דוח הוצאות השכר לשנת 2018 שפרסם היום (שלישי) אגף השכר במשרד האוצר חושף את המשכורות, תנאי ההעסקה, הפערים ותנאי הפנסיה של עובדי משרדי הממשלה, בתי החולים, מערכת החינוך וגופי הביטחון. עובדים אלו מהווים כמחצית מעובדי המגזר הציבורי הרחב ומונים כ-198 אלף איש ואישה, לא כולל עובדי גופי הביטחון שמספרם מסווג.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את השכר הממוצע הגבוה ביותר למשרה מלאה בשנה שעברה הרוויחו במערכת הבריאות והוא עמד על 18,534 ש"ח בממוצע, כאלף שקלים יותר מבמערכת הביטחון, שם הרוויחו 17,627 ש"ח. במשרדי הממשלה השונים הרוויחו העובדים בממוצע 16,623 ש"ח ואילו מערכת החינוך נותרה הרבה מאחור, כששכר המורים הסתכם ב-12,846 ש"ח בלבד למשרה מלאה.
אולם השכר הממוצע אינו מגלה את הפערים בין מקבלי המשכורות. במערכת הבריאות לדוגמא, מנהלי בתי חולים וסגניהם הרוויחו כ-80,000 ש"ח. הרופאים הרוויחו כ-37,048 ש"ח למשרה מלאה, זאת לעומת מרפאים בעיסוק שהרוויחו את השכר הנמוך במערכת - 10,021 ש"ח. במערכת החינוך נרשמו פערים נמוכים יותר. מנהלי בתי הספר הרוויחו שכר ממוצע של 23,399 ש"ח למשרה מלאה ומרוויחי השכר הנמוך - המורים המתמחים - הרוויחו 6,624 ש"ח בלבד למשרה מלאה.
במשרדי הממשלה, מוקבלי שופטים הרוויחו את השכר הגבוה ביותר - 55,752 ואילו את השכר הנמוך ביותר הרוויחו קלדניות שופטים - 10,299 בממוצע.
במערכת החינוך, ישראל מובילה בפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים, פער שהלך והתרחב מ-190% ב-2011 ל-270% ב-2017. מורה צעירה בישראל מרוויחה כיום כ-7 אלף ש"ח, לעומת מורה ותיקה המרוויחה כ-18 אלף. פערים אלו הם בין הגורמים למוטיבציה הנמוכה להיכנס למשרת מורה בישראל. מורים צעירים רבים חוששים כי ארגוני המורים דואגים ומטפלים רק בשכר הוותיקים.
שכרם של עובדי המדינה צמח בעשור האחרון בקצב מהיר משמעותית בהשוואה ליתר המשק. בעוד השכר במערכת הבריאות הממשלתית עלה ב-44% בעשור האחרון ובמשרדי הממשלה ב-37%, מדד המחירים עלה רק ב-10%. מי שגם כאן נהנו פחות הם עובדי מערכת החינוך ששכרם הממוצע עלה רק בכ-2,000 שקלים בין 2011 ל-2018.
פערי השכר בין נשים וגברים גדלו במערכת הביטחון ובמשרדי הממשלה
פערי השכר המגדריים נותרו גבוהים גם בשנת 2018, כשהפער המשמעותי ביותר נמצא במערכת הביטחון, זאת בשונה מהדו"ח הקודם, אז הקדימה אותה מערכת הבריאות. נשים בגופי הביטחון בישראל הרוויחו בשנה זו 24% פחות מגברים, לעומת 21% בשנה שלפני. העובדות במשרדי הממשלה הרוויחו 17% פחות מהעובדים, לעומת 15% בשנה שלפני. ואולם ניתן למצוא מעט עידוד משיפור בשני נתונים: במערכת החינוך הצטמצמו הפערים מ-9% ל-7% ואילו במערכת הבריאות הצטמק הפער מ-28% ל-23%.
בשנת 2011 נחתם הסכם עם הרופאים שהביא לעלייה בשכרם, ואולם מהדו"ח עולה כי לא כל הדרגות נהנו משיפור התנאים באותה מידה. שכרם של המומחים הבכירים עלה בשיעור הגבוה ביותר מאז 2008, 82%, בעוד זה של הסטאז'רים והמתמחים ללא מענק עלה ב-46-47%. נתון מעניין נוסף על מערכת הבריאות הוא פערי השכר בין המרכז לפריפריה, לפיהם רופא העובד הרחק ממרכז הארץ מרוויח בממוצע פי 1.5 מרופא במרכז.
פנסיה תקציבית של 4 מיליון ש"ח
במערכת הביטחון, הנתונים מצביעים על כך שמשרתי הקבע הראשוני בצה"ל הם המרוויחים הנמוכים ביותר, כ-10,648, ואילו את השכר הגבוה ביותר מרוויחים ביחידות הסמך של משרד הביטחון - ממוצע של 29,180. בתוך מערכת הביטחון, פערי השכר בין גברים לנשים הגדולים ביותר נרשמו בצה"ל ובגופים החשאיים - 27%, והקטנים ביותר בשב"ס - 4%.
הפורשים כיום ממערכת הביטחון זכאים להטבת פנסיה תקציבית גדולה בהרבה מאשר ביתר המגזר הציבורי. הסיבה העיקרית לכך היא גיל הפרישה המוקדם, המעמיד את סך תשלומי הקצבה שפורש ממערכת הביטחון צפוי לקבל ממועד פרישתו על כ-4 מיליון ש"ח, בעוד שעובדי מערכות הבריאות והחינוך צפויים לקבל כ-2 מיליון ש"ח. את סך התשלומים הגבוה ביותר צפויים לקבל פורשי צה"ל – כ-8 מיליון ש"ח.
בשנת 2018 הוחל מודל שכר חדש לשליחי משרד החוץ, המאזן בין יוקר המחיה במדינת השירות, קושי השירות במדינה ופרמטרים בינלאומיים נוספים. בדו"ח בדקו לראשונה את השכר הממוצע של השליחים לפי יבשת. שכרם הממוצע של השליחים באפריקה הוא הגבוה ביותר ועמד על 36,123 ש"ח, כשבאסיה השכר 36,033, בדרום אמריקה 34,438, באוסטרליה 32,352 באירופה 32,266 ובצפון אמריקה 32,116.
יעל אודם השתתפה בהכנת הידיעה