות את האנשים בתלת מימד פתאום'. בכלל התגובות היו מאוד מפרגנות, העובדים ציפו לאירוע, שמחו ועזרו גם להקים את הפיקניק וכמובן להשאיר את המקום נקי לאחר מכן".

מדוע היה להנהלת החברה כל כך חשוב להרים את האירוע בכל זאת, כנגד כל הסיכויים? 

"אנחנו מזהים בתקופה האחרונה הרבה געגוע. גם האנשים שהכי רצו לעבוד מהבית, מדברים על זה שחסרה להם האווירה. ב-Viber אנשים אוהבים לבוא לעבודה. יש כאן אנשים שעובדים שנים ופיתחו קשרים עמוקים, יש אווירה טובה, אירועים, ואחרי חצי שנה זה מאוד חסר. בעיקר כשלא רואים את הסוף".

פיקניקים עם הקולגות מתחת לבית (צילום: באדיבות וייבר לאב בע
גם כאן הקפידו שהספקים יהיו ישראלים | צילום: באדיבות וייבר לאב בע"מ

הרעיון לאירוע הגיע מאחד המנהלים, שסיפר כי לאחרונה יזם מפגש עם הצוות לארוחת צוהריים בגינה ליד הבית. "ברגע שאותו מנהל הציע שננסה לארגן משהו ברמה של החברה כולה, חשבנו שזה רעיון מעולה והתחלנו להפיק את האירוע", משחזרת נוימן, "כשראינו שראש השנה מתקרב, חשבנו שזו תהיה השקה יפה של הפורמט. החלטנו לעשות את הפיקניקים אזוריים ושכל אחד יבחר לאן הכי נוח לו להגיע. הזמנו לכל פיקניק אוכל ארוז, והכל הגיע במנות בגודל אישי. מכיוון שאי אפשר לעשות חגיגות כפי שאנחנו נוהגים לעשות בכל קיץ, אני שמחה שבכל זאת מצאנו דרכים יצירתיות לחגוג ביחד. הבריאות של העובדים שלנו ושל בני המשפחה שלהם היא מעל הכל".

גם כאן הקפידו שהספקים באירוע יהיו ישראלים, על מנת לסייע לכלכלה ולעסקים שנפגעו במשבר. לדברי החברה העובדים בסופו של דבר לא הרגישו מקופחים לעומת שנים קודמות, על אף שמדובר באירועים שעלותם הייתה גבוהה בהרבה מאשר הקונספט הנוכחי. "העובדים שלנו מאוד שמחו והתרגשו כשהם שמעו מה הולך להיות", מסכמת נוימן, "הם שיתפו אותנו כמה הם התגעגעו אחד לשני ושהם צריכים בדיוק את האווירה הנעימה והאינטימית הזו, לשבת בפארק ולהתאוורר יחד. אין מה לעשות, ככה זה כשהמציאות מכתיבה לנו להיות יצירתיים".