ישראל מובילה את המאבק העולמי בקורונה? כשמשווים את מספר המתים ביחס לאוכלוסייה במדינות העולם נראה שישראל צלחה את הגל הראשון טוב למדי. ואולם, כבר בשלב מוקדם היה ברור שמשבר הקורונה איננו רק משבר בריאותי, אלא משבר כלכלי עולמי חריף. מבחינה זו נתונים שהתפרסמו בימים האחרונים מציבים את ישראל במקום הרבה פחות טוב, עם אבטלה גבוהה ביחס לעולם ונזק משמעותי למשק.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בתקופה שמתחילת השנה ועד לסוף חודש מרץ צנח התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של ישראל בקצב שנתי של 7.1%, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ביום שני. מדד זה מבטא את הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל בתקופה זו ומעיד על פגיעה קשה בחוסנו של המשק - הקשה ביותר ב-20 השנים האחרונות. מדובר בנזק זהה לממוצע ב-OECD, ולא כזה ששם את ישראל ברשימת המדינות שניצחו את המשבר.
אבטלה גבוהה ביחס לעולם
בכמה מדינות שהתמודדו לא פחות טוב מאתנו עם האיום הבריאותי נרשמו נתונים כלכליים טובים בהרבה. יפן, למשל, הייתה מהמדינות הראשונות שאיתרו מקרי הידבקות בשטחן ונאלצה להכריז על מצב חירום עוד בחודש פברואר. היא גם נחשבת למדינה שהתמודדה איתו בהצלחה עם כ-130 מקרים מאובחנים למיליון אזרחים לעומת כמעט 2,000 בישראל. את דרום קוריאה הזכירו לא פעם בישראל כמודל להתמודדות עם מגפות וגם היא הצליחה לשמור על רמת הדבקה נמוכה יותר עם כ-220 מקרים למיליון.
ניתן היה לשער אולי שהנזק למשק במדינות הללו יהיה חמור יותר ברבעון הראשון, אלא שביפן הצליחו לבלום את התפשטות הנגיף מבלי להטיל הגבלות תנועה ומבלי לסגור את המסעדות והמספרות. התוצאה - התמ"ג ירד בקצב שנתי של 3.4% בלבד ברבעון הראשון. בדרום קוריאה התמ"ג ירד בקצב שנתי של כ-5.6% בלבד. הנתונים טובים יותר גם בארה"ב 4.8%, בהולנד 6.9%, בשוודיה 1.2% ובפינלנד שם בכלל נרשמה עלייה של 0.4%.
החזרה לשגרה - מהירה ביחס לעולם
טבלה שהרכיב משרד האוצר באמצעות נתוני התנועה למקומות העבודה של גוגל מעידה על קשר הדוק בין היקף ההשבתה במשק למידת הפגיעה בתוצר. מידת הנזק שנגרם למשק בישראל דומה לזה שנגרם לאוסטריה וגרמניה, שההשבתה בהן הייתה דומה במשך ובהיקף. עם זאת, המשותף למדינות שהנתונים בהן טובים מבישראל הוא שההשבתה בהן הייתה מצומצמת משמעותית.
"יש קשר בין אורך ועוצמת ההשבתה של המשק ובין נתוני התוצר", הצהיר גורם באוצר. "כאן התחלנו בסגר מעט מאוחר ביחס לעולם אבל היקף ההשבתה היה משמעותי - ירידה חדה בתנועה לעסקים. הנתונים מדאיגים מאוד, אבל אנחנו רואים שהחזרה לשגרה בישראל מהירה ביחס לעולם ולכן המצב בסופו של דבר לא בהכרח יהיה רע ביחס למדינות אחרות".
באוצר מבהירים כי את רוב הנזק למשק אנחנו עדיין לא רואים. "את רוב האימפקט נראה ברבעון השני", אומר הגורם. "ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-17% ברבעון הראשון אבל ההשקעה הכוללת, כולל מלאים, עלתה ב-12% וזה מה שמחושב בתוצר. המשמעות היא שחברות במשק המשיכו לייצר וצברו מלאים. אנחנו מקווים שיצליחו למכור אותם, אבל אם לא זה יהיה ניכר ברבעון השני.
"אם מוציאים את המלאים האלו", מסביר הגורם, "הנזק לצמיחה גדול יותר - 10.5%. על פי התחזית של קרן המטבע מתחילת אפריל המצב שלנו פחות טוב ביחס לעולם, אבל מאז המצב בעולם החמיר ואסטרטגיית היציאה בישראל הייתה מהירה מהמצופה".
40% מהעובדים נעדרו מהעבודה
אם עוד התנחמתם בכך שהנזק למשק בישראל דומה לנזק העולמי גם אם אנחנו לא מובילים, אז בעניין האבטלה מצבנו גרוע מבעולם. על פי נתוני הלמ"ס, שוק העבודה בישראל מנה באפריל כארבעה מיליון עובדים, מתוכם כמיליון וחצי נעדרו מעבודתם במשך השבוע כולו ויותר מ-100 אלף מובטלים - כלומר 40% מהעובדים לא הגיעו למקום העבודה.
בשונה מנתון שיעור האבטלה, נתון שיעור המועסקים שנעדרו מעבודתם כולל גם את אלו שנמצאים בחל"ת ומשקף טוב יותר את מצב התעסוקה האמיתי כרגע במשק. רובם הגדול של המועסקים שנעדרו מהעבודה ציינו במפורש כי הסיבה להיעדרותם היא משבר קורונה.
בארה"ב, למשל, אם סוכמים את מספר המובטלים ואת אלו שמועסקים אבל נעדרו לאורך כל השבוע מהעבודה, מגיעים לנתון שהוא רק כחצי מזה הישראלי - כ-22% מכוח העבודה. שם כ-34.5 מיליון עובדים לא הגיעו למקום עבודה במשק של יותר מ-150 מיליון עובדים. נתוני האבטלה מורכבים יותר להשוואה בעולם בטווח כל כך קצר, אך במשרד האוצר מכירים בכך שמצב האבטלה בישראל גרוע מבעולם.
יש מקום לאופטימיות
"מבחינת מצבת עובדים, מובטלים וחל"ת יחד, המספרים יותר גבוהים מבמדינות אחרות", אומר הגורם באוצר. "יש לנו פה אתגר לא פשוט, העובדים שנשארים בבית הם בעלי שכר נמוך ומה שנקרא כישורים נמוכים. אפשר להסביר את זה במידה מסוימת גם בהטיה של הנתונים מתת דיווח על חזרה לעבודה. ככל שהאבטלה תישאר גבוהה המשק יתקשה להתאושש ונתקרב יותר לתרחיש של התאוששות איטית".
ואולם, לגורם באוצר יש גם הערכה אופטימית. "אנחנו יודעים שלחברות ההיי-טק הישראליות יש טכנולוגיות שיכולות להפוך מבוקשות מאוד ביציאה מהמשבר הזה", הוא מסביר. "אם אכן הביקושים יעלו ויירשמו הכנסות בתעשיית ההיי-טק היא תוכל להניע את המשק כמו בשנים 2011-2010. על פי ההערכה של בנק ישראל, וכך גם אני נוטה להאמין, אנחנו עדיין בתרחיש של התאוששות מהירה שבה מרבית הנזק יימחק השנה - בהנחה כמובן שהמצב הבריאותי ימשיך להיות טוב".