כ-600 אלף ישראלים נרשמו בלשכת התעסוקה אחרי שהוצאו לחופשה ללא תשלום בצל משבר הקורונה. הם יכולים לשכוח ממשכורת מלאה או מתנאים סוציאליים – ובטח משי לחג הפסח. אך בזמן שהמשק קורס, עובדים רבים בענף הייטק, בנמלים ובבנקים יקבלו מתנות בשווי מאות עד אלפי שקלים.
המתנות לחג הן פרה קדושה בשוק העבודה הישראלי. מדי שנה עורכת חברת "ועדים" סקר מסורתי לקראת חג הפסח. השנה הוא הקיף יותר מ-1,100 מקומות עבודה מכל המגזרים, וכלל גם מנהלי משאבי אנוש, מנהלי רכש וקניינים.
מהסקר עלה שהשי הממוצע לעובדים עומד על 650 עד 850 שקלים בממוצע, ומנהלים בכירים נהנים מ-5,000 עד 7,000 שקלים בממוצע. יחד עם זאת, בעקבות מגיפת הקורונה נאלצה "ועדים" לערוך אותו מחדש – והתוצאות בשוק הפרטי היו, כצפוי, עגומות.
לפי מנכ"ל ועדים, יעקב אלוש, הסקר החדש כלל מדגם מייצג של 189 ראשי ועדים ומנהלי משאבי אנוש, שישקיעו השנה מעל 4 מיליארד שקלים במתנות לעובדים. מהסקר מסתמן ש-70% מהעובדים במשק - כ-3.5 מיליון עובדים מאורגנים - הספיקו לקבל את השי לחג לפני ההשבתה; 30% הנותרים הם ממקומות העבודה הקטנים והבינוניים, בעיקר במגזר הפרטי, והם לא יקבלו מתנה כלל.
בראש טבלת הדירוג ניצבים הוועדים החזקים כמו מפעלי ים המלח ונמל חיפה, שיעניקו לעובדיהם מתנות ביותר מ-2,000 שקלים. לצידם נמצאות חברות הייטק כמו אינטל, אמדוקס, קנאמטל ואחרים, שיעניקו לעובדיהם בפסח שי בשווי 1000-1400 שקלים בממוצע. בתחתית ממוקמים עובדי הקבלן ואלה שאינם מיוצגים על ידי וועד.
כמו כן, רוב העובדים ביקשו לקבל את השי ישירות לחשבון הבנק ולא בצורת גיפט קארד – זאת, משום שאי אפשר להשתמש בגיפט קארדס לרכישה באינטרנט, ומאחר שרוב החנויות להן התווים מיועדים סגורות בהוראת משרד הבריאות.
עו"ד שני ברקוביץ, מומחית לדיני עבודה ושותפה במשרד עורכי הדין ברקוביץ, אהרוני, זיו, מספרת שהמשרד קיבל פניות רבות מארגונים גדולים לגבי מחויבותם לתת שי לעובדים בחל"ת. לטענתה, כ-50% מהלקוחות ביטלו את השי לחג לעובדים שהוצאו לחל"ת.
"הייתה פסיקה לגבי עובדת שהאריכה חופשת לידה, שקבעה שהתקופה שלאחר החופשה היא בעצם חופשה ללא תשלום היוצרת השעיה של חוזה העבודה. בחל"ת אין הפרשות סוציאליות של המעסיק לטובת העובד, ועל פי הפסיקה, גם הנוהג של שי לחג לא מחייב את המעסיק, ואין כאן אפליה בין עובדים", מסבירה ברקוביץ'. בנוסף, במצב בו העובד בחל"ת לא מקבל שכר, הוא לא יכול לשלם את המס "שווי מתנה" אותו הוא אמור לשאת. להערכתה, חלק מהמעבידים ייקחו על עצמם את המס וחלק יקזזו את המס לאחר חזרת העובד לעבודה.
בכול מקרה, נראה שרוב המעסיקים הבינוניים והקטנים צמצמו את היקפי המתנות לחג לעובדיהם. לדברי רו"ח ירון חתם, סמנכ"ל בכיר כספים ומנהל באיגוד לשכות המסחר, "יש מאמץ של המעסיקים לרכוש תווי שי כמתנה לעובדים לקראת חג הפסח, אך בהיקפים נמוכים יותר. כמו כן, ניתן להצביע על מגמה של מעבר לרכישת תו דיגיטלי, בעקבות החשש מסגר כללי".
מה עם התלושים לראש השנה?
לצד סגירת החנויות הפיזיות, חברת GROO (לשעבר גרופון), חברת האי-קומרס הגדולה בישראל, הכריזה על כניסתה לתחום הגיפט קארד והשיקה לקראת חג הפסח את GROO Gift Card, כרטיס הטבות נטען למימוש בכל תקציב. אך גם תווי קניה שעדיין ניתן לממש פיזית, כמו "תו הזהב" של שופרסל, עוברים לרשת.
בעקבות הסגר נשלחות רוב המתנות ישירות לבתי העובדים. "למעלה מ-80% מהעובדים כבר קיבלו את המתנות והיתר צפויים לקבלן במרוצת השבוע, בכפוף להנחיות ולמגבלות", אומר דגן רונן, מנכ"ל משותף של מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק, "הייטקזון".
"בשבועיים האחרונים חילקנו למעלה מ-80 אלף מתנות. גם השנה הלהיטים הם מוצרים כמו אייפדים ושואבי אבק אלחוטיים, אך בניגוד לשנים עברו, רוב העובדים בחרו דווקא במוצרים כמו כיסא גיימינג נוח כדי ליצור לעצמם סביבת עבודה ביתית נוחה", הוא מסביר. "במקביל אנו רואים גם עליה בבחירה בקונסולות גיימינג כפתרון לילדים".
את התוצאות של המשבר הזה נחווה גם, ככל הנראה, בראש השנה. "חברות נאלצות לצמצם באופן ניכר את הוצאותיהן ומתחילות בתוכניות התייעלות אגרסיבית שיבואו לידי ביטוי גם במתנות לראש השנה", אומר אבי פרץ, מומחה לניהול תהליכים ומנכ"ל "פתרונות אפקטיביים" המייעצת לאלפי חברות במשק. "רכישת המתנות נעשית כחצי שנה קודם למועד חלוקתן, ומשיחות שאנו מנהלים עם חברות רבות במשק עולה שרבות החליטו לא לרכוש מתנות לקראת השנה החדשה – או להפחית את התקציב באופן ניכר".