בעוד שלושה חודשים נציין את תחילתה של שנת 2020 ויחד איתה נפתח גם עשור חדש (למי שעדיין לא השלים עם העובדה שגם תש"ף מסמלת עשור חדש). יוקר המחיה היה נושא שהעסיק אותנו רבות בעשור החולף, עשור שהכיל בתוכו את מחאת הקוטג' והפגנות המחאה החברתית - וברמה העולמית הייתה התעוררות שכללה תנועות רבות מ"אוקיופיי וול סטריט" ועד מחאת האפודים הצהובים. ועדות רבות התכנסו על מנת למצוא פתרונות, פרויקט "מחיר למשתכן" הורחב ומשרדי ממשלה עבדו על תוכניות שמטרתן לקצץ בהוצאות המחיה של האזרח – אבל האם זה עבד?

השוואה כלכלית שערכנו בין השנים 2009 ו-2019 מראה כי התשובה לשאלה "תמיד היה פה כל כך יקר?" היא ככל הנראה "כן, אבל עכשיו אפילו יותר".  בחלק מההשוואות הנתונים לשנת 2019 מתייחסים לסוף שנת 2018 שכן, לא ניתן לסכם נתונים שנתיים לפני שהשנה הקלנדרית נגמרת. 

הכנסה: השכר עלה, אז איפה הקאץ'?

בכל שלוש הקטגוריות שבחנו - שכר ממוצע לשכיר, הכנסה כספית נטו למשק בית והשכר החציוני, אומנם נרשמה עלייה של יותר מ-30% בגובה הסכום, אבל לא ביחס שווה לעלייה במחירי המזון, הדלק, הדיור ועוד.

"בסופו של דברים, נתוני עליית השכר הם נתונים ריאליים שלוקחים בחשבון את מדד יוקר המחיה, אבל הקאץ' הוא להסתכל על דברים שלא נמצאים במדד כמו עלויות של רכישת דירה, או אם ישנו גידול בהיקף תשלומי ההורים במערכת החינוך או בהוצאה הפרטית בבריאות", מסביר ירון הופמן-דישון, חוקר ממרכז אדוה. לדברי הופמן-דישון, למרות שסל המוצרים לא בהכרח מתייקר, אנשים כן מוציאים יותר כסף על דברים שבעבר הם לא היו צריכים (כמו רפואה פרטית) ולכן העלייה בשכר לא מספיקה ולא מכסה את העלויות הגדלות, בעיקר בעבור האנשים שנמצאים ברמות ההכנסה הנמוכות.

נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

משבר הדיור: לא המשבר של כולם

כשאנחנו מסתכלים שוק הדיור, הפוקוס צריך להיות לא על מחיר הדירה, אלא על היכולת של משק בית ממוצע בישראל לרכוש דירה. לכן בחנו כמה משכורות נדרש הישראלי הממוצע לחסוך עבור דירה כיום ולפני עשור. בניגוד לקונצנזוס שנוצר, עליית מחירי הדירות לא נובעת רק ממשבר 2008 בשוק ההון, כשרבים נטשו את ההשקעות בבורסה ועברו לשוק הנדל"ן, אלא בגלל שבעבר, אנשים שהיה להם כסף קנו הרבה דירות והמשבר שנוצר הוא בעיקר עבור השכבות המוחלשות. "רוב השיח בנושא חוטא בזה כשהוא מתייחס למשבר הדיור כבעיה של כולם, כשבעצם הוא משבר רק של השכבות הנמוכות יותר", טוען הופמן-דישון.

על פי מחקר שערכו ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, פרופ' דני בן שחר יחד עם ד"ר רוני גולן, חוקר במכון אלרוב, אנחנו נהנים בשנתיים האחרונות מיציבות יחסית, אבל צריך לפעול כדי למנוע מהמחירים לעלות שוב. "אני לא אוהב לקחת את תפקיד הנביא ולא יכול להגיד בוודאות מה יהיה בהמשך, אבל כדי שנצליח לשמור על היציבות של השנתיים האחרונות במחירי הדיור יש צעדים שצריכים להיעשות כדי להבטיח שהיצע הדירות יהיה מותאם לגידול של האוכלוסייה, שזה סדר גודל של 2% בכל שנה", מסכם בן שחר.

משבר הדיור 2: המחירים עולים, מספר העסקאות יורד

נניח שהצלחנו לחסוך 125 חודשים של משכורת – איפה הכי כדאי לקנות דירה? מנתונים שקיבלנו מאתר מדלן ישראל עולה כי מספר העסקאות הכללי ירד בעיקר בערים מרכזיות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה, והמחירים עלו בהתאם. עליית המחיר הכי גדולה נרשמה דווקא בבאר שבע ובאשקלון - שם מחיר דירת 4 חדרים מיד שנייה הכפיל את עצמו ולכן מי שהשכיל לקנות דירה בשנת 2009 בערים הללו יכל היום למכור אותה ביותר מ-100 אחוזי רווח.

משבר הדיור 3: השכירות אינה אלטרנטיבה לקנייה

אוקיי – אז לא נקנה דירה. מה לגבי מגורים בשכירות? לפי מכון אדוה, ייתכן ושינוי בשוק הזה הוא לא פחות חשוב משינוי בשוק רכישת הדירות. המעמד הבינוני ואלה שמתחתיו עומדים בפני שתי אפשרויות: או לקנות דירה או לשכור. "כיום בישראל המצב הוא שזוג צעיר יכול לבחור בין לשעבד את עצמו למשכנתא לצורך קניית דירה, או להיזרק לשוק החופשי ולשלם שכירות מוגזמת שלא מפוקחת", אומר הופמן-דישון.

הבעיה היא כמובן שאין בישראל אלטרנטיבה ראויה לקניית דירה משום ששוק השכירות פרוץ ולא מפוקח. "ישנן מדינות שבהן יש רגולציה על שכירות ולכן דירה בשכירות יכולה להיות חלופה ראויה לרכישת דירה, ואדם יכול לקבל החלטה שהוא יגור בשכירות מתוך ידיעה שהמחיר והזכויות שלו כדייר בדירה יישמרו יציבות לאורך זמן", הוא מסביר. "במדינות כמו הולנד או המדינות הסקנדינביות אנחנו גם רואים שישנם גופים ציבוריים ועמותות ציבוריות שמעורבות בבנייה של דיור ואז ההשכרה היא במחירי עלות או מחירים מסובסדים".

משפחה: כמה עולה לגדל ילד?

בקטגוריה הזו בדקנו הוצאה שנמצאות כמעט אצל כל משפחה – מחיר של מעון יום (הנתונים בטבלה מתייחסים לתינוקות - עד גיל שנה, ולפעוטות - מגיל שנה עד שלוש). כיוון שהגנים הפרטיים אינם נמצאים בפיקוח ומחירם משתנה מאוד כפונקציה של עיר, מספר ילדים בגן ורמת הסמכתה של הגננת, השווינו את מחירם של מעונות היום המפוקחים של ויצו.

משרד האוצר הוא הגוף הקובע את מחיר המעונות המפוקחים בועדה המורכבת מנציגי משרד האוצר ומשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. כשביקשנו מהם להסביר את העלייה המשמועיתית במחיר, הוסבר לנו כי התעריף ברובו (80 אחוזים) נקבע על פי שכר העובדים שעלה בשנים האחרונות וכן מדד המחירים לצרכן ומחירי הפירות והירקות שגם הם מהווים משקל לעליית המחיר. 

צריך לזכור, כאמור, שמדובר רק במחירים של מעונות היום תחת פיקוח המדינה וכי קיימים מאות מעונות פרטיים בהם השוק החופשי הוא זה שקובע את העלות שמשלמים ההורים, מה שיכול להגיע גם לכ- 4,000 שקלים בחודש ואף יותר.

