לפני כשבועיים עוקץ ההלוואות נחשף במהדורה המרכזית ובו יאיר בראל, הבעלים של חברת MD, עקץ אנשים במצוקה כלכלית לאחר שגבה מהם דמי הקמת הלוואה שמעולם לא קיבלו. אך מה קורה ועד כמה מסוכן אם נוטלים הלוואה חוץ-בנקאית ממסרון תמים כביכול שמאות אלפי ישראלים מקבלים כל יום? אדוה דדון יצאה בעקבות הנוכלים שמעניקים הלוואות בריבית שערורייתית ולא חוקית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
למרות הסכנות הידועות – עוד ועוד ישראלים מסתבכים בשוק ההלוואות הפרטיות שגובות ריבית רצחנית של השוק האפור. יוסי בסך הכול ניסה לעזור לחבר טוב לצאת מהבוץ אך הוא לא דמיין ששנה וחצי מאוחר יותר הוא ימצא את עצמו מסובך עד צוואר בחוב של רבע מיליון שקלים. ועוד לשוק האפור.
כשלוקחים מהבנק הלוואה, הריבית השנתית עומדת על 8% בממוצע. כשלוקחים הלוואה מהשוק האפור, הריבית נעה בין 5-10 אחוזים בכל חודש. כלומר אם על הלוואה בסכום של עשרת אלפים שקלים בשנה נדרש החזר חודש של 1590 שקל. המשמעות היא ריבית אפקטיבית במיוחד למלווים – 276%.
המצוקה הכלכלית החונקת ותרבות הצריכה גורמות ללא מעט אנשים, מסורבי בנקים ליטול הלוואות חוץ-בנקאיות. יש גופים לגיטימיים, אך יש לא מעט גופים עבריינים וגורמי פשע שמנצלים זאת. השילוב של פרסום מסיבי והודעות מפתות לנייד הפך את הנושא ל"מכת מדינה" - ולאף אחד לא ברור איך הגיעו למספר הטלפון שלו.
בעלי עסקים קטנים ורבים שלא עומדים בקצב הטכנולוגי המסחרר, נקלעים פעמים רבות לבור כלכלי ולא מצליחים להיחלץ ממנו. כך למשל קרה לדודי, שחושש להסתבך עם האנשים שלווה מהם כספים. גם הוא גילה שהריבית הרצחנית גדלה בהרבה. כשהגיע למצב שהתקשה לשלם את החובות והתעכב בתשלומים התחילו להגיע האיומים.
אז לקחנו הלוואה בעצמנו, בגוף שכביכול מפוקח על ידי רשות שוק ההון במשרד האוצר, וככה זה עובד –הציעו לנו הלוואות תמורת צ'קים דחויים. בטלפון, לא מספקים פרטים על אופן ההחזר וגובה הריבית. אז תחקירנית המערכת, להבה בלום, הגיעה לפגישה. תחילה, הסבירו לה על ההלוואה ומוציאים כסף במזומן.
בשלב הראשוני זה לא נשמע מופרך, אבל חישוב מהיר מראה כיצד המלווה מנסה לשקר לתחקירנית. הוא הסביר שסך ההחזר הוא 13 אלף שקלים. אך כשמחשבים את הצ'קים הדחויים שהיא צריכה לתת לו עבור הכסף המזומן, 1350 שקל בכל חודש ל-12 חודשים זה החזר של 16,200 שקלים. מדובר בריבית שערורייתית ולא חוקית של 131 אחוזים.
דווקא מי שנמצא במצוקה נדרש לשלם סכומי עתק, עם ריביות שלא עומדות בשום חוק. השוק הזה מגלגל מדי שנה סכום של כ-30 מיליארד שקל - פי 4 מתיקי האשראי הצרכניים של חברות כרטיסי האשראי הגדולות. ממדי ענק שאי-אפשר לעצור אותם. מי שהסתבך עם סכומי כסף ענקיים או עם גורמים עברייניים – אין לו למי לפנות. ליחידה באוצר שאחראית לפקח על הגופים האלה, יש מספר מצומצם של עובדים, כך שיוצא שאף אחד לא באמת נכנס למרחבים האלה – והלווים רק ממשיכים להסתבך.
מרשות שוק ההון במשרד האוצר נמסר בתגובה: "החברה בתחקיר הגישה בקשה לראשות שוק ההון לצורך קבלת רישיון למתן שירותי אשראי, אך רשות שוק ההון לא העניקה בשלב זה כל רישיון כזה, ולכן החברה אינה בפֿיקוחה. ראשות שוק ההון פועלת להסדרת ענף השירותים החוץ-בנקאיים, בין היתר כדי לנפות ממנו בעייתיים.