תרחיש האימים הבא עלול להתרחש עלינו בקרוב: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, ימשיכו להתקוטט פוליטית במסווה של דיון מקצועי על תקציב המדינה; המועד הסופי להעברת התקציב, בעוד פחות מחודש, יחלוף; ממשלת האחדות תפורק ומדינת ישראל תידרדר למערכת בחירות רביעית בנובמבר, כשהיא עדיין חבולה כלכלית וחברתית ממשבר הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
קיום מערכת בחירות נוספת יכול להביא לתוצאות הרסניות. רשמית, כל הצדדים בזירה הפוליטית מתנגדים להליכה לבחירות. הפוליטיקאים מודעים לקונצנזוס בציבור נגד סבב נוסף של בחירות ומבינים כי העם יבוא חשבון עם מי שיסומן כאחראי לפירוק הממשלה.
נתניהו מתעקש על העברת תקציב חד שנתי, עד סוף השנה הנוכחית. תקציב כזה, עד שיאושר, יהיה תקף לכ-3 חודשים בלבד. גנץ נאחז עדיין בעמדה לפיה יש להביא תקציב דו שנתי לאישור הממשלה, עד סוף 2021, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן. ואולם, אין זה סוד שהוויכוח האמיתי בין חד שנתי לדו שנתי הוא לא על אישור התקציב, אלא דווקא על ביטולו. כלומר, על העילה ליציאה לבחירות שיספק פיצוץ בדיוני התקציב. על פי דיווחים שונים, נתניהו שוקל בחיוב לנצל את הסכסוך התקציבי בתור חלון יציאה מממשלת האחדות שנגזרה עליו בסיבוב הקודם של הבחירות.
"מגוחך להעביר תקציב ל-3-4 חודשים"
"שאלת התקציב היא פוליטית ונוגעת אך ורק למצבו של ראש הממשלה נתניהו", כך אומר ל-N12 מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי קוצ'יק. לדבריו, "פשוט מגוחך שמנסים להעביר תקציב ל-3-4 חודשים. אין ספק שצריך תקציב דו שנתי ועובדה שזה גם מה שסוכם בהסכם הקואליציוני, שנחתם לפני פרק זמן 'אדיר' של חודשיים. הטענה שתקציב דו שנתי לא יתאים לטווח ארוך היא שגויה, כי ניתן לתקן תקציב דו שנתי בזמן אמת. מתוך הקולות שאני שומע, גם במשרד האוצר אין כיום תומכים בתקציב חד שנתי".
במידה ולא יאושר תקציב, מדינת ישראל של שנת 2021 תיאלץ להתבסס על תקציב שנקבע עוד ב-2018, הרבה לפני שמישהו דמיין את מגפת הקורונה. כבר כיום, משרדי הממשלה מתנהלים ללא תקציב מסודר ל-2020. התקציב ה"זמני" הנוכחי מאפשר לממשלה להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב השנה שעברה, שאושר עוד ב-2018, וימשיך כאמור להוות את הבסיס לתקציב 2021 בתרחיש של בחירות.
"בחירות הן קטסטרופה כשאין תקציב", מסביר קוצ'יק. "ברגע שאין תקציב, אין יכולת להתקדם לשום מקום. זה משבש את כל אותן מאות פעולות שממשלה צריכה לבצע בתחומי הבריאות, החינוך, התחבורה ועוד. ממשיכים לגזור תקציב של 1/12 משנים קודמות, בעוד שיש גידול טבעי באוכלוסייה בשיעור של כ-2% בשנה. בנוסף, התקציב לא מסונכרן לתקופת הקורונה, שדורשת השקעות נוספות בהכשרות מקצועיות, רווחה, בריאות ועוד. כרגע הממשלה מבטיחה כספים לטיפול בקורונה שלא מתוך תקציב המדינה, אבל יש נזקים כלכליים שלא יורגשו באופן מיידי, אלא יצטברו לאורך זמן".
"קשה למצוא ממשלות כושלות יותר משלנו"
גם פרופ' אייל וינטר, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, אינו נשמע אופטימי באשר לעתיד הקרוב. בראיון ל-N12 הוא אומר: "קשה למצוא ממשלות כושלות יותר מזו שיש לנו, הן בפן הכלכלי והן בטיפול בקורונה. במידה ונלך לעוד סבב של בחירות, האם תהיה להן תוצאה שונה? הרי תקופה ארוכה של ממשלה זמנית תביא אותנו לאותו מצב גרוע שהיינו בו, ואף גרוע עוד יותר.
"כל האופציות שעומדות בפנינו כרגע הן גרועות. התרחיש החיובי היחיד הוא שהמערכת הפוליטית תתארגן בצורה אחרת ותעמיד מנהיג חלופי לנתניהו, מתוך הליכוד או ממפלגה אחרת. אם יסתמן מנהיג שיש לו סיכוי, אז העלות הגדולה של הבחירות תצדיק את עצמה. אבל אני לא רואה כרגע מנהיג כזה שיביא לתוצאה שונה", אומר וינטר.
וינטר מסביר שהנזק האמיתי למשק שטמון בפירוק הממשלה אינו נעוץ בעלות מערכת הבחירות עצמה, הנאמדת לבדה בכמה מיליארדי שקלים. "ההשלכות הכלכליות של הליכה לבחירות נובעות קודם כל מחוסר היציבות. מדובר בחוסר יציבות ברמה של אסון. בממשלה זמנית אין למדינה פטרון, אף אחד לא לוקח אחריות ואין איזונים. מצבו של שוק התעסוקה יוחמר, ואם לא די בכך, דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת".