השופט מנחם רניאל קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד המהנדס שתכנן את שלד הבית שהקימו בשנת 2011 ביישוב שורשים. הוא קבע שבהקמת הבית היה כשל תכנוני שהוביל לליקויי בנייה חמורים. ״יש שברים בקיר שפשוט אפשר להכניס אצבע בתוך הקיר ולראות את הקצה השני יוצא מהצד השני״, תיארו התובעים. 

בני הזוג סיפרו כי ב-2011 הם התקשרו עם הנתבע בהסכם לתכנון שלד ביתם החדש. זמן קצר לאחר השלמת הבניה, ב-2012, החלו להופיע סדקים ושברים כמעט בכל הקירות החיצוניים והפנימיים, שהלכו והחמירו. 

לדבריהם, הנתבע התרשל כשתכנן כלונסאות קצרות מדי ביחס לסוג הקרקע עליו נבנה בית המגורים. כתוצאה מכך, נוצר כשל במבנה שהוביל לסדקים המחייבים את הריסתו ובנייתו מחדש. לטענתם, תכנון היסודות של הבית נעשה בניגוד לתקן הישראלי המחייב עומק כלונסאות של לפחות 10 מטר.

זאת ועוד לטענתם, הנתבע הוא שתכנן את גג המבנה מבחינה קונסטרוקטיבית ולכן הוא האחראי לנזקים שנגרמו כתוצאה מלחצים שמפעילות קורות הגג על הקירות. 

הנתבע טען כי הנזקים לא נגרמו כתוצאה מתכנון לקוי של כלונסאות אלא מביצוע של עבודות לקויות של בעלי מקצוע אחרים שעבדו באתר כמו מפקח הבניה, האדריכלית והחשמלאי. 

לשיטתו, הסדקים שנצפו אינם ביסודות המבנה (שלד) אלא רובם ככולם סדקים במחיצות הפנים שלא בוצעו כראוי. כמו כן, אין צורך בהריסה ובניה מחדש לנוכח סוג ואופי הסדקים וניתן להסתפק בחיזוק ותיקון.

לא בדק את הקרקע

השופט מנחם רניאל מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט שמונה לבחינת הגורם לליקויים.

המומחה מצא כי עומק היסודות הוא 8 מטר במקום עומק מינימאלי של 10 מטר. המלצת המומחה, אילו היה יועץ הקרקע בפרויקט, הייתה שהעומקים יהיו 12-14 מטר. בחוות הדעת נקבע שהיסודות תוכננו ללא דו״ח של יועץ קרקע ועל דעת הקונסטרוקטור בלבד באופן שאינו מתאים לסוג הקרקע, מה שהביא לתזוזת כלונסאות ולהיווצרות סדקים. כמו כן, הליקויים נגרמו גם בשל תכנון לא נכון של גגות הרעפים באזורים מסוימים בבית, כך שהקורות המרכזיות שאמורות לשאת את הקורות המשניות חלשות מאוד. לבסוף נקבע שהסדקים נגרמו גם מאחר שבחישוב רצפת הבטון באזור הסלון קיים חוסר בברזל בכ-50% מהכמות הדרושה. 

השופט הדגיש כי על פי התקן היה על הנתבע לבצע חקירת קרקע על מנת לקבוע את עומק היסודות ולקבל חוות דעת של יועץ קרקע אך הוא לא עשה כן ותכנן את השלד רק לפי הערכה שלו בלבד את המצב בשטח. 

לעניין הנזק, השופט קבע את סכום הפיצוי בהתאם לעלויות הריסת המבנה ובנייתו מחדש, כפי שהעריך אותן המומחה, בתוספת נזקים נלווים ופיצוי על עגמת נפש. 

בסך הכל חויב הנתבע בסך של 2,754,300 שקל.

לטובת התובעים נפסקו הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 93,600 שקל.

לקריאת פסק הדין המלא ת"א 3071-07-16

ב״כ התובעים: עו"ד טל רבינוביץ

ב״כ הנתבע: עו"ד משה חורי 

עו״ד מיכאל מלכה עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל