עסקים ששרדו את הסגר הקודם רואים לפניהם עתיד שחור ומעורפל: סגר נוסף עומד להשבית את המשק ואיש לא יכול להבטיח להם כמה זמן הוא יימשך. נקודת האור היחידה מבחינתם היא שהפעם הם מגיעים מוכנים, הסגר הקודם לימד אותם דבר או שניים והם כבר יודעים מה הממשלה צריכה לתת להם כדי שהם יצליחו להחזיק את הראש מעל המים. פנינו למלונאים, למסעדנים, לנציגי העצמאיים, לתעשיינים וגם ליועצי המס עם שאלה אחת: מה אתם צריכים? אלה התשובות שלהם

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

הורדת הסף לקבלת המענק

שתי דרישות מרכזיות חוזרות על עצמן בכל המגזרים: הראשונה, הורדת סף הפגיעה במחזור לקבלת המענק, שעומד כרגע על 40%. מייצגי העצמאים, קבוצת "אני שולמן", דורשת להסיר כליל את הדרישה לסף פגיעה כתנאי לקבלת המענק, בעוד התאחדות התעשיינים ואיגוד המסעדנים מבקשים להעמיד את הרף על 25%.

ביטוח לאומי, ארכיון (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90, חדשות)
כולם דורשים: שינוי מנגנון החל"ת | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90, חדשות

משיחה עם ירון גינדי, יו"ר לשכת יועצי המס, עולה כי הפגיעה הממוצעת במחזור של עסק קטן-בינוני נמצאת בימים אלו באזור ה-35%. המשמעות היא שלבעל עסק ממוצע שווה להקטין את המחזור באופן יזום כדי לזכות במענק שמבטיחה המדינה. זהו כשל מבני בתוכנית והוא דורש תיקון. אומנם תמיד יהיו בעלי עסקים שיהיו קרובים מאוד לסף הפגיעה, אך תוכנית כלכלית טובה תבטיח שהקבוצה הזו תהיה קטנה ככל האפשר כך שתוכנית המענקים לא תעודד הקטנת פעילות אלא להפך.

שינוי מבנה החל"ת

הדרישה השנייה שחוזרת על עצמה בכל מגזרי המשק היא שינוי מבנה החל"ת. כיום עובד זכאי לדמי אבטלה מלאים עד אמצע שנת 2021. דמי האבטלה נעים בין 42% ל-80% משכר העובד עם תקרה של 10,551 שקלים, בהתאם למשכורתו המקורית. במצב כזה לעובדים רבים לא שווה לחזור למשרה חלקית משום שדמי האבטלה מספקים להם את אותו הסכום, או אפילו גבוה ממנו, מבלי שיצטרכו לעבוד.

במשק נשמעות שתי בקשות שונות כשמדברים על חל"ת. הבקשה הבסיסית ביותר, שאותה הזכירו התאחדות המלונות, קבוצת "אני שולמן", איגוד המסעדנים, התאחדות התעשיינים וגם לשכת יועצי המס - היא מעבר לתוכנית של חל"ת גמיש (או חל"ת משלים). כלומר יצירת מתווה שמאפשר לעובדים לחזור לעבוד במשרה חלקית ולהמשיך לקבל שיעור מסוים ממשכורתם מהמדינה כדמי אבטלה משלימים. הסכום הכולל, של המשכורת ודמי האבטלה, אמור להיות גבוה במעט מדמי האבטלה המלאים, כך שלעובד ישתלם לחזור לעבוד.

מסעדה סגורה  (צילום: פלאש/90 )
דורשים מענק השתתפות בפתיחה. המסעדנים | צילום: פלאש/90

בקשה נוספת שנשמעת בחוגים רבים היא מעבר למודל החל"ת הגרמני. מודל זה מספק דמי חל"ת גמישים שאינם מועברים ישירות לעובד, אלא למעסיק. המעסיק מקבל את דמי החל"ת המשלים בהתאם לדיווח שלו אודות שעות העבודה של עובדיו, והוא אחראי להעביר אותם לעובדים. מתווה כזה מסייע להבטיח את חזרת השכירים לעבודה, משום שרק אצל המעסיק נמצא המענק שמגיע להם.

עם זאת, יש הטוענים כי המתווה הגרמני אינו מתאים לישראל. בגרמניה רובם המוחלט של השכירים במשק מאוגדים והמעבר של דמי האבטלה מהמעסיק לעובד עובר דרך האיגודים הללו. בישראל זה לא המצב, ולכן מתווה כזה ידרוש יצירת מערך חלוקה חדש של דמי האבטלה, דבר שאין בו צורך מכיוון שמערך החלוקה הקיים פועל באופן מספק. המתנגדים דורשים רק חל"ת גמיש, בלי אימוץ המודל הגרמני.

הנחות בארנונה

בקשה נוספת שעולה שוב ושוב היא קבלת הקלות משמעותיות בארנונה. הארנונה לעסקים בישראל גבוהה באופן משמעותי מהארנונה למגורים ויש שדורשים לפחות להשוות אותן. בקבוצת העצמאיים "אני שולמן" עלתה דרישה לביטול הארנונה לעסקים עד לסוף השנה. התאחדות התעשיינים הייתה צנועה יותר והסתפקה בביטול הארנונה לשלושה חודשים בלבד והמסעדנים לעומתם ביקשו רק ארנונה דיפרנציאלית, תשלום שמותאם להכנסות.

שיפור חישוב המענקים, החרגה ומענקי השתתפות

הן המסעדנים והן השולמנים ציינו את הכשלים הרבים שקיימים בחישוב המענקים כיום. המסעדנים טוענים שכשלים בחישוב המחזור, אם בשל הכללת הטיפים בחישוב או בגלל בעיה בחישוב שיתוף הפעולה עם שירות המשלוחים "וולט", גרמו לכך שרבים מהם קיבלו פיצויים חלקיים בלבד. הגשת ההשגות על הפיצוי החלקי וההחלטה בנוגע להם עלולות לקחת חודשים ארוכים.

הפגנת השולמנים נגד ההסתדרות (צילום: אביר קרא)
דורשים מהשרים לקצץ במשכורות. הפגנת השולמנים | צילום: אביר קרא

התאחדות המלונות, שעסקיה הם מהנפגעים המרכזיים של משבר הקורונה, דורשת פיצוי לפי מחזורים. על פי הערכות שביצעה ההתאחדות, הפיצוי נאמד בכ-350 מיליון שקלים לחודש לכלל הענף. התאחדות התעשיינים דורשת בפשטות החרגה מלאה של התעשייה וההייטק מהסגר, כפי שהיה בגל הראשון.

המסעדנים גם הזכירו שבשלב מסוים הסגר יגיע לסיום, ואז מישהו יצטרך לשלם על פתיחה מחודשת של בתי העסק. לטענתם על הממשלה להשתתף, בצורה של מענק השתתפות בפתיחה המחודשת. הצעה מעניינת נוספת, שעלתה בדרישות השולמנים היא קיצוץ בשכר חברי הכנסת לשם סולידריות, ולאחר מכן קיצוץ בכל משרדי הממשלה ובמגזר הציבורי בקרב מקבלי השכר הגבוה.  

האמת העצובה

"משרד האוצר ביסס תוכנית ארוכת טווח והיא תוכנית טובה, היא נותנת ודאות", אומר גינדי מלשכת יועצי המס. "תוכנית המענקים, גם הסוציאלית וגם החזר ההוצאות הקבועות, אם עושים לה כמה תיקונים קטנים, בעיקר של החל"ת הגמיש והורדת סף הזכאות למענק – היא תהיה הרבה יותר טובה ממה שהיא היום".

אילת (צילום: משה שי , פלאש/90 )
המלונאים דורשים פיצויים משמעותיים. אילת | צילום: משה שי , פלאש/90

ובכל זאת, אחרי הדרישות הרבות, חשוב לזכור שאף תוכנית כלכלית לא תוכל לכסות על ההפסדים הרבים של המשק במשבר הקורונה. תפקידם של המענקים הוא לכסות על ההוצאות קבועות - שכר דירה, ארנונה ועוד - אותן הוצאות שעסק חייב להמשיך לשלם כדי לא לסגור. כלומר תפקידה של הממשלה הוא להשאיר את העסקים "על הרגליים", כך שיוכלו להיפתח מחדש ולהשתקם בתום המשבר.