עיקר המחאה כיום היא על פיקוח על גנים לגילאי 0-3 והטענה שלעיתים להורים ובפרט לאימהות לא משתלם לחזור לשוק העבודה אם הן עובדות במשרת אם ומשלמות על 2 ילדים ומעלה. 

הנתונים באדיבות ויצו. התשלום עבור כל חודשי השנה, כולל אוגוסט, אך משולם ב11 תשלומים למעונות היום המפוקחים של ויצו

טיסות: השמיים נפתחו, המחירים ירדו

שוק הטיסות יכול להיות מקור לנחמה. הודות לכמה סיבות, ובהן הגדלה משמעותית של ההיצע, כניסתן של חברות תעופה מכל העולם והסכם "שמיים פתוחים", שהסיר את המגבלות את תדירות הטיסות למדינות איחוד האירופי - חלה ירידה משמעותית במחירי הטיסות בעשר השנים האחרונות. סמנכ"ל איסתא, רונן קרסו, מצרף לסיבות אלה גם את ריבוי כרטיסי הטיסה שאינם כוללים מזוודות, מזון והושבה קבועה מראש. 

בעוד שבטיסות ליעדים נפוצים כמו פריז, ניו יורק או אתונה רואים ירידת מחירים יחסית מתונה (כפי שניתן לראות בתמונה למטה), התחרות בין חברות התעופה והוספת מספר עצום של יעדים בשל הסכם "שמיים פתוחים" הובילה לירידת מחירים דרמטית הרבה יותר במקרים רבים, למי שמוכנים להכיר מקומות חדשים. כרטיס במחיר עשרות בודדות של דולרים היה נחשב די דמיוני לפני עשור, ואילו היום ניתן כמעט תמיד למצוא כרטיסים במחירי רצפה.

מכוניות: הרכב והדלק עולים יותר

מנתונים של איגוד יבואני הרכב עולה כי בשנת 2009, הדגם שהיה הכי נמכר בישראל היה Mazda 3 אוטומטית עם 4 דלתות, שנמכרו ממנו 20,189 מכוניות והוא עלה 122,500 שקלים. נכון ליוני 2019, הדגם הכי נמכר הוא HUNDAI IQNIC  ההיברדית עם 7,478 מכוניות שנמכרו עד כה (זה היה הדגם הכי נמכר גם בשנת 2018 אז נמכרו 10,181 מכוניות). מחיר המחירון של הרכב הזה, לפי האתר הרשמי, מתחיל ב137,900 שקלים.

ומה עם מחירי הדלק? בשנת 2009 המחיר הממוצע לליטר היה 5.84 שקלים (ובינואר 2009 אפילו נמדד המחיר הכי נמוך אי פעם עם 4.75 שקלים לליטר בלבד). לעומת זאת, אם נרצה למלא ליטר דלק ב-2019 המחיר הממוצע שנשלם יהיה 6.20 שקלים (מתוך נתונים של משרד האנרגיה).

תקשורת: סוף סוף, מחיר שירד

כאן מדובר על אחד התחומים הבודדים שבו נרשמה ירידת מחירים משמעותית, בעיקר הודות לייבוא מוגבר ולרפורמות של משרד התקשורת. סיבות אלו ונוספות הובילו להורדת ההוצאה הממוצעת של משק בית על טלפונים סלולריים וחשבון הכבלים ואפילו במכשירי הטלפון.

הוצאה על חשבון הסלולר, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמדה בשנת 2009 על 359.2 שקלים, וירדה ל-145.2 שקלים בשנת 2019. הודות לכניסתם של מתחרים נוספים לשוק גם חשבון הכבלים והלווין ירד מ- 147.8 שקלים למשק בית בשנת 2009, ל-130.5 שקלים ב-2019.

