הסגר השני, שמתרגש עלינו בעיצומם של חגי תשרי, עשוי להציל אותנו מרמות תחלואה אסטרונומיות, אך במקביל הוא כנראה ייפגע אנושות בכלכלה הישראלית, מרמת המאקרו ועד למשקי הבית. ובכל זאת, גם בהשבתה הכמעט מוחלטת הזו של המסחר והתעשייה, מסתתרות הזדמנויות לעתיד כלכלי טוב יותר. יצאנו לחפש את חצי הכוס המלאה, ותתפלאו לשמוע מה מצאנו.

הזדמנות לשנות את החשיבה על דיור

"עולם הבנייה עצמו הוא עולם שכל העבודה בו נעשית באוויר הפתוח ויש כאן הזדמנות מאוד מאוד טובה לזרז את עבודות הבנייה שמתבצעות היום בפרויקטים בישראל", טוען ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי. "אפשר לקצר את לוחות הזמנים, אין פקקים, ההגעה של מוצרי הבנייה היא מהירה. בקיצור תעשיות הבנייה חייבות לעבוד עכשיו, יש פה זמן שאפשר לנצל אותו לטובה".

מתחם הבורסה ברמת גן, הבוקר
מתחם הבורסה ברמת גן. בניינים שיכולים לעבור הסבה | צילום:

כשיורדים לרמה הפרקטית רולס מסביר: "ההתחדשות העירונית, ולא רק במרכז אלא גם בפריפריה, זה המפתח להורדת מחירי הדירות בישראל. מרכז הבנייה הישראלי חוקר כבר 30 שנה את מחירי הדירות והוא מצא שעליית המחירים נגרמת משני תהליכים: המיסוי הגבוה והמחסור בדירות. משנות ה-90 ועד עכשיו המדינה שלנו במחסור בדירות. אין מספיק דירות על מנת להדביק את הפער של גידול האוכלוסייה. יש לזה כמה פתרונות:

"אחד, פרויקטי דיור להשכרה: זה נכון לצעירים, אבל לא רק. המדינה צריכה לעודד היום, גם במיסים וגם בהוצאת מכרזים, מגרשים לדיור להשכרה ולאו דווקא לרכישה. כך הרבה מאוד משפחות יוכלו לשכור דירות לטווחים ארוכים, וברגע שיש פרויקט איכותי המשפחה יכולה לעבור מדירה לדירה באותו הבניין בהתאם לסטטוס שלה, מדירת 5 חדרים ל-3 חדרים כשהילדים עוזבים, זה דבר מאוד משמעותי.

"בתוך זה יש צורך ספציפי לייצר היצע גדול של דירות להשכרה המרכז תל אביב, חלקן יכולות להיות בתחום של 'דירות מיקרו', דירות שמתחילות מ-15-20 מטר רבוע עד גודל של 70 מטר רבוע. יש רעיונות מדהימים ברחבי העולם בתחום הזה. היום הרבה מאוד משרדים עומדים ריקים ובמוצאי הקורונה נגלה שאורחות החיים וההרגלים השתנו, אנשים עובדים מהבית ואין צורך בכזו כמו של משרדים, אפשר וצריך להתחיל להסב בניינים כאלה למגורים להשכרה".

פועל בניין באתר בנייה (צילום: רויטרס)
רולס: "תעשיות הבנייה חייבות לעבוד עכשיו" | צילום: רויטרס

בנוגע להתחדשות עירונית טוען רולס: "צריכים לעודד התחדשות עירונית בפריפריה, ולא רק במרכז הארץ. התחדשות עירונית לא פוגעת בשטחים הירוקים המעטים שעוד נשארו לנו בישראל, ופרויקטים של פינוי בינוי מחדשים שכונות ישנות בלב הערים שזה משהו מאוד חשוב וזה הזמן לבצע אותו. צריך בימים האלה להרים כבישים, לא רק בין-עירוניים, ולשפר קווי מים וקווי ביוב בתוך הערים. הסגר הוא בסופו של דבר לא הרבה ימי עבודה בפועל, זה לא יספיק, אבל זה זמן טוב לחשיבה מחדש, לתכנון ולהתחיל לבצע".

שיפור תשתיות התחבורה

"זה הזמן הטוב ביותר כרגע לפרויקטי כבישים ותשתיות", טוען רולס. "הכבישים יהיו פנויים לגמרי, זה יקל מאוד גם על סידורי הבטיחות של העובדים ושל הנהגים וגם על העומסים על הכבישים. הסגר הקודם הראה לנו שזה זמן מצוין להאצת העבודות ואני חושב שזה דבר מבורך".

איתי חיים, מייסד "תחבורה בדרך שלנו", מציע לשים דגש על האצה של פרויקטים תחבורתיים מרכזיים שכבר נמצאים בעבודה: ראשית, הרחבת מסילת הרכבת הרביעית באיילון. הפרויקט כבר נמצא בעבודה ולאחרונה אושרה תוכנית הניקוז לנחל איילון שאמורה לתת פתרון לחלק מהמתנגדים לפרויקט. "הריווח של המסילות האלה יאפשר להעביר עוד הרבה מאוד רכבות גם לפריפריה, הוא ישחרר את צוואר הבקבוק שם", אומר חיים.

עבודות החשמול של הרכבת בת"א מתקדמות (צילום: רכבת ישראל)
הרחבת מסילות הרכבת - פרויקט חשוב ביותר | צילום: רכבת ישראל

הפרויקט השני זו מסילת הרכבת המזרחית, שעתידה לחבר את צפון הארץ לירושלים ולדרום ללא מעבר בתל אביב. הפרויקט נמצא בעבודה וצפוי להסתיים בשנת 2026. בסגר הקודם ניצלו נתיבי ישראל ורכבת ישראל, החברות שאחראיות לחלקים שונים בפרויקט, את השקט היחסי כדי לקדמם את העבודות במהירות, ויש תקווה שהן יעשו כך גם בסגר הזה.

חיים הזכיר פרויקטים נוספים, שאינם מדוברים כרגע אך יכולים להוות קרש קפיצה לצמיחה. בין השאר הרחבת מסילת החוף שמחברת בין חיפה לתל אביב, פיתוח תשתיות תחבורה בתוך הפריפריה בדגש על הגליל, ושינוי מבנה המס.

לגבי האחרון טען חיים שאגרת הרכב היא ארכאית ואינה משקפת ערך, לטענתו יש לשקול להחליפה באגרות נסיעה, כלומר אגרות גודש, שיפחיתו את העומס על הכבישים. "בעידן שבו התחבורה הולכת להיות מבוססת פחות על דלקים ויותר על חשמל וכשאנשים רבים יותר ויותר מחזיקים רכב אבל עובדים מהבית, המיסוי צריך להשתנות: מי שצורך יותר ונוסע בשעות שיא יצטרך לשלם מחיר גבוה יותר".

בין תחבורה לדיור: תשתיות עירוניות

"בראש ובראשונה יש לנצל את הסגר כדי לקדם עד כמה שניתן את הקמת הרכבת הקלה, הן בגוש דן והן קווים נוספים בירושלים", טוען טל קופל, המשנה למנכ"ל מדל"ן. "אין פיתוח של נדל"ן - למגורים, למשרדים או למסחר - ללא פיתוח של תשתיות תחבורה, והרכבת הקלה כבר הוכיחה את עצמה כמי שיוצרת מהפכה של ממש.

"הסגר, שמגדיל את כמות העובדים מהבית ומפחית את עומס התנועה בכבישים, מהווה הזדמנות פז כדי לקדם בכל הכוח את סלילת הרכבת והקמת התחנות, כך שמי יודע - אולי אפילו נחזור ללוח הזמנים המקורי של הפרויקט".

בצל המשבר: הצצה לעבודות הרכבת הקלה בבני ברק (צילום: החדשות)
עבודות הרכבת הקלה | צילום: החדשות

"במקביל, כדאי לנצל את הסגר כדי לקדם תשתית תחבורה נוספת, שמשלימה את הרכבת הקלה ומתאימה מאוד לעולם שבזמן ואחרי הקורונה - שבילי אופניים", טוען קופל. "פרט לכך שרכיבת אופניים היא ספורט יחידני, אין כמעט דרך ירוקה מזו להתנייד ממקום למקום, ולמי שחוששים מצפיפות בתחבורה הציבורית זוהי גם הדרך הבטוחה ביותר. ככל שירבו שבילי האופניים החדשים והנוחים, בהם גם רשת אופנידן שאמורה לחבר את כל גוש דן, כך נראה יותר ויותר אנשים יורדים מהכבישים ועוברים לאופניים".

