ענף האירועים והשמחות הוא אחד הענפים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר בתקופת הקורונה. על פי ההערכות, בתקופה זו נגרמו לאולמות ולגני האירועים הפסדים מצטברים בגובה 1.2-1.6 מיליארד שקלים - וזאת רק בחישוב ביטולי החתונות. עם זאת הממשלה לא הודיעה על סיוע ספציפי לענף. ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, שיזם את בדיקת הרווחים בענף, ביקר את המדיניות הזו: "ענף אולמות השמחה הוא ענף שמגלגל כשבעה מיליארד שקל ומעסיק משפחות רבות, ניתן היה לתת לו פיצוי יתר".
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל פועלים כיום 750 אולמות וגני אירועים, שמקיימים כל אחד 150 אירועים בממוצע בשנה. עיקר ההכנסות נובעות מעסקי החתונות, ושם הם מרגישים את הפגיעה הקשה ביותר: בשנת 2017 נישאו בישראל 52,657 זוגות. לפי האומדן של מרכז המחקר, העלות לחתונה ממוצעת בישראל נע בין 100 ל-140 אלף שקלים כולל מע"מ.
בתקופה שבה האולמות בישראל מושבתים, מתחילת חודש מרץ ועד לאמצע יוני, מתקיימות בממוצע כרבע מהחתונות שהיו אמורות להתקיים בישראל. הפסדים אלו מתלווים לביטולי אירועים רבים אחרים, שלגביהם אין הערכה מספרית מדויקת.
ברוב מדינות העולם בחרו שלא להעניק סיוע מיוחד לענף האירועים. חריגות לכך הן הונגריה, טורקיה, דנמרק וסין, שמלבד המענקים הרגילים שניתנו במשק הוסיפו לבעלי האולמות גם הקלות במסים ופטור מתשלומי ביטוח לאומי של המעסיקים.
בעלי האולמות דורשים התייחסות נקודתית אליהם אך ממשלת ישראל לא נתנה לדרישה זו מענה במדיניות עד כה. נכון להיום, גני האירועים קיבלו אישור לפתוח מחדש ב 14.6, תחת מגבלות התו הסגול - כלומר הגבלת כמות האורחים, שמירה על ריחוק בין המוזמנים ועל כללי היגיינה נוקשים. תנאים אלו קשו על הענף לחזור לרמת ההכנסות שהוא מצפה לה.
"ענף אולמות השמחה הוא ענף שמגלגל כשבעה מיליארד שקל ומעסיק משפחות רבות, היה נתן לפצות אותן בפיצוי יתר כדי שהם יחזרו לשגרה, זה חשוב מאוד בגלל המשפחות העובדות", אמר ח"כ לוי.