אייפון 11 פרו
הפערים הצטמצמו | צילום: אהוד קינן, NEXTER

ההפתעה הגדולה היא דווקא בתחום מכשירי הסלולר שלכאורה נראה כי המחירים רק עולים מדי שנה, אבל מסתבר כי הפער בין מה ששילמנו בעבר למה שאנחנו משלמים כיום לא כל כך גדול. "בשנת 2009, הדגם הכי מתקדם של אפל היה ה-iPhone3GS שמחירו בחו"ל היה 649 דולרים ובישראל הוא נמכר (ביבוא מקביל) ב-4,500 שקלים", אומר חיים זגורי, מנכ"ל רשת iStore. "כיום הדגם הכי מתקדם שקיים בשוק הוא ה-iPhone10s והמחיר שלו בחו"ל הוא 1,000 דולרים ובישראל הוא נמכר (על ידי היבואן הרשמי) ב-4,800 שקלים. כלומר, מחירי האייפון התייקרו אבל הפער בין המחיר בחו"ל למחיר בישראל הצטמצם הודות ליבואנים רשמיים שהחלו לייבא את המוצר".

לחם, עבודה: מצעד העבודות המבוקשות

בשנת 99' שרו שלום חנוך ואריק איינשטיין: "כל אחד רוצה להיות זמר. אם לא זמר אז שחקן, אם לא שחקן אז ליצן, אם לא ליצן אז מבקר". 20 שנה עברו מאז, ונראה שהיום מילות השיר היו צריכות להיות "כל אחד רוצה להיות בהייטק".

בדירוג 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל שנערך ומפורסם על ידי מגזין TheMarker ו-CofaceBD נמצאות בעשירייה הראשונה ארבע חברות הייטק וטכנולוגיה, לעומת שנת 2010 אז הופיעה בה רק חברת הייטק אחת – אינטל. לעומתה, חברות התקשורת שכיכבו בעשירייה הפותחת ב-2009 איבדו מתהילתן וצנחו למקום ה-25 (פרטנר), ה-39 (בזק, עם ירידה של חמישה מקומות מהשנה שעברה) ולמקום ה-83 (סלקום). עוד חברה שבילתה בצמרת החברות המבוקשות לפני עשור ונעלמה ממנה השנה היא טבע, שנמצאת השנה במקום ה-13 (אחרי שנעלמה מהרשימה בשנה שעברה). מי ששומרות על יציבות מלבד אינטל הן חברת החשמל שבמשך שנים נחשבה למקום העבודה הכי מבוקש וירדה במקום אחד מאז 2009 ובנק הפועלים שרושם ירידה של שלושה מקומות אבל עדיין נמצא בעשירייה הפותחת.

חופשה בישראל: מחיר הלינה באילת הוכפל

ואיך אפשר בלי חופשה עם הילדים בארץ? מאז ומתמיד אילת הייתה היעד המועדף על הישראלים שהעדיפו לא להחתים דרכון בנתב"ג אבל היו זקוקים לשבוע יציאה מהשגרה, בעיקר בחופש הגדול. בדקנו עד כמה השתנו המחירים עבור משפחה בת 4 נפשות בחודש אוגוסט במלונות באילת ברמת 5 כוכבים וברמת שלושה כוכבים - ולא ממש הופתענו מהתוצאות. "חל שינוי דרמטי במחירים בעשור האחרון", מסכימה שמחה אלפסי, סמנכ"לית תיירות פנים באיסתא. "המחירים התייקרו מאוד מצד אחד, אך מצד שני בתי המלון שופצו ושודרגו, וחלקם אף נרכש על ידי רשתות גדולות. ברמת המחיר ניתן לומר שהייתה בערך הכפלה בין שנת 2010 ל-2019".

העושר אין לו סוף: הונם של העשירים גדל במאות אחוזים

אומרים שצרת רבים חצי נחמה, וסביר שרוב האנשים שאנחנו מכירים סובלים מעליית המחירים באותה המידה, אבל מה לגבי האחוזון העליון באמת, אלו שהשינוי הזה בקושי מדגדג להם בכיס?

