בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה, התפתחה בשוק העבודה מגמת ה"עבודה מהבית". מדובר בתופעה שלקח לה זמן להבשיל; אם לפני כמה שנים מעסיקים התנגדו לכך נחרצות (זכורה במיוחד החלטתה של מנכ"לית יאהו שעם כניסתה לתפקיד החליטה לבטל כל אפשרות לעבודה מהבית של עובדי חברת הענק), וגם עובדים לא ממש התלהבו מכך וחששו כי עבודה מהבית פחות פרודוקטיבית ולכן תפגע בהכנסתם ובפרנסתם, נדמה שכיום המגמה הפוכה.
לא כל עבודה ניתן כמובן לעשות במרחק פיזי ממקום העבודה, אבל במקרים שכן – העובדים גילו שעבודה מהבית חוסכת זמני הגעה או חזרה מהעבודה, פקקים, מאפשרת להכניס ולהוציא את הילדים ממסגרות החינוך, מייצרת סביבת עבודה שקטה ואפילו מאפשרת לעבוד בפיג'מה או בטרנינג. גם המעסיקים הבינו שבעידן הסלולאריים והמחשבים הניידים, עובדים מהבית חוסכים להם כסף על הוצאות דלק, אוכל ונדל"ן (הם יכולים לשכור משרדים קטנים יותר), מורידים משמעותית ריבים וחיכוכים על מקומות ישיבה. עבודה מהבית גם מגשרת על פערים גאוגרפיים ומאפשרת להעסיק עובדים מוכשרים המתגוררים רחוק ממקום העבודה.
בתקופה האחרונה התווסף לדיון בנושא זה גם וירוס הקורונה, שלמעשה הכניס לבידוד עשרות אלפי ישראלים ו"הכריח" אותם לעבוד מהבית. לאור המצב, חברות רבות במשק ממליצות בימים אלה במפורש לעובדיהן לא להגיע למשרדים אלא לעבוד מהבית בגלל הקורונה. במקרה בו עובדים מהבית, העובדים נמנעים ממגע עם אנשים אחרים (בדרכם למקום העבודה) וכמובן גם לא יכולים "להדביק" זה את זה במחלות.
עם זאת, טרנד העבודה מהבית מייצר מעמד שונה ומציף בעיות חדשות בשוק העבודה. אז עדיף לעבוד מהבית, או להגיע כל בוקר למשרד, והאם עבודה מהבית פוגעת בזכויות שלנו? עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), עונה על התשובות לכל השאלות:
אני עובד מהבית. האם אני נחשב לשכיר או עצמאי?
ככלל, מעמדו של עובד מהבית זהה למעמדו של עובד במשרד, אולם ייתכנו מצבים בהם עובד מהבית יוגדר כעצמאי. אל דאגה; גם אם המעסיק שלכם מורה לכם לעבוד מהבית יום או יומיים בשבוע בשל מדיניות חדשה במשרד או בשל נקיטת אמצעי זהירות מהתפשטות מחלת הקורונה, אין חשש שתוגדרו כעצמאים וזה בוודאי לא ישנה את מודל ההעסקה שלכם. מי שעובד מהבית יוגדר כעצמאי, אם הוא נותן שירותים בתשלום למספר עסקים ולא למעסיק יחיד. בתי הדין לעבודה קבעו במספר רב של מקרים שגם אם בחוזה צוין שצורת העסקה היא של עצמאי, העובד יוגדר כעובד מן המניין ויהיה זכאי לכל הזכויות שמגיעות לו לפי דין (חופשה, מחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים ועוד).
המעסיק מחליט להפסיק את ההתקשרות עם העובד (שעובד מהבית). האם העובד המפוטר זכאי לאותן זכויות (פיצויי פיטורים וכד') כמו עובד רגיל במקום העבודה?
למען הסר ספק: עובד מהבית זכאי בדיוק לאותן הזכויות להן זכאי עובד במשרד. לכן, גם בעת פיטורים, אין שוני בין זכויות עובד שכיר שעובד מהבית לעומת עובד שכיר מן המניין שעובד מהמשרד.
באופן כללי, מהן הזכויות של מי שעובד מהבית- האם מקבל חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי מחלה והפרשה לפנסיה?
עובדים מהבית זכאים לכל הזכויות של עובדים שכירים רגילים, לכן הם יקבלו חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי מחלה והפרשות לפנסיה.
האם מי שעובד מהבית זכאי ל"החזר נסיעות" בתלוש המשכורת?
עובד מהבית אינו זכאי להחזר נסיעות בתלוש השכר שלו על הימים בהם עבד מהבית, ולעומת זאת - הוא כן יהיה זכאי להחזר נסיעות מהמעסיק על הימים בהם הגיע למשרדי החברה או עבד מחוץ לבית (למשל, פגישות או ישיבות אליהן נדרש להגיע במסגרת העבודה).