לדאוג למובטלים ולעתיד המשק

"אין שום ספק שכדי לחלץ את המשק מהשבר הקשה שעוד הולך להחריף, אחד המפתחות זה בעצם ההכשרות המקצועיות", טוען איציק שמולי, שר העבודה והרווחה. "אנחנו מובילים תוכנית לאומית שבעצם הרעיון שלה זה להקים מערך חדש של הכשרות מקצועיות, מערך מודרני, אטרקטיבי, שיוכל לספק לאנשים הזדמנות מחודשת לשיפור תעסוקה ולמיצוי היכולות והכושר הכלכלי שלהם. אני חושב שאין תקופה טובה יותר להוביל את המהלך הזה מאשר התקופה הזו.

"זה נכון שיש לנו מאות אלפי אנשים שנמצאים בחל"ת ורמת הביקושים לעובדים במשק צונחת, רואים את זה בשיעורי האבטלה האסטרונומים. אבל דווקא משום שאנשים נמצאים עכשיו מחוץ לשוק התעסוקה ושכן דאגנו להם לרשת ביטחון בסיסית, זה בדיוק הזמן שבו אנחנו יכולים לטייב את הכישורים והמיומנויות של אותם אנשים. התהליך הזה גם מניע את עצמו, כי ברגע שהעובדים יהיו בעלי כישורים גבוהים יותר, הביקוש אליהם בשוק יגדל".

סטודנטית מתוסכלת (אילוסטרציה: Oleksii Didok, shutterstock)
זה הזמן להגביר את פעילות ההכשרות המקצועיות | אילוסטרציה: Oleksii Didok, shutterstock

"ככה גם נוכל להתמודד עם בעיה שמלווה את ישראל כבר הרבה מאוד שנים – בעיית הפריון הנמוך", מסביר השר שמולי. "מדובר בעיקר באנשים צעירים שעבדו בתחום השירותים, השכר הממוצע שלהם הוא 7,000-8,000 שקל בחודש. אנחנו ניקח הרבה מהחבר'ה האלה וננצל את התקופה הזו לשפר את המיומנויות שלהם, גם את המיומנויות הרכות שפה כישורי מחשב, וגם בחלק מהמקרים לספק ממש מקצוע".

חלק גדול מהקורסים ומההכשרות שמציע שירות התעסוקה כבר פועל. הבסיס הוא פלטפורמה שבה נמצאים גם המעסיקים ושבה הם יכולים להזין ביקושים אמיתיים בשוק. "כשהמעסיקים מדווחים לנו מה הם צריכים, אנחנו יכולים לחבר אליהם אנשים שיצא לחל"ת, לעשות את החיבור להשקיע בהכשרה וכל הצדדים יוצאים מורווחים".

בין השאר עובד משרדו של שמולי על תוכניות להסבה והשמה בתחום ההייטק, על פורטל שכבר הוקם ומרכז קורסים מקצועיים בתחום ההייטק, רובם חינמיים, ועוד פרויקטים רבים שמטרתם הכשרת העובדים לשוק התעסוקה בעתיד. רבות מההכשרות מיועדות גם לאוכלוסיות רווחה, ישנם מסלולים מיוחדים לצעירים בסיכון, למשפחות חד הוריות, ולאוכלוסיות מיוחדות.

ח"כ איציק שמולי (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
"הכשרות מקצועיות - מפתח לחילוץ המשק מהמשבר" | צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90

"בדרך כלל עוברים אצלנו בקורסים הדיגיטליים ובהכשרות כ-52 אלף מוכשרים בשנה ואנחנו מכוונים להגיע למאה אלף" מספר השר. "המחסור במשאבים, גם בעולם הרווחה וגם בעולם העבודה, תמיד קיים, אבל אני חושב שכרגע אנחנו פשוט מסתערים על המשימה הזו כי אנחנו מבינים את חשיבותה".

בין הרחבת מסילות הרכבת לשיפור קווי המים והביוב, מההכשרות המקצועיות ועד למסלולי האופניים - אין ספק שהסגר הזה הוא זמן מבוזבז עבור רובנו, אבל מדינת ישראל, אם תתאמץ, תוכל לייצר קרני אור בקצה שלו. אם היא תעשה זאת, אולי לא נצטרך לדבר רק על כמה עולה לנו הסגר, אלא גם על מה שהרווחנו ממנו.