"אני רוצה להגיד לכם משהו שאני בטוח שאתם לא שומעים באמצעי התקשורת", אמר אמש (ראשון) ראש הממשלה בהצהרתו. "הצעדים שאנחנו נוקטים הביאו את ישראל למקום טוב ביחס למדינות העולם. המיתון שלנו הוא חצי מזה של אירופה. האבטלה בישראל היא מהנמוכות בעולם, וזה בעידן הקורונה שיש אבטלה בכל מדינות העולם".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

נתניהו התבסס על נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשבוע שעבר, שאותם דווקא סיקרנו בהרחבה כמו רבים מכלי התקשורת. נתונים אלה הראו כי התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) בישראל צנח בקצב שנתי של 28.7% ברבעון השני של שנת 2020 – הירידה התלולה ביותר של התוצר הישראלי בארבעים השנים האחרונות לפחות.

נתניהו הפריז מעט בקביעה ש"המיתון שלנו הוא חצי מזה של אירופה". כדי ליצור את המשוואה הזאת השווה ראש הממשלה את המיתון הישראלי רק לשתי המדינות שרשמו את ההצטמקות הגדולה ביותר במשק מבין מדינות ארגון ה-OECD: ספרד (55.8%-) ובריטניה (59.8%-).

מדובר בשתי מדינות שנפגעו מהקורונה קשה בהרבה מישראל. בספרד מתו כמעט 30 אלף איש מהנגיף ובבריטניה מניין הקורבנות כבר חצה את ה-40 אלף. בישראל מתו 834 אנשים מקורונה, מספר נמוך גם בהשוואה לגודל האוכלוסייה בספרד ובריטניה. כתוצאה מהגל הראשון המתון יחסית שעבר על ישראל, המשק המקומי נפגע פחות בעוד שבמדינות אחרות הוטלו סגרים ארוכים יותר.

בפועל, מצבה של ישראל טוב משל חלק ניכר ממדינות ה-OECD, אבל טוב פחות מכפי שמנסה לצייר נתניהו. הנתונים שלנו דומים לאלה של צ'כיה והולנד - ומפגרים אחרי ליטא ודרום קוריאה. הנתונים הופכים לנוחים עוד פחות אם נתייחס לתחזיות הקודמות, לפני הקורונה, לפיהן המשק הישראלי אמור היה לצמוח השנה ב-3.5%, לעומת 1.6% באירופה.

שירות התעסוקה בת"א (צילום: כדיה לוי, גלובס)
שירות התעסוקה. מדווחים על 847 אלף דורשי עבודה | צילום: כדיה לוי, גלובס

האם האבטלה בישראל היא באמת מהנמוכות בעולם, כפי שאמר ראש הממשלה? העובדה שקיימים מדדים שונים לקביעת רמת האבטלה, שכל אחד מהם מראה מספרים שונים בתכלית, מאפשרת לאשף שיווקי כמו נתניהו לעצב את תמונת המצב כראות עיניו.

לפי שירות התעסוקה, שיעור האבטלה בישראל עומד על כ- 20% (לעומת 3.9% לפני המשבר) וכולל 847 אלף דורשי עבודה. אבל אם תשאלו בלמ"ס, תגלו ששיעור האבטלה נע סביב 12% בלבד. בביטוח לאומי בכלל מדברים על מספרים אחרים, שנעים בין אלה של הלמ"ס לאלה של שירות התעסוקה. הפערים נובעים משיטות חישוב שונות והגדרות סותרות לאבטלה, כמו התייחסות לעובדים שיצאו לחל"ת.