בזמן משבר - כמו בזמן משבר - צצים ועולים רעיונות ישנים ופתרונות קלים לבעיות קשות. פתרון אחד כזה הוא הורדת המע"מ, כפי שהציע בשבוע החולף היועץ הכלכלי של ראש הממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון. לא ברור אם צריך לקחת את ההצעה הזו ברצינות - כיוון והיא עולה כמעט מדי שנה בניסיון להעלות את הפופולריות של המציע ולרוב נעלמת כפי שהגיעה, ובכל זאת הפעם יש משהו שונה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

ראשית, לעומת ההצעה הנשמעת בדרך כלל, לפיה יש להוריד את המע"מ באחוז אחד, פרופ' שמחון מציע להוריד אותו בלא פחות מ-5%. בנוסף, הנסיבות השנה אינן נסיבות רגילות, מדובר בשיאו של משבר בריאותי וכלכלי. אז מה יוכל מהלך כזה לפתור, אם בכלל, ולמה כל כך הרבה כלכלנים מתנגדים? פרופ' רפי מלניק, כלכלן בכיר והמשנה לנשיא המרכז הבינתחומי, מסביר.

מה המטרה של הורדת המע"מ?

"בקורס מבוא למקרו כלכלה מתארים עולם פשוט: בעת משבר כלכלי המשכורות של אנשים נפגעות והם חשים חוסר, בתגובה הם לא מוציאים כסף, לא צורכים, ולא עושים קניות. אך ההתנהגות הזו רק מעמיקה את המשבר: ככל שאנשים צורכים פחות כך העסקים מרוויחים פחות, נאלצים לקצץ במשכורות העובדים, לפטר ובמקרים קיצוניים אף לסגור".

"כדי למנוע זאת, אומרים הכלכלנים, הממשלה צריכה לעודד אנשים לצרוך על ידי הגדלת ההכנסה הפנויה (ההכנסה לאחר הורדת המיסים): יותר כסף בכיס שווה יותר צריכה, כלומר יותר כסף לעסקים, שצריכים יותר עובדים, שמרוויחים יותר כסף, צורכים יותר וחוזר חלילה".

איך ניתן להגדיל את ההכנסה הפנויה?

"יש כל מיני אפשרויות. ניתן לתת מענקים כפי שאכן ניתנו גם במשבר הזה, ניתן לעודד תעסוקה, וניתן גם להוריד מיסים. המע"מ הוא מס שנגבה, צריכה והורדת המע"מ משמעותה הוזלת המחירים בשוק ובכך באופן עקיף הגדלת ההכנסה הפנויה של כל משקי הבית. אם סל הקניות שלי עולה פחות, נשאר לי בסוף כל חודש יותר כסף בכיס. בהצעה של שמחון מדובר על הורדה עצומה, מ-17% מע"מ ל-12% בלבד".

פרופ' אבי שמחון על התוכנית הכלכלית החדשה (צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12)
מתוך "חדשות הבוקר" עם נסלי ברדה | צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12

"בעולם הפשוט שמתואר במבוא לכלכלה, הורדת מע"מ עכשיו הייתה אמורה להניע את הכלכלה הישראלית ולהתחיל תהליך של מעבר ממשבר לצמיחה. היא הייתה מעודדת אנשים פרטיים לצרוך יותר, וגם מעודדת עסקים להשקיע יותר - כי קניית המוצרים להשקעה בעסק תהיה זולה יותר".

אז למה הכלכלנים מתנגדים?

"אני אגיד לך למה", מסביר פרופ' מלניק. "אנשים אולי לא למדו את מה שקורה בעולם, לא קראו את המחקרים, הם אומרים: 'אנחנו באבטלה וכשיש אבטלה צריך לעודד צריכה, ואיך עושים את זה? מורידים מיסוי'. אבל - לא בתקופה הזו, כי זה לא יעבוד".

"יש המון מחקרים היום בעולם שמוכיחים שזה לא עובד. כי עכשיו אנשים צורכים את המינימום הנדרש לקיום וחוסכים את היתר בגלל אי הוודאות, זאת בגלל החשש שיפסידו את מקום העבודה, שיהיו חולים חס וחלילה או שמשהו יקרה להם. ההנחה שהציבור יגיב להורדת המע"מ וילך לשופינג ולקניות, זו הנחה מאוד לא נכונה כל עוד אנחנו נמצאים בהשפעה של המגפה וכל עוד אין באופק חיסון".

"ובאשר למחשבה שהקטנת המע"מ תביא לגידול בהשקעות של המגזר העסקי - מי שחושב בכיוון הזה כנראה לא יודע איפה הוא חי. במגזר העסקי בקושי שורדים את התקופה הזאת ובכלל לא יודעים אם בתוך כמה חודשים העסק שלהם יהיה עסק חי. אם יקטינו לבעל עסק את המע"מ כל מה שהוא יגיד זה 'תודה רבה' וישים את זה כעתודות של חיסכון להמשך תחזוקת העסק".

