ישראל נמצאת במשבר התעסוקתי הגדול ביותר שחוותה בשנים האחרונות. האשם המרכזי כרגע הוא כמובן נגיף הקורונה שמשבית חלקים גדולים מהמשק, אך ניתן לשער שאילו הקורונה הייתה פוגשת את שוק העבודה הישראלי במצב קצת יותר טוב, המשבר הזה היה נראה אחרת. על אף שיעור האבטלה הנמוך שהיה בישראל בטרם הקורונה, על פי דוחות ה-OECD הפריון הנמוך של העובד הישראלי הוא אחת משתי הסיבות המרכזיות לעצירת הגידול בצמיחה וחוסר המסוגלות לצמצם את שיעורי העוני. ועדת התעסוקה 2030 בראשות פרופ' צבי אקשטיין עסקה בדיוק בפתרון בעיה זו והיום (שני), לאחר עבודה מאומצת, היא הגישה את המלצותיה לשר העבודה והרווחה איציק שמולי. כל הפרטים:

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

הוועדה, שהוקמה באוגוסט 2017 והורכבה מבכירים מכלל המגזרים במשק, קיימה סדרה של פגישות במליאה ובצוותי עבודה והעקרונות הבסיסיים שעומדים מאחורי המלצותיה הם: עידוד צמיחה וצמצום העוני באמצעות הגברת התעסוקה, מיצוי ושדרוג ההון האנושי של העובדים לשם העלאת פריון העבודה, תמיכה בצמיחה יציבה של המשק והתמודדות מיטבית עם השינויים הדמוגרפיים והתנודות בשוק התעסוקה המשתנה.

היעדים: שיעורי תעסוקה גבוהים ומשכורות גבוהות

המלצות הוועדה נוגעות לשני האתגרים שחבריה מצאו כמשמעותיים ביותר בשוק העבודה: שלוש קבוצות האוכלוסייה שנמצאות עדיין ברמת תעסוקה נמוכה - גברים חרדים, נשים ערביות ואנשים עם מוגבלות; ופריון העבודה, כלומר התוצר לשעת עבודה, הנמוך יחסית בישראל לפי דוחות ה-OECD. השגת יעדים אלו צפויה להביא לצמצום בשיעור העוני.

על מנת לגבש המלצות פרקטיות למדיניות, החלטה הוועדה בגיבוש יעדים מדידים לעלייה בתעסוקה ובהון האנושי.

 אם הממשלה תאמץ את המלצות הוועדה, שיעור התעסוקה של גברים חרדים צפוי לעלות מ-52.2% עד 65-70%, שיעור התעסוקה של נשים ערביות צפוי לעלות מ-37.4% ל-53% ושיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות של מעל 20% צפוי לעלות צ-41.9% עד 51%. 

בנוסף, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות צפוי לעלות צ-77.5% ל-81%, שיעור התעסוקה של גברים ערבים יעלה מ-76.1% ל-83% ושיעור התעסוקה של נשים וגברים יהודים שאינם חרדים יעלה מ-85.6% ל-86%.

הוועדה התמקדה בגילאי 25-66 משום שאלו הגילאים המרכזיים שבהם הפרטים מקימים, מבססים ומחזיקים משקי בית. היעדים שהציבה אמנם שאפתניים, אך חברי הוועדה מאמינים כי הם אפשריים בהחלט והשגתם צפויה להביא את סך התעסוקה בשנת 2030 בגילאים אלו לרמה של 80.4%, במקום החמישי מבין מדינות ה- OECD כיום.

בנוסף, הוועדה הציבה לראשונה יעדים לאיכות התעסוקה בגילאי 25-39, שתימדד על פי השכר. הקבוצות שיעדים אלו מכוונים אליהן הן קבוצות שנמצאות ברמת תעסוקה גבוהה אך ברמת שכר נמוכה, לרוב בשל מחסור במיומנויות נדרשות: נשים חרדיות וגברים ערבים.

הצעד הראשון: רפורמה בהכשרות

הוועדה התבססה על ממצא קריטי: מתברר שהתשואה לשנת השכלה על תיכונית לא אקדמית איכותית, בדגש על ה"איכותית", אינה נמוכה מהתשואה (השכר) לשנת השכלה אקדמית, בהינתן כישורי הלומדים. לכן, חזון הוועדה הוא לשפר את מערכת ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות, כך שתספק הרבה יותר הכשרות על תיכוניות איכותיות מהמצב הקיים כיום. מכך גם נגזרים קהלי היעד של התוכנית:

ההכשרות המקצועיות יעמדו יהוו נקודת פתיחה למסלול קריירה ויפתחו דלתות לאוכלוסיות שהשכלה גבוהה אינה נגישה להן. ההכשרות יעמדו בקריטריון איכות מדיד: תשואה של 6% לפחות להכשרה בהיקף של מעל 400 שעות, 4% להכשרות קצרות יותר. התשואה תימדד בשכר ותושווה לשכר הצפוי לבוגרים שלא היו עוברים את ההכשרה. ההכשרות ישלבו עבודה בפועל אצל מעסיקים ובמעסיקים גם יהיו שותפים לבניית תוכניות הלימוד כדי להבטיח את הרלוונטיות שלהם. יהיו מסלולים לכל התחומים המבוקשים במשק והוועדה המליצה כמובן, להפסיק לתקצב מסלולים שקיימים כיום ואינם תורמים לתשואת הפרטים.

עוד הדגישה הוועדה כי ישנה חשיבות רבה לחינוך היסודי והתיכוני בהיבט העלאת הפריון והקניית הכישורים לשוק העבודה, אך היא לא התייחסה אליו והמליצה להקים צוות ממשלתי ייעודי לסוגית הכשרת בני הנוער.

