אסף ברנע, מנכ"ל סנארה ונצ'רס ויו"ר מדעי החיים במכון הייצוא

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה של בריאות דיגיטלית. המהפכה תימשך ביתר שאת גם בשנים הבאות, אבל משבר הקורונה ללא ספק יוביל להתקדמות מואצת במספר תחומים. בראש ובראשונה, תחול עלייה במודעות לשימוש בבריאות דיגיטלית: ניטור חולים מרחוק ורפואה מבוססת בינה מלאכותית יהפכו לנפוצים בהרבה. לכך תצטרף מהפכה גם בביג דאטא: בסיוע ממשלות העולם, חברות פארמה וסטארטאפים העוסקים בפיתוח תרופות ינתחו מאגרי מידע גדולים שיסייעו להם להבין טוב יותר את דרכי ההתפשטות של מגפות.

אסף ברנע (צילום: שחר תמיר)
אסף ברנע. "בהחלט אפשר יהיה לדבר על החיים לפני ואחרי המשבר" | צילום: שחר תמיר

בטווח הרחוק יותר, אני צופה שמוקדי הטיפול והאבחון יצאו מבתי החולים לקהילה; פיזיותרפיה, למשל, ניתן יהיה לבצע מהבית באמצעות מערכת מציאות מדומה. לא, בתי החולים לא ייסגרו; ריכוז השירותים המורכבים והמסובכים ישאר במרכזים הרפואיים הגדולים, אך יותר ויותר שירותים יצאו החוצה ויתקרבו לתושבים.

זו דרמה בפני עצמה. המשבר יסייע להעביר חזרה את הנטל לרפואה קהילתית, בהסתמך על תשתיות הטיפול מרחוק הקיימות כיום ואלה שמתפתחות כעת במטרה לתת מענה למשבר. בהחלט אפשר יהיה לדבר על "החיים שלפני" ועל "החיים שאחרי" משבר הקורונה.

אורית שלום-בג, סמנכ"לית השיווק והסחר ברשת חצי חינם

משבר הקורונה מציב בפני רשתות שיווק המזון אתגר לא פשוט. כעסקים חיוניים, נדרש מאיתנו לשמור על שגרה עסקית, מלאי שוטף וקצב עבודה גבוה בעבור קהל לקוחותינו בסניפים הפיזיים ובאינטרנט – במקביל להתמודדות עם ספקים רבים.

אורית שלום בג (צילום: נס הפקות)
אורית שלום-בג. "ביום שאחרי הקורונה תחזור התנועה המשמעותית בבתי העסק" | צילום: נס הפקות

המשק כולו יספוג מכה קשה בעקבות המשבר, כולל רשתות שיווק המזון, אך ביום שאחרי הקורונה תחזור התנועה המשמעותית בסניפי רשתות השיווק ובשאר בתי העסק. הציבור הרחב ירצה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר, למרות הפגיעה הקשה במשק.

אני צופה שתחול עליה משמעותית בצריכה של מזון טרי ומוצרי מעדניה – שהיו נגישים פחות בזמן המשבר – לצד ביקוש גבוה יותר למוצרי עיצוב הבית ואירוח. מי שידע לשמור על רמה גבוהה של שירותיות, ניקיון, היצע ומגוון בזמן המשבר – ירוויח את נאמנותם של הלקוחות גם ביום שאחרי.

ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל

משבר הוא כח שמניע ומאיץ חדשנות. בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008, חלה מהפכה משמעותית בשוק העבודה הידוע בכינוי "gig economy" – עבודות פרילאנס מזדמנות המבוצעות ברשת.

12 שנים אחרי, בצל משבר הקורונה, אנחנו חווים האצה משמעותית באימוץ הטכנולוגיות החדשות לעבודה, למידה ואיטנראקציה מרחוק – כמו אפליקציית Teams של מיקרוסופט או זום. והמהפכה לא עוצרת בשוק העסקי: ממשלות בכל העולם מאמצות גם הן כלים ופתרונות מתקדמים, כדי שיוכלו להמשיך לשרת את אזרחיהן בעתות משבר.  

דר תומר סימון (צילום: באדיבות המרואיין)
ד"ר תומר סיימון. "השינויים הזמניים עשויים להפוך לנורמה החדשה" | צילום: באדיבות המרואיין

מחקרים מראים שדווקא במהלך משבר, ארגונים נוטים לקצץ בחדשנות שעשויה להיות מנוע הצמיחה שלהם. לחיצה על הבלמים יכולה לגרום לנזקים ארוכי טווח שיהיה קשה לתקן. לכן, חשוב לשמור ולשמר את שריר החדשנות הארגונית. כשהמשבר יחלוף, השינויים הזמניים עשויים להפוך לנורמה החדשה. זוהי דרכה של הקדמה.

פרופסור עדי שטרן, נשיא האקדמיה בצלאל

המעבר לרשתות החברתיות מגביל את הביטוי האמנותי ומאפשר הצגה רק של יצירות ספציפיות; אי אפשר להשוות את התבוננות בפסל במוזיאון או צפייה באופרה באולם קונצרטים לגלילה באינסטגרם. אבל השינוי הזה פותח אפשרויות ביטוי חדשות – ובעיקר מאפשר שיח עם קהלים חדשים.

