במוצאי שבת 14 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על סגירת קניונים, מקומות בילוי, מסעדות, צמצום ההגעה למקומות העבודה וסגירת גני ילדים שהצטרפה לסגירה מוקדמת יותר של בתי הספר והאוניברסיטאות. הנחיות דרמטיות אלו, שמשמעותן סגירה של חלק נכבד של המגזר העסקי והציבורי, הצטרפו לשורה של הנחיות שכבר הוטלו בשבועות שקדמו לכך. ביטול טיסות, איסור כניסת תיירים וביטול אירועים גדולים. גם לאחר אותה מסיבת עיתונאים דרמטית הוטלו עוד ועוד מגבלות, נסגרו חנויות רחוב ושווקים, צומצמה פעילות משרדי הממשלה והמגזר העסקי והציבורי נכנסו להקפאה מסויימת.
מדיניות הסגר הובילה לירידה בהיקף התחלואה, אך הייתה כרוכה במחירים כבדים לכלכלה ולחברה. מאות אלפי ישראלים פוטרו או הוצאו לחל"ת וב-23 במרץ עודכן שיעור האבטלה ל-17.6%, כשבתום פברואר הוא עמד על 3.9% בלבד. שיעור המובטלים רק הלך וגדל ככל שהמשבר נמשך והגיע עד לכמעט 28%.
כעת, המשק משתחרר במספר פעימות, אבל המשבר הכלכלי עדיין אתנו ונראה שהוא כאן כדי להישאר בחלקו. על מנת להבין את עומק המשבר, ובמקביל לבחון האם כלכלת ישראל מתאוששת ובאיזה קצב היא עושה זאת בנינו את "מדד החזרה לשגרה", שימדוד באופן יומי את רמת הדופק של המשק. בעזרת נתונים כמו קצב החזרה לעבודה, היקף צריכת אשראי, כמות העסקים שנפתחים או נסגרים, עומס התנועה בכבישים ועוד – נבחן מדי יום את מצבה העדכני של כלכלת ישראל בהשוואה למצב ששרר בה בשגרה, לפני מגפת הקורונה ושורת הצעדים שננקטו.
"מדד החזרה לשגרה" מורכב ממספר אינדיקטורים ששקלולם יוצר מדד יומי שניתן ללמוד ממנו את כיוון ועצמת השינוי בפעילות המשק. המדד בנוי כך ש-50% ממנו מבוססים על נתוני הצריכה במשק, ואילו ה-50% הנותרים, מבוססים על נתוני הייצור של המשק. נתוני הצריכה כוללים את היקף צריכת האשראי היומי בשורה של ענפים שאותו אנחנו מקבלים מחברת שב"א, ואת היקף תנועת הצרכנים אל בתי העסק, נתון שיתקבל באופן יומי מאפליקציית איזי.
את השינוי בהיקף היצור במשק נמדוד באמצעות נתונים שמתקבלים מחברת BDI על היקף סגירת העסקים במשק, נתונים משירות התעסוקה שמעדכן מדי יום על שיעור המועסקים השבים לעבודה ואלו שעדיין נפלטים ממעגל העבודה לצד אחוזי האבטלה שמפורסמים מפעם לפעם. נתונים אלה מקבלים את המשקל הגבוה ביותר במדד מאחר ששיעור מחוסרי העבודה במשק הוא השיעור המשפיע ביותר על כל נתון אחר במדד. נתונים נוספים שמשפיעים על היקף היצור, הם אלה שמתקבלים באופן יומי משילוב של נתוני חברת שב"א על הוצאות דלק ותחבורה ומחברת פלאפון ומצביעים על העומס בכבישים כחלק מנתונים שמספקת אפליקציית ווייז.
על מנת להבין את נקודת החזרה לשגרה, בכל נתון אותו אנחנו מציגים, אנחנו מתייחסים גם לנתון ממוצע השגרה של אותו אינדיקטור. למשל, כמות העסקים הנמצאת בסכנת סגירה בימים שאינם ימי משבר כלכלי, הכמות הממוצעת של רכישות האשראי בקרב הציבור הישראלי, רמת התנועה על הכבישים בשגרה וכן רמת האבטלה הנמוכה מאוד איתה הגענו אל המשבר הזה.
אלו הנתונים עליהם מבוסס המדד:
מחברת שב"א קיבלנו את נתוני צריכת האשראי בשורה של ענפים. חלקם שגשגו בתקופת ההסגר, כמו רשתות המזון והפארם, חלקם עולים לאיטם כמו ענף צריכת הדלק ולחלקם עוד ייקח זמן רב עד שיחזרו לנתונים של לפני המשבר, כמו ענף התרבות והפנאי והתיירות. מדי יום נעדכן בגרף הייעודי את שיעור הקנייה בכל אחד מהענפים.
חברת BDI מספקת לנו מידע על עסקים שנמצאים במשבר לקראת סגירה. הדירוג (מ-1 עד 10) של BDI קובע לפי שורה של פרמטרים את הסיכוי של החברות לחדול מלהתקיים בשנה הקרובה בעקבות חדלות פרעון. החברות שמוצגות אצלנו כבעלות סיכוי להיסגר, הן אלו שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר 9-10. גם בשגרה ישנם לא מעט עסקים שנמצאים לקראת סגירה, אך המדד בודק את שיעור העסקים הנמצאים במצוקה מעבר לאלו הנסגרים בשגרה. בפירוט הנתונים ניתן לראות את הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן המשבר.
העסקים הקטנים הם בעלי חשיבות גדולה בפעילות המשק, ולכן בחרנו בנתונים של אפליקציית איזי כדי למדוד עבורנו על בסיס יומיומי את תנועת הצרכנים לבתי העסק באמצעות החיפושים שלהם באפליקציה. ה-100% יבטא את השגרה, ולעיתים נראה קפיצות שהן מעל מאה אחוז בימים בהן התנועה ערה ביותר.
שירות התעסוקה מפרסם בימים אלו מדי יום את שיעור העובדים ששבו לעבודה ומספר העובדים שלמרות החזרה לשגרה מדווחים לביטוח לאומי על פיטורים או יציאה לחל"ת. מפעם לפעם הוא מפרסם את שיעור האבטלה באחוזים. בגרף המצורף למדד אנחנו בודקים את שיעור האבטלה באחוזים על בסיס הנתונים. קו היעד אליו אנחנו שואפים במדד הוא אחוז האבטלה לפני המשבר שהגיע לשפל מעודד של 3.9% בחודש פברואר. לנתונים אלו הוספנו גם את נתוני מודעות הדרושים באתר יד2, על מנת לבדוק את השפעת המשבר על שוק ביקושי העובדים בישראל.
בתקופת ההסגר חלק ממקומות העבודה נסגרו כליל ואחרים העבירו את מרכז הכובד לעבודה מהבית - מה שגרם לצמצום משמעותית של תנועת הרכבים על הכביש וכן התחבורה הציבורית. הדבר בא לידי ביטוי בצריכת דלק, הוצאות על תחבורה ושימוש באפליקציית הניווט וויז. בעזרת נתוני שב"א על צריכת דלק ושירותי תחבורה וצירופם לנתוני הגלישה בוויז שהתקבלו מחברת פלאפון, אנחנו יכולים למדוד את החזרה לשגרה גם בכבישי הארץ.
ירום אריאב הוא מנכ"ל האוצר לשעבר, יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון
יוסי קוצ'יק הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יו"ר קבוצת צור שמיר ובעל חברת ייעוץ כלכלי ותקשורתי
סייעה בבניית המדד: מוריה עידן-כהן