הצעד השני: התאמות לשוק העבודה המשתנה

שוק העבודה בעולם ובישראל מתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות שמשנות כל העת את מגוון המשרות, אופיין וכמותן, דבר היוצר שינויים תמידיים בכישורים הנדרשים לכניסה לשוק העבודה. לפיךכך לוועדה יש 4 המלצות עיקריות לתחום זה:

  1. הקמת פלטפורמה להנגשת מידע, הכוון ואבחון בזרוע העבודה: תספק מידע על שוק העבודה ובפרט על הביקוש וההיצע במקצועות וענפים ספציפיים, על התשואה בשכר ללימודים ולהכשרה ועל הכישורים הנדרשים לכל מקצוע.
  2. התאמת כישורי העובדים לשוק העבודה, בדגש על כישורים רכים כמו עבודת צוות, ומיומנויות בסיס.
  3. בחינת מערך חוקי העבודה והגמשתו כדי לאפשר הסדרי תעסוקה מגוונים וניידות בין מעסיקים, המותאמים לשינויים בשוק העבודה.
  4. בחינה יישומית של תכניות הסבה, הכשרה ושדרוג עבור עובדים במקצועות שיש עדויות על דעיכתם ועל כן הם נמצאים על סף אבטלה.
  5. הצעד השלישי: תכניות תעסוקה לאוכלוסיות היעד

בנוסף לרפורמה בהכשרה המקצועית והטכנולוגית  הוועדה המליצה גם על תכניות תעסוקה שיתמקדו באוכלוסיות ספציפיות ויסייעו בשילובן וקידומן בתעסוקה. כלל התוכניות והכלים צריכים להיות מלווים בבחינת אפקטיביות והערכה מתמדת.

אלו התוכניות לכל קבוצת אוכלוסייה:

הצעד הרביעי: שינויים מבניים

הוועדה המליצה באופן חד משמעי כי זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה תשמש כגוף המתכלל את המידע הכולל לגבי שוק העבודה והפעילות בתחום התעסוקה. במסגרת זו יש לוודא כי כלל התוכניות של משרדי הממשלה בתחומי התעסוקה יעברו עם גיבושן לידיעת זרוע העבודה. עוד הומלץ כי האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות בשוק העבודה יעסוק במחקר כלכלי ויהיה אחראי על איסוף וניתוח נתונים ומידע הנוגעים לשוק העבודה. הוועדה קובעת כי יש להקים פורום מקצועי מייעץ לממונה על זרוע העבודה, ולבסוף הבהירה כי על מנת לבצע את כל המשימות לעיל דרוש מאגר נתונים רחב ומהימן הכולל מידע מדויק בתדירות גבוהה.

פרופ' צבי אקשטיין, יו"ר הוועדה ודיקן בית ספר טיומקין לכלכלה בבינתחומי הרצליה, אמר בנוגע לתוכנית: "העת המשברית הנוכחית מדגישה את הצורך באימוץ המלצות הוועדה. החזרתם המהירה של דורשי העבודה לשוק התעסוקה, לצד המשך טיפול באתגרים טרום המשבר ובעיקר רמות תעסוקה נמוכות בקרב אוכלוסיות מסוימות ופריון עבודה נמוך - מחייבים מדיניות תעסוקה והון אנושי ברורה, הנמדדת לפי יעדים לטווח קצר וארוך. האתגר המרכזי במשבר הכלכלי היום הוא להחזיר לתעסוקה מאות אלפי שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו ועצמאים אשר עסקיהם ספגו פגיעה קשה או נסגרו כליל. הנתונים מראים כי מרביתם של דורשי עבודה אלו הם צעירים ובעלי מיומנויות תעסוקה נמוכות ושיעור גבוה מתוכם מהחברה הערבית והחרדית. מאפיינים אלו מדגישים כי כדי להשתלב מחדש בשוק העבודה אוכלוסייה זאת זקוקה להכוונה והכשרה".

שמולי:
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות

שר העבודה והרווחה איציק שמולי מסר גם הוא: "העבודה המקצועית והיסודית שנעשתה על ידי ועדת התעסוקה מתווה את הדרך לרפורמה המקיפה והנדרשת בעולם התעסוקה ומוכיחה עד כמה נחוצה התכנית הלאומית שאנו מובילים בימים אלו להכשרות המקצועיות.   המשבר הכלכלי החמור שפקד אותנו מעמיק עוד יותר את אתגרי התעסוקה ולכן לצד אימוץ הדוח בהסתכלות לטווח הרחוק אנו מקדמים במקביל באופן במיידי את ישום התכנית שהצגנו להכשרות מקצועיות, על בסיס עיקרון של שיתוף פעולה הדוק עם המגזר העסקי כדי להחזיר כמה שיותר מובטלים לשוק העבודה. הצבנו לעצמנו אתגרים גדולים ביעדי התעסוקה ואנו נחושים לעמוד בהם ולהביא את האזרחים לתעסוקה מלאה ולפריון גבוה כדי להניע את המשק הישראלי קדימה. אני מודה לפרופסור צביקה אקשטיין ולכל חברי הועדה על העבודה המקיפה והמקצועית".

הממונה על זרוע העבודה, מר מוטי אלישע, בירך על המלצות הוועדה: "אני מברך על הגשת הדוח המעמיק שגיבשנו יחד, הממשלה, המגזר העסקי, המגזר השלישי והאקדמיה, אשר התווה את האסטרטגיה הממשלתית בתחום התעסוקה לעשור הקרוב והגדיר מפת דרכים לרפורמות שיובילו להכשרה איכותית של עובדים מיומנים, לשילוב איכותי בתעסוקה של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית ולהעלאת הפריון במשק".