האפשרות לטוס לחו"ל עדיין לא על השולחן, אבל חודש אוגוסט מעבר לפינה ואיתו סיומן של הקייטנות. הצורך לצאת ולהתאוורר אחרי תקופת הקורונה גדול מתמיד, אבל לחשבון הבנק נכנס בחודשים האחרונים הרבה פחות כסף. על הרקע הזה תופעת החלפת הבתים בישראל רושמת זינוק משמעותי ואנחנו בדקנו איך תעשו זאת בזהירות.  

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"אם לפני הקורונה היו 10 פוסטים ביום, היום יש 40", מתארת קרן גולדנר מנהלת קבוצת הפייסבוק החלפת בתים למטרות נופש Home swap המונה רבבות משתתפים. "זה גם הקורונה והמצב הכלכלי בעקבותיה וזה גם חוסר הביטחון שיש לאנשים כרגע במלון. בחופשה בבית אחר אתה לא נתקל באנשים וגם לפניך הייתה שם רק משפחה אחת. הקיץ תמיד מביא לעלייה, אבל מניסיון של שנים זו עלייה חריגה".  

יפעת הרץ טרבסקי, תושבת כפר ורדים ואמא לשניים, מחליפה בתים כבר יותר מ-6 שנים. "בהתחלה זה היה עם חברים, או חברים של חברים ואחר כך גם ברשת", היא מתארת, "לכל אחד כבר יש קובץ מוכן על הבית עם מידע ותמונות ואין לי חשש כשאני מכניסה משפחה אחרת הביתה. כיוון שגם אנחנו נכנסים לבית שלהם הם מתייחסים לבית שלנו כמו שרוצים שנתייחס לשלהם".  

"חוסך אלפי שקלים"

לחילופי הבתים יש כמה יתרונות גדולים. "זה חוסך אלפי שקלים ומאפשר להשקיע את הכסף באטרקציות ובחוויות", אומרת הרץ טרבסקי, "הגענו ככה כבר לעמק האלה, לערבה, לתל אביב והיינו בירושלים פעמיים. היינו רק לפני שבועיים בחופשה וכבר שכרנו עוד אחד, רצינו להתאוורר כשהשמיים סגורים. אין צ'ק אין וצ'ק אאוט כמו במלון ואפשר לקבוע להגיע מוקדם בבוקר ולצאת בערב וככה להספיק לטייל יותר".  

ועדיין הכנסת משפחה אחרת הביתה מלווה בחששות בעיקר בפעם הראשונה. רונן מהשרון הציע בשבועות את ביתו להחלפה בפעם הראשונה. "חופשה בישראל בקיץ היא עסק יקר, והשנה, גם אם רוצים לצאת לאחת כזו, קשה למצוא מקום פנוי", הוא מסביר. "לכן החלטנו לנסות את מזלנו ולהציע את ביתנו להחלפה, בעיקר כדי לשנות קצת אווירה. אנחנו מציעים בית בשרון ומחפשים בית בטבע, בצפון או בדרום. כמובן שיש חשש מלהכניס משפחה לא מוכרת לבית שלך, אבל זו גם יכולה להיות הרפתקה מעניינת".  

ביתה של יפעת הרץ טרבסקי (צילום: אור בן זריהן, באדיבות המשפחה)
ביתה של יפעת הרץ טרבסקי | צילום: אור בן זריהן, באדיבות המשפחה

גולדנר, מנהלת הקבוצה, עובדת ביום יום כעובדת מדינה והקבוצה היא פרויקט יקר לליבה שהקימה עם קרובת משפחתה. היא מספרת שהיססה לא מעט לפני שהחליפה לראשונה. "גם אני חששתי ובדקתי וקראתי", היא מסבירה, "החששות מתפוגגים ברגע שמגיעים לבית ורואים את הברכה שהמשפחה האחרת השאירה, רשימת טיפים של מקומות ללכת אליהם, משחקים מקסימים לילדים".  

"זה קשר שמבוסס על אמון לכבוד בין אנשים", אומרת גולדנר, "כדי לא להתאכזב חשוב לתאם ציפיות מראש עד לפרטים הקטנים, למשל לאיזה רמת ניקיון מצפים. גם אני לא נולדתי עם זה, אבל מחליפים בתים ולומדים.  כשראיתי בבית אחר סלסלת פירות מקסימה שהשאירו לנו, קניתי אחת וגם אנחנו משאירים. היום אפשר למצוא המון רעיונות נחמדים כאלו בקבוצה".  

הבית של יפעת הרץ טרבסקי (צילום: אור בן זריהן, באדיבות המשפחה)
ביתה של יפעת הרץ טרבסקי | צילום: אור בן זריהן, באדיבות המשפחה

ממה כדאי להיזהר? 

לצד היופי שבאמון וכבוד הדדיים עבור רבים יש עדיין חשש גדול להכניס זרים לנכס הגדול ביותר שלהם. עו"ד לירן קולצ'ינסקי, מומחה למקרקעין והוצאה לפועל, מאמין שחשוב מאוד לנסח חוזה בין הצדדים גם כאשר ההחלפה היא ללא תמורה או בתמורה סמלית.  

"חשוב קודם כל לוודא שלא מבצעים עבירה על החוק, בחוזה שכירות סטנדרטי השוכר מתחייב שלא להעביר את הנכס לאדם אחר", אומר קולצ'ינסקי, "במקרה כזה צריך לפנות לבעלים ולהחתים אותו על נספח שהוא מסכים לכך, אותו מצרפים לחוזה עם שוכר המשנה. שוכר שלא עושה את זה לוקח סיכון שבעל הדירה יגבה ממנו תשלום אם יהיו נזקים. כשהאירוח בהסכמת בעל הדירה ונעשה ללא תמורה, ביטוח צד ג' וביטוח התכולה מכסה נזקים שעלולים לקרות".  

עו"ד לירן קולצ'ינסקי
עו"ד לירן קולצ'ינסקי

"כשמכניסים הביתה אנשים שלא מכירים אין לדעת מה עלול לקרות לדירה ולציוד לכן חובה לבדוק אותם ולגבש הסכם מסודר בכתב", הוא מוסיף, "צילום של תעודת זהות וצ'ק מאפשר קודם כל לבדוק באתרים חינמיים אם החשבון שלהם מוגבל וכך אם יוכלו לשלם במקרה של נזק".  

לגבי החוזה קולצ'ינסקי מסביר כי זה פשוט יותר ממה שזה נשמע. "היום חוזה בכתב יכול להיות במייל או בהודעה בווטסאפ", הוא מסביר, "חשוב שיצוינו הצדדים להסכם, מיקום הדירה ומועד הכניסה והיציאה. כדאי להוסיף גם התחייבות להחזיר את הנכס כמו שקיבלו אותו וסכום עירבון מוסכם למקרה של נזק. בנוסף לא תמיד חושבים על זה אבל חשוב להיערך למקרה חריג שתצטרך לחזור לבית שלך מוקדם יותר בשל מקרה חירום, ולכן כדאי להכניס שורה בחוזה שמאפשרת במקרה חירום לחזור הביתה לפני המועד".  

לסיום קולצ'ינסקי נותן טיפ מנחה חשוב: "כשאתה מבקש מאדם לחתום על חוזה והוא מסרב ומתעקש, זה סימן לא טוב. אדם שאין לא מה להסתיר ושלא מתכוון לגרום לנזק, לא תהיה לו בעיה עם חוזי פשוט והדדי שכזה, אם הוא מתחיל להסביר שיש לו עבודה טובה והוא אדם מכובד אבל לא מוכן לחתום. זה איתות אזהרה".