בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד אחיה בה דרשה לבטל מסמכים שלפיהם אמם העבירה לו את הזכויות בדירתה. בפסק הדין נחשפה השתלטות חמורה של הבן על חיי אמו. בין היתר, הוא אסר עליה להיות בקשר עם בתה ואחותה, חייב אותה לחבוש כובע לאחר שחזר בתשובה וניצל את התלות שלה בו.

האם הלכה לעולמה ב-2012. כארבעה חודשים לפני מותה חתמה האם על מסמכי העברת זכויות בדירה שלה לבנה, ללא תמורה.

לטענת התובעת, אמה לא הייתה כשירה לחתום על מסמכי המתנה. התובעת סקרה את הבעיות הרפואיות מהן סבלה אמה, סרטן העצמות שהתפתח על רקע מחלות אחרות של לחץ דם וסוכרת, אשר לא טופלו באופן סדיר. היא הדגישה כי אחיה החתים את אמה על המסמכים בהיותה במצב בריאותי קשה כשהיא אינה מסוגלת להבין את משמעותם.

היא טענה בנוסף כי אחיה תפקד כאפוטרופוס בפועל של האם, אף שמעולם לא מונה רשמית לתפקיד. במצב זה ולפי הוראות החוק הוא לא היה רשאי לקבל במתנה מאמו את הזכויות בדירה, מבלי שקיבל תחילה את אישור בית המשפט. 

היא ציינה כי הנתבע "חג סביב המנוחה באופן הדוק מאוד, התגורר בדירתה תקופה ארוכה, וזאת תוך ניסיון מידור התובעת (ובני משפחה נוספים) וביסוס שליטה קיצונית בכל היבטי חייה של המנוחה".

מנגד, הנתבע טען שבמשך כל השנים הוא היה זה שדאג לאם וכל רצונה של התובעת היה לנצל אותה כלכלית.  הוא הוסיף כי אמו לא הייתה חסויה ולא נזקקה לאפוטרופוס, כך שאין לפסול את הפעולות המשפטיות שביצעה.

אפוטרופוס למעשה

השופט הבכיר שלמה אלבז מבית המשפט למשפחה בירושלים קבע כי הנתבע אכן היה אפוטרופוס למעשה של המנוחה ולכן לא היה רשאי לקבל במתנה את הזכויות בדירה מבלי שקיבל תחילה את אישור בית המשפט.

בהקשר זה כתב השופט כי האם סבלה מבעיות גופניות ונפשיות רבות והנתבע נטל לידיו את האחריות על הטיפול בה ומנע מאחרים, במיוחד מהתובעת, לטפל בענייניה. בין היתר, הוכח שהנתבע החליף את מנעול הדלת בדירת האם לאחר שעבר לגור עמה ולא מסר מפתח לתובעת. כתוצאה מהשתלטות זו היה הנתבע המוציא והמביא בכל ענייני האם ובשל מצבה הקשה היא הייתה נתונה לחסדיו.

לכן, למרות שהנתבע לא מונה כאפוטרופוס לאם על ידי בית המשפט, חלות עליו כל החובות של אפוטרופוס והוא לא היה יכול לקבל מהאם את זכויותיה בדירה במתנה ללא אישור מראש מבית המשפט.

זאת ועוד, לפי הפסיקה יש לבחון מתנות שנתן אדם קשיש, התלוי באדם אחר עקב חולשתו, ובעין של מבחני ההשפעה הבלתי הוגנת הנבחנת בדיני הירושה. מבחנים אלה מתקיימים במקרה זה. לפי העדויות הנתבע הגביל את מהלכיה של התובעת בקשריה עם הוריה ובודד את אמו גם מאנשים אחרים. אחותה העידה שהמנוחה פחדה מפני הנתבע ״פחד מוות״. 

השופט סיכם כי ניכר שהאם רצתה להוריש את הדירה לשני ילדיה וחתמה על המסמכים כתוצאה מלחץ שהפעיל עליה הנתבע. 

הנתבע חויב בהוצאות בסך 50,000 שקל.

ב״כ התובעת: עו"ד ד"ר שרון פרילינג

ב״כ הנתבע: עו"ד עוז אלדד, עו"ד עמית שגב עפ"י מינוי מטעם הסיוע המשפטי

עו״ד ראובן וייס עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל