לראשונה מקום המדינה, אין פטור גורף לאברכים מגיוס לצה"ל. הלילה בחצות פג תוקפו של חוק טל, שהיה ההסדר האחרון שעיגן את ההשתמטות ההמונית מגיוס.
במקומו, חל כעת חוק שירות ביטחון - שהוראותיו מחייבות הנהגת גיוס שוויונית וזהה בין כל אזרחי המדינה. אך רבים מטילים ספק כי יגדל השוויון בנטל, לאחר שלא נמצא הסדר פוליטי שיביא לגיוס בני הישיבות.
ראש אגף כוח אדם בצה"ל לשעבר אלוף (במיל') אלעזר שטרן אמר הבוקר לחדשות 2, כי למרות פקיעת חוק טל "דבר לא ישתנה". לדבריו "מדובר בהצהרות פוליטיות בלבד שלא יובילו לגיוס אלפי החרדים". שטרן שנחשב למי שתומך בקו תקיף לגיוס החרדים לצה"ל, אמר כי "מתוך 50 אלף האברכים, יעלו על מדים רק כ-1,000 בחודשים הקרובים, זה לא יעזור".
ראש אכ"א לשעבר תקף גם את הכוונה לשים את הצבא במרכז הסוגייה הפוליטית הרגישה. "צה"ל משלם את מחיר הוואקום החוקי והפוליטי, שנוצר בשל חוסר יכולת של פוליטיקאים לקבל החלטות אמיתיות", אמר שטרן.
נתניהו וברק סיכמו: חוק הגיוס יחול על החרדים
אתמול אישרו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ כי בהתאם להסדר החוקי החדש יחויבו גם החרדים לעלות על מדים.
בהודעה מלשכתו של ברק נמסר אתמול: "שר הביטחון הדגיש את הנחייתו שלפיה יש לפעול להגברה מואצת של היקף גיוס החרדים והרחבת המסלולים הייעודיים לשירותם, כשבטווח הארוך יביא הדבר להכשרתם המקצועית והשגת היעד החשוב של השתתפות אוכלוסייה זו בשוק העבודה בישראל. לצד זאת, הנחה השר ברק להעמיק את אמצעי האכיפה נגד משתמטים".
"את התשובה צריכה לתת הכנסת"
ראש אכ"א לשעבר גדעון שפר, הסביר כי לגיוס החרדים משמעות חשובה ביותר עבור צה"ל, פרט לזו הערכית הנוגעת לנשיאה השוויונית בנטל הגיוס: "הצבא ישמח לגייס את בני הישיבות ויקבל בברכה תוספת של גדוד או שניים לנח"ל החרדי. מתגייסים נוספים בני אותו הציבור יוכלו לסייע גם במקצועות הטכניים".
למרות התרומה הרבה שצפוי הדבר לספק לצה"ל, אמר שפר כי הוא סבור שמלאכת הסדרת הסוגייה הרגישה מוטלת על חברי הכנסת - ולא על הדרג הצבאי. "את התשובה צריכה לתת הכנסת ולא צה"ל", הוא קבע. "אני משער שהיא אכן תעשה זאת, למרות שיצאה לפגרה. מדובר כאן בבעיה אמיתית, שכן צה"ל לא יכול לגייס בכוח חיילים - ואת זה מבינים הן החרדים והן במדינה. אני מקווה שהמדינה תצליח לגבש פתרון הולם שיוכל להתקיים באופן מעשי כך שהחרדים לא יהיו שנואי נפשם של החילונים – ולהיפך. כך או כך, מצוי הפתרון בחקיקה - שלא הושלמה".
פער גדול קיים בין ההיבטים החוקיים של ביטול חוק טל והחלת חוק שירות ביטחון במקומו, לבין מה שצפוי להתרחש הלכה למעשה. עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט חוקתי, הסביר כי "באופן תיאורטי, החל מהבוקר נדרש הצבא נדרש לגייס בני ישיבות כולם. ברמה הפרקטית, לא סביר שנראה כבר היום ניידות משטרה צבאית מביאות לבקו"ם בני ישיבות".
בישיבות משדרים עסקים כרגיל
מה יוכל בכל זאת לאפשר את המשך ההשתמטות, חרף חובת הגיוס המעוגנת בחוק? "סביר להניח שיוצאו צווים זמניים או ששר הביטחון ימצא דרך לעשות זאת. למרות הכל, מסתמן שהצבא אכן ייערך לגיוס החרדים", העריך עו"ד ניב-יגודה. "עד שהדבר יוסדר בכנסת יחלוף עוד זמן, ושאלה חשובה שעולה מכל זה היא האם נזכה לראות זאת בעתיד הקרוב. האמצעים שיינקטו כלפי מי שיסרבו להתגייס יהיו, ככל הנראה, מידתיים - מה שאומר שלא נראה שוטרים נכנסים לבני ברק לאסוף חיילים חדשים".
החרדים, שהפכו הלילה למלש"בים, מנסים לשדר עסקים כרגיל ומסרבים להתרגש מההתפתחויות. בריאיון ל"שש" עם עודד בן-עמי סיפר מאיר, תלמיד ישיבה שזכה עד כה לפטור "תורתו אומנותו" ויחוייב כעת בגיוס, הבהיר אתמול: "אני יודע שאני ממשיך לשבת וללמוד כמו שלמדנו עד עכשיו וכמו שעשינו כל הזמן. בדיוק ככה נמשיך".
באשר להוראות החוק, שמחייבות כעת גם אותו לעלות על מדים, אמר מאיר: "אנחנו מתגייסים - לשבת וללמוד. אני מאוד מאוד מכבד בחור שבגיל 18 עוזב את הבית ומתגייס לשירות המדינה ואני לא מתנגד לזה, אבל אני פועל לפי האידיאולוגיה האישית שלי ולכן יושב ולומד. ככה אני תורם את התרומה שלי למדינת היהודים".
מאיר הסביר כי לראייתו, הוא ויתר בחורי הישיבות משתתפים בנשיאה בנטל. "כשאני יושב ולומד זה תורם לשוויון", הוא הסביר - והוסיף: "זה שומר על המדינה ומועיל. ככה התקיימנו במשך אלפי שנים וככה נמשיך. אם יכריחו אותנו להגיע לצבא, אני ועוד עשרות מחבריי נגיע לשערי הכלא ונקים שם ישיבה אפילו גדולה עוד יותר".