וולט נתבעת לראשונה בעולם על מודל ההעסקה שלה. ל"גלובס" נודע כי בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף מוערך של 24 מיליון שקל הוגשה כנגד חברת משלוחי האוכל מפינלנד "וואלט אנטרפריזס ישראל" בטענה להפרה בוטה של זכויותיהם הסוציאליות של כ-4,000 שליחיה. התביעה עוסקת במה שהמבקש מגדיר כ"הפרה בוטה של זכות היסוד הבסיסית ביותר משפט העבודה בישראל - הזכות לקבל הכרה כעובד, ולקבל אגב כך, את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד זה".
בבקשה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על ידי גולן חזנוביץ נטען כי "שליחים אלו, אשר על פי רוב מדובר באוכלוסיה מוחלשת המורכבת מאנשים צעירים, חלקם קטינים, חיילים משוחררים וסטודנטים, משתלבים באופן ברור ומובהק בלב ליבת עסקים של הנתבעת", והם "חלק אינטגרלי במערך השליחים שהיא מפעילה ושירותי המשלוחים שהיא מספקת", למסעדות וללקוחות.
על אף זאת, טוען המבקש כי הנתבעת משיקוליה "פועלת בשלל דרכים על מנת לעקוף נורמות תעסוקתיות העומדות בבסיס חוקי המגן ושאר מחויבויות המוטלות על מעסיק, מנצלת את פערי הכוחות בין הצדדים, ומחתימה את השליחים על הסכם אחיד ומקפח בו היא מסווגת את השליחים באופן פיקטיבי כ"עצמאים", תוך שהיא שוללת מהם את מעמדם כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם".
התובענה מבקשת "להכיר ביחסי עובד ומעסיק בין החברה לבין השליחים ובזכאותם לזכויות הסוציאליות הנובעות מכך", ובכלל זאת הפרשות לפנסיה, ימי חופשה ומחלה, דמי הבראה, נסיעות והפרשה לפיצויי פיטורים, וכן "להרתיע את החברה וגופים דומים כדוגמתה מלהפר את חוקי המגן".
ככל הידוע, זוהי התביעה הייצוגית הראשונה שמוגשת נגד מודל ההעסקה של וולט לא רק בישראל, אלא גם בעולם. עם זאת, הוגשו בארה"ב ובאירופה תביעות שונות נגד מודל ההעסקה של חברות אחרות שפועלות ב-Gig Economy ביניהן אפליקציות שירותי המוניות אובר וליפט.
וולט: "מודל החברה לא נועד על מנת לחסוך בעלויות"
על רקע התביעה אמרו ל"גלובס" גורמים בסביבת וולט כי "חוקי העבודה בישראל נכתבו בשנות ה-50-60 ומאז דבר לא השתנה". אותם גורמים טוענים כי בעידן הטכנולוגי של היום, "לא ניתן לבחון לפי אותם חוקים שנוסחו בעבר הרחוק את המודל של החברה, אשר הוא חלק מהגיג אקונומי ומשיטות העבודה שהתפתחו בעקבות התקדמות הטכנולוגיה".
בסביבת החברה הדגישו בשיחה עם "גלובס" כי "המודל של החברה לא נועד כדי לחסוך כסף או להתחמק מהתחייבויות, וכי הוא מאפשר שכר גבוה יחסית לתחום, וגמישות שנוחה לשליחים על בסיסה נבנה המודל. אם המשפט יסתיים בצורה שתיאלץ אותנו להעסיק את כל השליחים כשכירים, נעשה את זה, אבל אנחנו מאמינים שמי שייפגע יהיו בעיקר השליחים".
וולט, חברת שליחויות האוכל הפינית שהוקמה ב-2014, נכנסה לישראל לפני כשנתיים וכבשה את מרכז המדינה עם שליחיה במדים הכחולים. בכך הצטרפה וולט לשליחים של תן ביס, חברת משלוחי האוכל הישראלית במדים הכתומים שנרכשה לפני כשנתיים על ידי טייק אוואי ההולנדית.
לפני כחודשיים דיווחנו לראשונה כי בצל הביקורת על המודל התעסוקתי של וולט, שבמסגרתו השליחים אינם זכאים לזכויות סוציאליות מלאות אותן מקבלים שכירים במשק, הקבוצה יצאה בחודש יולי במהלך לביטוח תאונת אישיות וביטוח צד ג' לכלל שליחיה. עם זאת, עדיין לא מדובר בשינוי מעמדם של השליחים והפיכתם לעובדים בעלי כיסוי ביטוחי-פנסיוני-סוציאלי מלא כפי שיש לעובדים שכירים בישראל.
מוולט נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "התביעה המדוברת טרם התקבלה. לכשתתקבל, נלמד את פרטיה ונגיב בבית המשפט. חברת וולט אשר מספקת פעילות עסקית למאות בתי עסק גם בתקופות הקשות ביותר, מאפשרת לאלפי שליחים יכולת השתכרות גבוהה משמעותית מהמקובל בתחום (80 שח לשעה בממוצע), גמישות והיעדר מחויבות. מודל החברה לא נועד על מנת לחסוך בעלויות.
"נדגיש שגם בימים אלו וגם בימים בהם אחוזי האבטלה היו נמוכים יותר, רשימת ההמתנה מונה אלפי אנשים שרוצים להיות שליחים. דווקא כעת שהקורונה הוכיחה לכולם שסביבת העבודה המוכרת השתנתה, אנו מקווים שגם בישראל המשפט ידע להעניק מענה ראוי לפלטפורמות טכנולוגיות כשלנו שהתפתחו בשנים האחרונות ברחבי העולם".
הכתבה המקורית פורסמה בגלובס