במפעל לא גדול במיוחד בקיבוץ שניר שבצפון עובדים בימים האחרונים מסביב לשעון. בהלת הקורונה הגיעה עד לכאן, עם ההתנפלות האזרחית על גלילי נייר טואלט. הבוקר (שלישי) ביקרנו במפעל סנו של גלילי נייר טואלט שהפך למתחם כמעט סגור לחלוטין במטרה לשמור על העובדים. הם הפכו בתוך פחות משבוע לחלק מהעובדים הכי חיוניים במשק.
מסביב לשעון עובדים כאן עכשיו כדי למלא את החסר ברשתות השיווק. עוד לפני שהוטלו ההגבלות על הישראלים, הציבור התנפל דווקא על נייר הטואלט והחל לאגור את המוצר. במפעל הצפוני לא מבינים בדיוק מה הסיבה שדווקא המוצר שלהם הפך מבוקש כל כך בשעת חירום, אבל הם מקפידים שהעובדים לא יהיו במגע עם יותר מדי אנשים מבחוץ שמא יחלו ופס הייצור ייפגע.
במפעל הזה מייצרים כ-30% מכל נייר הטואלט בארץ. שלום רחמים הוא מנהל הייצור. "30 שנה אני פה במפעל ואף פעם לא הייתה תקופה כזאת", הוא אומר. "אנחנו עובדים ללא הפסקות. גם במלחמה אני לא זוכר שזה היה ככה".
התמונות של מדפים ריקים בחנויות, אומר רחמים, רק מגבירות את הביקוש. "אני מקווה שנספיק לייצר לכולם ולא יהיה חסר", הוא אומר. בין לבין, רחמים ועובדיו מקבלים טלפונים מקרובי משפחה וחברים. כולם מבקשים שישמרו להם חבילה.