עם זאת, חשוב שתדעו שכל עובד שכיר - גם אם עבד מהבית וגם אם במשרד - זכאי לנקודות זיכוי ממס בשל נסיעות מהבית לעבודה. מדוע בעצם? כל העובדים הגברים שמוגדרים כתושבי מדינת ישראל זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי ממס הכנסה, ואילו כל הנשים העובדות זכאיות ל-2.75 נקודות זיכוי. מתוך הנקודות הללו, 0.25 נקודת זיכוי מוגדרת כ"זיכוי נסיעה" (על נסיעה מהבית לעבודה). מאחר ולא ניתן להפריד את נקודות הזיכוי הללו בטופס של מס הכנסה, גם מי שעובד מהבית זכאי לנקודות הללו.
חלילה וחס קרתה תאונה לעובד בביתו. האם זו נחשבת "תאונת עבודה"?
עובד שנפגע בביתו בשעות העבודה, יכול לדרוש שהתאונה תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת, מי שעובד מהבית לעיתים "מתפתה" לעסוק בדברים וסידורים בבית שאינם בהכרח קשורים לענייני עבודה ונפצע דווקא בזמן הזה (למשל: עבודות גינון, שטיפת כלים בכיור, ענייני כביסה וכו').
בתי הדין לעבודה קבעו מבחנים על מנת לקבוע האם תאונה שקרתה בבית היא תאונת עבודה או לא. המבחנים העיקרים הם:
1. מהי התכלית העיקרית של הפעולה - האם הייתה אישית או עסקית?
2. האם המבוטח היה מבצע את הפעולה אלמלא רצה לעבוד בבית?
3. האם התאונה הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו התרחשה במשרד ולא בבית?
אגב, מול העובד שטוען שנפצע בבית בזמן עבודתו, נמצא לעיתים קרובות הביטוח הלאומי - שיכול לטעון שהתאונה לא נחשבת כתאונה עבודה כי קרתה בבית בזמן שהעובד עסק בעניינים פרטיים. ככלל, במרבית המקרים - אם התאונה אירעה לעובד תוך כדי עבודה בית המשפט מתייחס אליה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, והביטוח הלאומי צריך להוכיח אחרת בבית הדין לעבודה. כלומר – נטל ההוכחה הוא על הביטוח הלאומי.
העובדים הרגילים מקבלים "תן ביס". אני עובד מהבית, האם גם אני זכאי?
ככלל, עובדים מהבית יהיו זכאים לאותם תנאי עבודה שעובדים במשרד זכאיים להם. כל העובדים מקבלים "תן ביס"? גם אתה צריך לקבל. אותו דבר לגבי מתנות לחג, השתתפות בימי גיבוש וכו'.
עובד מהבית משתמש לעיתים בשירותים הקיימים בבית. האם הוא יכול לבקש ממקום העבודה החזר הוצאות על שירותים כמו חשמל, מים, טלפון, חיבור לאינטרנט, מדפסת, פקס, סורק וכד' (בהם הוא משתמש במסגרת עבודתו מהבית)?
בחוקים של דיני עבודה אין אזכור להחזר הוצאות על שירותים כאלה, כיוון שהם חוקקו בתקופה בה לא היה נהוג לעבוד מהבית. במקרים כאלה, חשוב שתסכמו מראש מול המעסיק על אילו הוצאות בדיוק אתם יכולים לבקש החזר.
איך העובד מהבית "מחתים כרטיס"? איך הוא מוכיח למעסיק את שעות העבודה שלו?
אחת הטענות המרכזיות של מי שמתנגד לעבודה מהבית היא סוגיית הפיקוח והשליטה על העובדים, שכעת מרוחקים פיזית ממקום העבודה ומהמעסיקים. בנוסף, כאשר העובד והמעסיק רחוקים פיזית זה מזה, קשה יותר למעסיק לעקוב אחרי עבודת העובד.
ישנם מקומות עבודה המתבססים על יעדים כמותיים בלבד; במקרים כאלה העבודה יותר "מדידה" (למשל, איש מכירות שהתפוקה שלו נמדדת לפי כמות המוצרים שמכר במהלך חודש), ולכן סוגיית הפיקוח פחות בעייתית.
אבל מה קורה עם מקצועות כמו עורכי דין למשל, שלא אחת מחייבים את לקוחותיהם לפי שעות העבודה שעבדו בפועל?
שימו לב: על-פי חוק, עובד מהבית צריך "להחתים כרטיס" בדיוק כמו מי שעובד במשרד. בניגוד לעבר, היום זה כבר לא מצריך בהכרח נוכחות פיזית של העובד במקום העבודה. אנחנו כבר בשנת 2020, והיום ישנן אפליקציות ומערכות ממוחשבות שניתן לדווח באמצעותן את שעות העבודה, ולא חייבים להחתים פיזית כרטיס כפי שהיה נהוג בעבר. הנושא המרכזי פה הוא אמון המעסיק בעובדים; הוא צריך לסמוך עליהם ב-100% שהם אכן עבדו בבית את כל השעות עליהן דיווחו.