הישראלים נוהרים לקניות באילת (צילום: N12)
הישראלים נוהרים לקניות באילת | צילום: N12

"ההתנהגות משתנה", מבהיר פרופ' מלניק. "אנחנו רואים את זה מכל העולם, זו לא רק תופעה ישראלית, זו תופעה כלל עולמית - שבתקופה של מגפה עולמית, ההתנהגות של הציבור מאוד שונה מההתנהגות בתנאים רגילים. ולכן אין לזה שום סיכוי לעודד את הכלכלה, זה בסך הכול יגדיל מאוד את הגירעון, ואם אני לא טועה כל אחוז מע"מ אחד זה סדר גודל של 6-5 מיליארד שקל למדינה שזה סכום אדיר ממדים, שאין לנו אותו ואנחנו נצטרך אותו אחרי המגפה".

אבל הורדת המע"מ, כמו המענקים, נותנת לאזרחים מרחב נשימה – האם זו לא מטרה ראויה?

"קודם כול, אני לא פוסל את המדיניות של מתן דמי קיום מינימליים למובטלים ולעסקים בצרות", אומר פרופ' מלניק. "זה מה שהממשלה צריכה לעשות כרגע והיא צריכה לעשות את זה בראייה של טווח ארוך, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן נהיה במצב הזה. אז הממשלה כן צריכה לתמוך במובטלים, היא כן צריכה לתמוך בעסקים שנמצאים בקשיים ולתמוך בעצמאיים. אבל את זה היא באמת כבר עושה, הרי יש התחייבות למתן דמי אבטלה עד אמצע 2021. וטוב שהיא עושה את זה".

ההתנגדות: לא להורדת המע"מ, אלא לעיתוי

"להוריד את המע"מ עכשיו יהיה כמו 'בזבוז תחמושת'", טוען פרופ' מלניק. "זה סתם יגדיל את גירעון הממשלה וזה לא יזיז בכלל את גלגלי הכלכלה. אני חושב שזה צעד שצריך להפעיל אותו מיד אחרי החיסון, כי אז הציבור יחזור להתנהג בצורה רגילה".

שטרות שקלים חדשים (צילום:  lunopark, ShutterStock)
שטרות שקלים חדשים | צילום: lunopark, ShutterStock

"במקביל למה שקורה עכשיו הממשלה צריכה להכין תוכנית גדולה מאוד לתקופה שאחרי החיסון, כי המשק לא יתאושש באופן עצמאי, הוא יצטרך את העידוד הזה. תוכנית שדומה למה שעשינו בשנת 85' עם תוכנית הייצוב, או תוכנית קליטת העלייה ההמונית מברית המועצות. אלו תוכניות מקרו כלכליות בממדים גדולים מאוד וזה מה שהממשלה צריכה להכין, אבל לא להפעיל עדיין, רק להכין לתקופה שאחרי מציאת החיסון. אחד הדברים האלה יהיה להוריד את המע"מ: ולכן צריך לשמור את התחמושת, כדי שלא נבזבז היום גירעון וחובות סתם".

אז עכשיו הממשלה צריכה לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין?

"לא", טוען מלניק. "זה לא אומר שלממשלה אין מה לעשות, לממשלה יש הרבה מה לעשות: היא צריכה לשקם את מערכת הבריאות שזקוקה להמון המון כסף, היא צריכה לשקם את מערכת החינוך, את מערכת הרווחה שנמצאת על הקרשים ועכשיו יותר מתמיד אנשים זקוקים לה. היא צריכה לעשות תוכניות של הכשרה מקצועית - רק לא להקטין מע"מ".

הצד השני

ע"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון-אלדר, פלר שוורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר לא מסכימה עם עמדת פרופ' מלניק. "בשורה התחתונה אני חושבת שזה רעיון טוב", טוענת ירון אלדר. "הרי מה המשמעות של הורדת המע"מ? הוזלה של כל המוצרים בחמישה אחוז. מי שאין לו כסף - יותר זול לו לקנות, אז זה עוזר לחלשים. מי שיש לו יותר כסף - יקנה יותר, וזה יגביר את הפעילות. ולכן זו פעולה מאוד חכמה".

"איפה הקשיים? הקושי הראשון זה שצריך לוודא שכשמורידים את המחיר זה באמת מתגלגל לצרכן הסופי, שהחנות שמוכרת את המוצר תוריד את המחיר שלו בחמישה אחוז מהמחיר. הבעיה היא שאי אפשר לוודא את זה, ולא הכל מתגלגל לצרכנים".

"הקושי השני, המשמעות של הורדת המע"מ היא פחות גבייה למדינה, כלומר הגדלת הגירעון. הדבר הזה יכול להיות מפוצה חלקית על ידי הגברת כוח הקנייה אבל יהיה קשה מאוד להגיד אם הדברים יתאזנו. במכלול, עם שני הסיכונים שציינתי, אני עדיין חושבת שזה מהלך נכון – שכן יגביר את הצמיחה, יעזור לבעלי הכנסות נמוכות ויישלח מסר חיובי לאזרחים".