בימים כתיקונם האמנות מסתגרת במוזיאונים ובגלריות. כעת, יותר יצירות נחשפות לאור ומונגשות לקהלים רחבים יותר. אמנים תמיד יודעים כיצד להסתגל למציאות חדשה – גם אם היא מדומיינת או בלתי נתפסת – ויודעים להשתמש במגבלות כדי להאיץ את היצירה. מעצבים רבים עוסקים היום גם בשיפור התהליכים הנוגעים לבדיקות הקורונה, בעיצוב חלקים למכונות ההנשמה – או בחידוד התקשורת החזותית.

עדי שטרן (צילום: באדיבות המרואיין)
פרופסור עדי שטרן. "סביר שאחרי המגיפה נהיה עדים ליותר אמנות במרחב הדיגיטלי" | צילום: באדיבות המרואיין

סביר שאחרי המגפה נהיה עדים לפעולות אמנותיות רבות יותר במרחב הדיגיטלי והוירטואלי – לצד התפתחות דווקא בעשייה הידנית ובתחומי הקראפט כמו עיצוב קרמי, זכוכית או צורפות. בימים שאחרי הקורונה כולנו נשווע למגע אנושי, לקשר ולעשייה חומרית ולא מבוססת מסך.

פרופסור מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה

בתור מוסד המנגיש את עצמו למנהלים ואנשים עובדים ומאפשר לימודים מרחוק בשגרה, היינו מוכנים לאתגר בצורה המיטבית: פיתחנו מערכת המאפשרת להתאים תוכנית למידה דיגיטלית לכל סטודנט – ויודעת גם לזהות מתי הוא מאבד עניין. אבל גם הסגל המיומן בהוראה דיגיטלית משחק תפקיד חשוב ומרכזי בהנחייה ובהעברת החומר לסטודנטים.

פרופסור מימי אייזנשטדט (צילום: האוניברסיטה הפתוחה)
פרופסור מימי אייזנשטדט. "הזדמנות עבור האקדמיה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית" | צילום: האוניברסיטה הפתוחה

אני צופה שעולם ההוראה המסורתי יישאר כפי שהיה; מרצים ימשיכו ללמד בשיטות פרונטליות. יחד עם זאת, אני מקווה שישולבו יותר אמצעים דיגיטליים בהוראה. עבור האקדמיה מדובר בהזדמנות לעשות את קפיצת המדרגה המשמעותית ולהתאים את עצמה לעשור החדש: שיעורים מקוונים, השתתפות וירטואלית בשיעורים, הנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיות – ובעיקר, הבנה שהסטודנט של 2020 הוא איש קריירה עם לו"ז משתנה וצריך לאפשר לו ללמוד בכל שעה מכל מקום בעולם, כפי שהמערכות שלנו מאפשרות כבר שנים.

ניר הורביץ, מנכ"ל אתר האופנה טרמינל X

כנראה שאתרי הסחר יתחזקו ביום שאחרי משבר הקורונה. יחד עם זאת, צפויות להיות למגיפה השפעות לא פשוטות על הכלכלה העולמית והישראלית. קשה כרגע להעריך את משך המשבר ומידת עוצמתו – ובהתאם, את קצב ההתאוששות והשינויים בהרגלי הצריכה ביום שאחרי. הדבר תלוי גם בהיקף הסיוע שתתן הממשלה למשק בימים הקרובים, שחייב להיות מהיר ומדויק.

ניר הורוביץ (צילום: דימיטרי טוליאנסקי)
ניר הורוביץ. "בודקים ומזהים כבר מעכשיו הזדמנויות מעניינות" | צילום: דימיטרי טוליאנסקי

דבר אחד בטוח: במוקדם או במאוחר המשבר יסתיים, וימי הצמיחה והשגשוג ישובו. ממשבר הסארס בסין חברות הסחר האלקטרוני יצאו מחוזקות, וגם אנחנו מזהים ובוחנים כבר עכשיו הזדמנויות מעניינות.

ירון ברגר, מנכ"ל חברת IMC ישראל

שוק הקנאביס הרפואי בישראל חווה בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי והתפתח לתחום רפואי איכותי. אנו מעריכים שבמחצית השנייה של 2020 התחום ימשיך להתייצב, עם מגוון מוצרים איכותיים ובכמויות מספקות לביקוש הגדל.

ירון ברגר (צילום: אלעד קליג')
ירון ברגר. "נערכים לתפוקה מלאה בקציר הקרוב" | צילום: אלעד קליג'

גם עכשיו, בהנחיית יחידת הקנאביס הרפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, כל שרשרת הייצור ממשיכה לעבוד לטובת המשך אספקה שוטפת של מוצרי קנאביס רפואי לבתי המרקחת. מטה החברה שלנו עבר לעבוד מהבית, והחווה ממשיכה לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות. הגדרנו מתחמי עבודה למספר עובדים מצומצם, עברנו לעבודה במשמרות והגדרנו שעובדים חיוניים לא עובדים בחפיפה. אנחנו נערכים לתפוקה מלאה בקציר הקרוב – וגם לעבודה רציפה במתכונת זו עד תום המשבר.