רשימת 500 האנשים העשירים בישראל שמפרסם עיתון דה מרקר מראה שהונם הכולל של עשירי ישראל גדל ב-342 אחוזים בין השנים 2009, אז עמד המספר על כ-52 מיליארד דולר, לשנת 2019, שבה אוחזים עשירי ישראל בהון כולל של 230 מיליארד דולר. חלק מהסיבות לגדילה המטורפת הזו קשורות גם ל'חוק מילצ'ן' שמעניק לעולים חדשים ותושבים חוזרים פטור מדיווח ומתשלום מס על הכנסות בחו"ל למשך עשר שנים, מה שהופך את ישראל ליעד האידיאלי למיליונרים יהודים מרחבי העולם שיכולים לראות בה מקלט מס.

מרים אדלסון עם דנה ויס | צילום: החדשות

מי ששרדו את מבחן 10 השנים ונותרו בעשירייה הפותחת הם עידן עופר ואייל עופר שמאז מותו של אביהם, סמי, והריב על הירושה אומנם איבדו את המקום הראשון אך נשארו בראש הטבלה. משפחת ורטהיימר אומנם נותרה בטבלה אבל הונה על פי הנתונים דווקא קטן מ-22.8 מיליארד דולרים ל-9.5 מליארד דולרים. גם יצחק תשובה ושרי אריסון חטפו מכות כואבות כתוצאה מהשקעות שנויות במחלוקת והחלטות ניהוליות בעייתיות אך עדיין נותרו בעשירייה הראשונה.

 

אז, האם אנחנו חיים ברווחה כלכלית?

כפי שראינו כמעט בכל הקטגוריות השונות, אנחנו מוציאים יותר כסף מאשר ב-2009, אבל גם מרוויחים יותר. האם הכסף הזה מספיק לנו? לפי נתוני בנק ישראל החוב של המגזר הפרטי הכפיל את עצמו מאז 2009. לדברי הכלכלן שלמה מעוז, "העובדה שמחירי הבתים עלו בצורה כל כך משמעותית בעשור האחרון גרר עלייה גם בגובה ההלוואות לדיור (משכנתאות) וזה הגורם המשמעותי ביותר לעליית החוב".

לדברי מעוז, "אם נסתכל על ישראל ביחס לעולם, אז נטילת האשראי לצרכים שאינם לדיור היא מהנמוכות בעולם, והחיסכון בישראל הוא מהגבוהים בעולם. לכן הדעות שכולם מבזבזים ללא היכר או שאנשים לוקחים הרבה יותר הלוואות כדי לקנות דברים כמו מכוניות בגלל הריבית הנמוכה, הן בגדר אגדה אורבנית בעיני".

"מצבם של הישראלים מעולם לא היה טוב יותר ממה שהוא היום", קובע מעוז.  לטענתו, הסיבה לכך היא שמי שמחזיק את המשק זו תעשיית ההייטק שבה עובדים 8.3 אחוזים מכלל העובדים במשק (בערך 320,000 אנשים), והם הופכים את התעשייה הזו לכל כך מצליחה שהיא מביאה לעודף בחשבון השוטף, לאינפלציה נמוכה ולריביות נמוכות.

"ברגע שעובד בהייטק מרוויח סכומים יפים אז הוא גם קונה דירה, ומרהט אותה, ושולח ילדים לגן ומעסיק עוזרת וטס לחוץ לארץ – כלומר הוא מפרנס את כל מי שסביבו", טוען מעוז. "למעשה יש זליגה של העושר מההייטק לשאר האוכלוסייה וגם במקרה הזה האגדה על כך שרק אנשי ההייטק נהנים מהעושר שלהם היא אינה נכונה".

לעומתו, הופמן-דישון סבור שדווקא השכבה העליונה היא זו שתורמת לעליות המחירים ולפערים ההולכים ומעמיקים בין השכבות בישראל. "אנחנו רוצים להפנות את תשומת הלב לכך שבגלל מאפייני אי השוויון בישראל, כלומר שיש שכבה מסוימת שיש לה והרבה שכבות שאין להם, אז המחירים דווקא הולכים ונהיים מותאמים לאלו שיש להם. למעשה, לב הטענה שלנו היא שהשוק התאים את עצמו לשכבה העשירה יותר".