מגזין ה"ניו יורקר" מפרסם היום פרטים חדשים על אחד מהמבצעים הנועזים שישראל ביצעה בשנים האחרונות מעבר לקווי האויב: הפגזת הכור הגרעיני הסורי אל-קיבר בספטמבר 2007.
על פי הפרסום במגזין האמריקני, שמרכז כמה מהתחקירים והעדויות שהתפרסמו במהלך החודשים האחרונים על ידי העיתונאי הישראלי-אמריקני דיוויד מקובסקי ששוחח עם בכירים בוושינגטון ובירושלים, הפשיטה נעשתה אחרי שלישראל ולארצות הברית נודע שסוריה חידשה את מאמציה להשיג יכולת גרעינית ב-2006 באזור דיר א-זור בצפון מזרח המדינה.
אנשי המוסד, לפי הפרסום, פשטו לפני התקיפה על ביתו של איבראהים עותמאן בווינה בירת אוסטריה. עותמאן היה ראש הסוכנות הסורית לאנרגיה אטומית ושהה בווינה לרגל כינוס של הנגידים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. על פי הפרסומים, הסוכנים פרצו לביתו והורידו מידע מהמחשב שלו, כולל שלוש תמונות של הכור, ועזבו מבלי להשאיר סימן.
אולמרט התייעץ עם ראשי ממשלה בעבר
בתמונות, כך ב"ניו יורקר", נראה המתחם הסורי הסודי ובו עובדים סורים וצפון-קוריאנים. כך התאמתו בישראל החששות המוקדמים על שיתוף פעולה בין מי שכונה בעבר על ידי הנשיא בוש "ציר הרשע". לחששות האלה הוביל הדמיון בין הכורים הגרעיניים בקוריאה הצפונית לזה שנבנה בסוריה, לא רחוק מגבול עירק וטורקיה.
על פי הדיווח במגזין, ראש המוסד דאז מאיר דגן נועד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והציג את רשמיו. הוא המליץ לראש הממשלה "לפעול במהירות" כדי למנוע זיהום רדיואקטיבי שייגרם מהפצצת כור פעיל.
מקובסקי כותב שאולמרט דן על תקיפה עם ראשי ממשלה לשעבר, ביניהם שמעון פרס, אהוד ברק ובנימין נתניהו. הוא גם עדכן את שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דאז אשכנזי.
"ישראל? אלו לא הענקים שגדלנו איתם"
באפריל, על פי מקובסקי, שר הביטחון פרץ עדכן לראשונה בנושא את עמיתו, שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס מממשל בוש. על פי הפרסום, פרץ השתמש בכרטיסיות-עזר כדי לדווח על הזיהוי. גם דגן יצא לעדכן את עמיתיו בוושינגטון על הממצאים.
אבל, על פי הדיווחים, בוושינגטון שעדיין ליקקה את פצעי המלחמות בעירק ובאפגניסטן, לא מיהרו לתקוף או לתמוך בממצאים שהביאו הבכירים בישראל. אנשיו של בוש חשבו שהישראלים הטעו אותם בנוגע לנשק להשמדה ההמונית בעירק ונזהרו בפרטים. "התחושה הייתה שאי אפשר לסמוך על הישראלים, אלו לא הענקים שגדלנו איתם", אמר בכיר ממשל למקובסקי. מזכירת המדינה רייס חששה שתקיפה ישראלית תביא למלחמה נוספת במזרח התיכון.
על פי הפרסום, אולמרט ניסה לעודד את בוש ואת סגנו צ'ייני להתקיף, אבל בוושינגטון לא התלהבו ולא מצאו הצדקה למתקפה. אולמרט טען באזני בכירי הממשל שמתקפה אמריקנית תעביר גם מסר לאירן, אבל בבית הלבן - סירבו. בוש רצה לעבוד במישור הדיפלומטי ולהטיל אולטימטום על ממשל אסד.
שקדי שמן, שקדי רזה
בשלב זה החלה ישראל לתכנן מתקפה משלה. המתקפה האווירית הנרחבת כונתה "שקדי שמן", תקיפה אווירה מצומצמת שלבסוף יצאה לפועל כונתה "שקדי רזה".
בישראל העריכו שאסד לא יסתכן בתגובה נגד ישראל, מפני שרצה להסתיר את העובדה ששיקר לקהילה הבינלאומית בנושא הפיתוח הגרעיני. בחודש יוני, על פי הפרסומים, נשלח צוות מיוחד לשטחה של סוריה למטרות איסוף מודיעין, מרחק של קילומטר וחצי מהכור. על פי מקובסקי, ברק ניסה לעכב את התקיפה. העיתונאי מעלה אפשרות שהאיש שהפך לשר ביטחון לא פעל ממניעים מבצעיים בלבד, אך לא מפרט.
ב-1 בספטמבר יורם טרובוביץ', ראש הסגל של אולמרט, הודיע לבית הלבן שישראל השלימה את הכנותיה למתקפה. עדכונים דומים נשלחו גם ללונדון. ב-5 בספטמבר כונס הקבינט הישראלי וכל השרים הצביעו בעד תקיפה, מלבד אבי דיכטר שנמנע. אולמרט, ברק ושרת החוץ ציפי לבני החליטו יחדיו על מועד ואופן התקיפה.
אריזונה: 17 טונות של פצצות
לפי הדיווח, הרמטכ"ל אשכנזי אמר לבכירים הישראלים שכדאי להוציא את המתקפה "כבר באותו הלילה". סמוך לחצות ארבעה מטוסי אף-16 וארבעה מטוסי אף-15 יצאו לדרך מבסיס רמת דוד. הם טסו לאורכו של הים התיכון, פנו מזרחה סמוך לגבול טורקיה והפעילו אמצעי לוחמה אלקטרוניים ש"עיוורו" את מערך ההגנה האווירי הסורי.
הבכירים הישראלים, כך ב"ניו יורקר", עקבו אחרי המבצע מהקריה בתל אביב ובין השעות 00:40 ל-00:53, שידר מכשיר הקשר את מילת הקוד "אריזונה". המשמעות: 17 טונות של פצצות השמידו את המתקן הגרעיני בצפון מזרח סוריה. "הייתה תחושה מעולה, המתקן הושמד ולא איבדנו אף טייס", אמר אחד הבכירים הישראלים למקובסקי.
אולמרט התקשר לעדכן את הנשיא האמריקני על הצלחת המבצע: "אני רוצה לדווח לך שמשהו שהיה קיים, כבר לא קיים יותר. זה בוצע בהצלחה מלאה".