אחת התוצאות הודאיות של משבר הקורונה היא מיתון במשק. התקווה היא שהוא לא יימשך זמן רב, אך יהיו ענפים במשק שיתקשו להתאושש גם אחרי שהקורונה תחלוף. אם המגיפה תחזור לגל שני בחורף, העסקים שספגו מכה קשה ימשיכו להתדרדר – ורבים ששרדו את הגל הראשון יתרסקו.

שלי תשובה, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte, הפיק מפת חום שמדרגת את מידת הפגיעה בענפים השונים בישראל בטווח הקצר (עד סוף 2020) ובטווח הבינוני (2021-2022). המפה מתייחסת גם להשפעות הביקוש, סביבת העבודה והמימון על הענפים השונים, לצד הרגישויות השונות של הענפים בצל הקורונה.

בניתוח הענפי השתתפו עשרות מומחים מדלויט בכל תחום, אך בחרנו להתמקד במרכזיים שבהם, ונעזרנו בשלי תשובה כדי לפשט ולהסביר את התוצאות.

ענף הבנקאות: פוטנציאל נזק גדול בטווח הבינוני

"למרות קשיי הנגישות, בתקופת הקורונה נהנו הבנקים מביקוש גובר לאשראי, פגיעה בחברות האשראי החוץ-בנקאי וירידה באטרקטיביות בשוק ההון. ואולם, נוכח המיתון הוודאי במשק שעלול להביא לפשיטת רגל של עשרות אלפי עסקים, פוטנציאל הנזק לבנקים הוא גדול".

גדול כך שישפיע גם על לקוחות הבנקים?

"תלוי עד כמה המדינה תיכנס תחת האלונקה. המדינה לקחה על עצמה סיכון של 15% בלבד במסגרת ההלוואות בערבות מדינה, שזה מעט מאוד ביחס למדינות אחרות.

"אם המדינה לא תספק ערבויות גדולות הרבה יותר, הבנקים יקטינו בעצמם את רמת הסיכון שלהם ויקשו על התנאים לקבלת הלוואות. הם לא יעלו ריביות ולא עמלות, כי זה לא פופולארי ויפגע בתדמית שלהם. הם פשוט יסרבו להעניק הלוואות לעסקים וללקוחות פרטיים שרמת הסיכון שלהם לא תתאים בעיניהם למתן ההלוואה".

אבל הבנקים נהנו מרווחי עתק בשנים האחרונות.

"רווחי הבנקים הם הכסף של כולנו, למשל דרך קופות הגמל והפנסיה. הציבור מסתכל על הרווחים הגדולים ומצפה מהם שהם ישתתפו בסיוע לעסקים ולפרטיים. דעתי, לצפות מהבנקים להכניס את היד לכיס בעת זו, זו אמירה פופוליסטית. מי שצריך להכניס את היד לכיס זו המדינה.

שלי תשובה
שלי תשובה | צילום: אלמוג סוגבקר

יש חשש ליציבות הבנקים?

"הבנקים יציבים אבל הם יעברו שנה קשה שתתבטא בדו"חות הכספיים שלהם".

נדל"ן למגורים: חשיבה מחודשת אצל משפרי דיור ומשקיעים

תשובה מחלק את תחום הנדל"ן לשלוש שכבות: משקיעים, משפרי דיור ורוכשי דירה ראשונה. לטענתו, כל השכבות נפגעו עקב הקורונה, כשבבתים רבים לפחות אחד מהמפרנסים נאלץ להפסיק לעבוד. "באי וודאות תעסוקתית, ההתנהלות והחשיבה משתנים לחלוטין", הוא מסביר. "משקיעים המחזיקים יותר משתי דירות עשויים להיאלץ למכור דירה כדי לממן את החיים השוטפים. כשיש אי וודאות תעסוקתית, מי שחשב לקנות דירה גדולה יותר, יעצור ויעשה חשיבה מחודשת".

"בישראל יש ביקוש קשיח של יותר מ-50 אלף דירות מדי שנה בהתאם למספר הזוגות המתחתנים, ולכן אני לא צופה מפולת של 20% במחירי הדירות, אבל בהחלט נראה ירידות מחירים בדירות לרכישה ולשכירות, ובאזורים מסויימים אף ירידות משמעותיות".

איפה למשל?

"בתל אביב כבר רואים צעירים רבים שעוזבים את דירותיהם השכורות וחוזרים לגור עם ההורים או עוברים לאזורים זולים יותר. רבים מהם עובדים במסעדות ובתי קפה באזור, כולם הוצאו לחל"ת וחלקם פוטרו או יפוטרו. תחום המסעדות לא יחזור לקדמותו כל כך מהר. הפעלתן תהיה מסורבלת יותר וגם מספר השולחנות יהיה מצומצם בהרבה בשל צורך להפרדה בין הסועדים.

"באזורים בהם משקי בית יאבדו מפרנס ואולי אף שניים אנחנו נראה ירידת מחירים משמעותית, משום שמי שהוצא לחל"ת או פוטר יעצור ויבצע חשיבה מחודשת לגבי הדירה שרצה לקנות".

נדל"ן מניב: הפגיעה בבעלי הקניונים והמשרדים צפויה בטווח הבינוני

על פי מפת החום, הנדל"ן המניב הולך לספוג פגיעה לא קלה בטווח הקצר – אם כי קיים שוני בין התחום המסחרי, שספג פגיעה משמעותית יותר בעקבות הוויתור על שכר הדירה בחודשי הסגר, לבין תחומי המשרדים והלוגיסטיקה שספגו פגיעה קלה אם בכלל.

יחד עם זאת, בטווח הבינוני הפגיעה בנדל"ן המניב נראית משמעותית יותר. "עולם הצריכה, למעט מוצרי יסוד, צפוי להיפגע בגלל המיתון. ייקח זמן רב עד שהציבור יתאושש כלכלית ויחזור לקנות כמו שקנה לפני הקורונה, בטח בתחום מוצרי יוקרה. לכן הצפי הוא שבעלי חנויות לא יוכלו לשלם את דמי השכירות שנהגו לשלם קודם. חלקם יסגרו את החנויות ואחרים ילחצו להורידת מחירי השכירות.

בתחום המשרדים הפגיעה בטווח הבינוני משמעותית יותר מאשר בטווח הקצר. "עולם העסקים והשירותים למד להתנהל גם מרחוק. רבים למדו לעבוד מהבית, ולכן אנו רואים מגמות מנוגדות: מצד אחד תתכן ירידה בהיקף הביקוש למשרדים לאור המעבר לעבודה מהבית (גם אם באופן חלקי) ומצד שני, משרדים גדולים יותר כדי להקל בשמירה על כללי הריחוק החברתי".

רכב: תימשך הפגיעה בענף גם בטווח הבינוני

תחום התחבורה חטף מכה אנושה במיוחד: ענף הטיסות התרסק, אך גם תחום רכישות הרחב נפגע וימשיך להיפגע. "רכישת רכב משפחתי חדש תישקל מחדש אצל רבות מהמשפחות, במיוחד לאור העובדה שההוצאה על רכב חדש היא מרכיב הוצאה גדול מסך ההכנסות", טוען תשובה.

חנייה, חניון
תחום הרכב נפגע וימשיך להיפגע. אילוסטרציה | צילום: Christopher Furlong, GettyImages IL

מלבד יבואניות הרכב, גם חברות הליסינג ימשיכו להיפגע בטווח הבינוני: "המעסיקים שצריכים לחשב מסלול מחדש יקטינו את ההטבות לעובדים. בהייטק למשל, השוק היה שוק של עובדים כשכוח המיקוח היה בידיהם, והיום כוח המיקוח עבר למעסיקים. רכב צמוד זו הטבה שעובדים רבים ייאלצו לוותר עליה, מה שיפגע מאוד בחברות הליסינג גם בהמשך" מסביר תשובה.

תיירות ומלונאות: חלק ימשיכו להיפגע וחלק יפרחו

אחד הענפים המתעתעים במפת החום של דלויט הוא ענף המלונאות. כל עסקי התיירות נפגעו מאוד בתקופת הקורונה, ומי שמתבססים על תיירות נכנסת ימשיכו להיפגע גם בטווח הבינוני: "למשל, בתי המלון והאכסניות בתל אביב שמיועדים לתיירים. הסיכוי שנראה הסתערות של משפחות ישראליות על בתי המלון בתל אביב, היא קלושה.

"לעומת זאת, יש בענף כאלה שצפויים להתאושש די מהר: הצימרים ובתי המלון בערי הנופש כמו אילת, הודות להנחיות האוסרות על יציאת ישראלים מהארץ. הם כבר מחפשים, ויחפשו ביתר שאת בחודשי הקיץ, להחליף את החופשה בחו"ל עם חופשה בארץ".