רגע לפני הסגר סוכמה אמש תוכנית כלכלית חדשה לסיוע למשק בתקופת הסגר השני. במוקד התוכנית לראשונה תמריצים לעובדים שלא יוציאו עובדים לחל"ת. התוכנית תובא לאישור הממשלה בתחילת השבוע הבא. לשרים לא הוצג אומדן תקציבי של עלות הצעדים. אלה הפרטים שידועים על התוכנית נכון לעכשיו.

איך זה יעבוד?

במסגרת התוכנית נקבע כי על כל עובד שלא יפוטר או יוצא לחל"ת מעבר למכסה מסוימת, יקבל המעסיק תשלום של 5,000 שקל. המכסות נקבעו בהתאם למידת הפגיעה במחזור המכירות של העסק. כך, עסקים שמחזור המכירות שלהם נפגע בשיעור של בין 25% ל-40% (בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה) - יקבלו פיצוי על כל עובד מעבר ל-80% ממספר העובדים שהעסיקו בערב הסגר.

אם ניקח למשל עסק שעבדו בו 100 עובדים ערב הסגר, ושמחזור המכירות שלו נפגע בשיעור של פחות מ-40% (אך יותר מ-25%) - יקבל בעל העסק פיצוי של 5,000 שקל לחודש עבור כל עובד שיעבוד בעסק מעל ל-80 עובדים, בתום תקופת הסגר. כך למשל אם באותו עסק עבדו במהלך הסגר 90 עובדים יקבל המעסיק פיצוי בגובה 5,000 שקל לחודש עבור 10 עובדים.

קורונה תל אביב מסכות מסעדות (צילום: Sebastian Scheiner, ap)
המכסות - בהתאם למידת הפגיעה במכירות של העסק | צילום: Sebastian Scheiner, ap

שאר המדרגות שנקבעו במסגרת התוכנית לשימור עובדים הן: מדרגה של 70% עבור עסק שמחזור עסקיו נפגע ב-40% עד 60% (כלומר פיצוי של 5,000 שקל לחודש עבור כל עובד שמעל ל-70% ממצבת העובדים המקורית); מדרגה של 55% עבור עסק שמחזור המכירות שלו נפגע ב-60% עד 80%; ומדרגה של 40% עבור כל עסק שמחזור המכירות שלו נפגע ב-80% או יותר.

התוכנית סוכמה בפגישה בין שר האוצר ישראל כ"ץ, שר הכלכלה עמיר פרץ, והנגיד פרופ' אמיר ירון, והיא מבוססת על מודל שבנה ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל. מדובר ברעיון שהוצע כבר לפני מספר חודשים אך בסופו של דבר העדיף כ"ץ את תוכנית המענק לכל עובד שיוחזר מחל"ת. הפעם החליט כ"ץ לתת הזדמנות לתוכנית של בנק ישראל, בין היתר על רקע הכישלון בהפעלת מענקי החזרת העובדים מחל"ת (שמוכרת בציבור כתוכנית שהציע הראל ויזל).

שינוי כיוון במשרד האוצר?

בשבועות האחרונים גברה הביקורת על תוכנית החל"ת של הממשלה ובעיקר על היעדר הגמישות שלה והתמריצים השליליים שהיא מייצרת שלא לחזור לעבודה. במשרד האוצר מסרבים עדיין לשנות את המודל, אולם בפעם הראשונה מאמצים רעיונית את התפיסה של תשלום למעסיק ולא לעובד ישירות כדי לשמר כמה שיותר עובדים (כנהוג במודל הגרמני).

בנוסף סוכם על שורת הקלות מס ובראשם מתן אופציה לבעלי עסקים לבקש הקדמת החזרי מע"מ, כך שיקבלו אותם באופן מיידי (במקום להמתין למועד הדו-חודשי) - זאת במטרה לשפר את מצבו התזרימי של העסק.

ישראל כ
שר האוצר ישראל כ"ץ | צילום: פלאש 90

כמו כן הורחבה הזכאות למענק בגובה תשלומי ארנונה לחודשיים גם לעסקים שמחזור עסקיהם נפגע ב-25% (כיום הזכאות מוגבלת רק לעסקים שמחזור המכירות שלהם נפגע ביותר מ-60%). יש לציין, כי נציגי העצמאים דרשו להרחיב את כל תוכניות הסיוע למי שמחזור העסקים שלו נפגע ביותר מ-25% (ולא 40% כפי שקובעות תוכניות הסיוע כיום), אולם בשלב זה הבקשה הרוחבית לא התקבלה.

בנוסף הודיע שר האוצר ישראל כ"ץ כי יבקש לקצץ 10% בשכרם של השרים וחברי הכנסת, כצעד מקדים להפחתת שכר במגזר הציבורי. כ"ץ התחייב לרפורמה עמוקה יותר במגזר הציבורי ואף איים להעבירה בחקיקה עוד לפני החג אך הדבר לא נעשה.

הכתבה המקורית פורסמה בגלובס

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות