משה זיתוני בן ה-82 ונמרה זיתוני בת ה-75 פתחו חנות כלי הכתיבה וצעצועים כבר לפני 24 שנים. השבוע הם הציבו על חלון הראווה של חנותם שלט גדול ועליו: "מכירת חיסול - סוגרים בגלל הקורונה". בערב יום רביעי נכדתם פרסמה פוסט בפייסבוק וביום שלמחרת כבר היה תור ארוך של אנשים שהגיעו לסייע לשני המבוגרים שלא יכולים לסמוך על המדינה שתעזור להם בעת המשבר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"לאחרונה המצב נעשה קשה מאוד, לא תיירות, אין אנשים ברחוב, אין לנו עבודה, אין", מספרת נמרה. "לא התלוננו, ולא היה קשה ואף פעם לא פספסנו יום, עם בריאות, עם רצון טוב. הציפורים היו מחכות לבעלי על העצים, הוא מגיע לחנות הן נכנסות אחריו".
משה זיתוני היה מידי יום קם עם שעון מעורר בחמש בבוקר, יוצא לאסוף את העיתונים מפתח החנות ומחכה לקונים הראשונים. נמרה הייתה מצטרפת אליו לקראת הצהריים עם ארוחה חמה שבישלה בבית. "אהבנו אותנו כמו שאנחנו אהבנו את הלקוחות שלנו יש אנשים שבוכים היום למה אנחנו עוזבים", סיפר משה.
הקושי הכלכלי התחיל עוד לפני הקורונה, הרשתות הגדולות שהציעו סחורה בחצי מחיר השאירו אותם עם לקוחות ספורים בלבד, בני בית ששמרו על נאמנות לזוג המוכרים הוותיקים. "דיברנו עם בעלת החנות ואמרנו לה תשמעי אולי תתחשבי בנו קצת?", מספרת נמרה. "היא אמרה אני אוריד לכם אלף שקל מהשכירות. אנחנו משלמים הרבה, 8,500 שקל בחודש. ויש לנו גם הוצאות של מיסים שזה 3,700".
כשנשאלו אם הם זכאים לפיצוי כלשהו מהמדינה - משה השיב: "רק אמרו, אבל עוד לא קיבלנו כלום, קיבלנו רק מביטוח לאומי 1,000 שקל, כל אחד 500 שקלים". כעת הם סוגרים, אבל בגילם המבוגר הם עדיין לא הגיעו למנוחה ונחלה. "אני אחפש לי איזה משרה חלקית, עוד לא אבדה תקוותנו", הוסיף.