חצי שנה חלפה מפרוץ משבר הקורונה בישראל ולממשלה אין נתונים חיוניים בזמן אמת על מצב האבטלה - כך עולה מממצאי הביניים שמפרסם היום (חמישי) מבקר המדינה. אנגלמן קובע במסגרת הביקורת של משרדו על טיפול הממשלה בדורשי עבודה במשבר הקורונה, כי אותו מחסור בנתונים פוגע בקבלת ההחלטות של הממשלה. עוד מצביע הדו"ח כי סעיף חוק שמאפשר לתגמל עובדים שחוזרים לעבודה בשכר נמוך לא מופעל בשל חסמים בירוקרטים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"לביטוח לאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה", מבקר אנגלמן את הגוף האמון על תשלום דמי האבטלה. לשיטתו, "מצב זה אינו מאפשר לאמוד בזמן אמת את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים ובתמריץ החזרה לעבודה".
ממצאי הביניים מפורסמים בעת הזו על מנת לאפשר לביטוח הלאומי ולמשרד האוצר לתקן את זה תוך כדי המשבר. "מקבלי ההחלטות לא יודעים נתונים חיוניים בזמן אמת", קובע המבקר בביקורת על הממשלה, "וכן מענק דמי אבטלה חלקיים הניתנים לאלו שעובדים בשכר נמוך אינו מיושם בשל חסמים בירוקרטיים. מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית".
שלושה גופים במדינת ישראל מפרסמים נתוני אבטלה שונים. המוסד לביטוח לאומי מונה את המובטלים על פי מספר התביעות (דמי אבטלה) שהוא משלם, שירות התעסוקה סופר דורשי עבודה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מסתמכת על סקרי כוח אדם. מבקר המדינה השווה את נתוני הגופים השונים בחודשים אפריל עד יוני ומצא כי קיים פער משמעותי ביניהם. משמעותי עד כדי כך, שבחודש יוני נתוני שירות התעסוקה היו גדולים ביותר פי שניים מאלו שנמצאו בסקרי כוח האדם של הלמ"ס.
"בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת", סבור המבקר, "לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה". אנגלמן גם מפרט את הסיבה לפערים: "המוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש, על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד. בפועל, המעסיקים מדווחים פעם בחודש למוסד לביטוח לאומי דיווח על כל העובדים יחד ולא באופן פרטני. הנתונים הפרטניים מועברים כיום פעמיים בשנה". המבקר ממליץ לעבור לדיווח חודשי וסבור כי ישפר את אימתות הנתונים ואת היכולת לקבל החלטות.
על אף ששנים התנגד הביטוח הלאומי לדיווח חודשי של המעסקים על שכרו של כל עובד, בטענה כי מדובר בעומס עבודה רב מדי, המבקר טוען כי משבר הקורונה הוכיח שהדבר אפשרי. "המסקנה העולה מהשימוש בטופס 100 (הטופס באמצעותו מדווחים מעסיקים על הוצאה לחל"ת או פיטור עובדים) בתקופת המשבר", כותב המבקר, "היא שלמעסיקים יכולת טכנולוגית למסור לביטוח הלאומי נתוני שכר חודשיים על העובדים שהם מעסיקים, ובהתאם לביטוח הלאומי יש יכולת טכנולוגית לקלוט דיווחי שכר חודשיים".
המבקר מכיר בכך שדיווח חודשי יעמיס על הביטוח הלאומי והמעסיקים אך סבור כי הוא חיוני על מנת לשפר את המענה לאזרחים. המבקר מזכיר גם בממצאים כי חוק הביטוח הלאומי קובע בסעיף 176א' "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך" - שמאפשר תגמול עובדים שחזרו לעבוד בשכר נמוך, כך שסך שכרם יעלה על דמי האבטלה ששולמו להם. המבקר גילה כי מימוש הסעיף הזה הוא ברמה אפסית והוא סבור כי הממשלה תחסוך כסף רב אם תסיר חסמים בירוקרטיים ותפעיל אותו.
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר בתגובה לפרסום: "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך סקר כוח אדם נועדו לספק מידע סטטיסטי על שוק העבודה בישראל. נתוני הלמ"ס מסקר זה והנתונים המנהליים מהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה נועדו למטרות שונות, מתבססים על הגדרות שונות ומתייחסים לתקופות מדידה שונות. יחד עם זאת, קיים שיח מקצועי על בסיס יומי בין הגופים שמטרתו להנגיש את כלל הנתונים באופן נהיר עבור מקבלי ההחלטות".