40 שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, חושף הבוקר (ה') ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את עדותו של ראש אמ"ן במהלך המלחמה, אלי זעירא, בוועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה. כבר בישיבה הראשונה הודה זעירא: "אגף המודיעין שגה בהערכתו לגבי המלחמה. זהו נתון".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לדברי זעירא, המצרים הערימו על ישראל בכך שהסוו את הכנותיהם לתקיפה בצורת תרגיל. חבר הוועדה הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין שאל את זעירא: "אז לא לקחת את זה בחשבון?", ולכך השיב ראש אמ"ן: "נכון. אני לא לקחתי בחשבון כי היתה לי אז הרגשה שאני אוכל להבדיל בין תרגיל לבין הכנות למלחמה אמיתית. מבחינת איסוף הידיעות - ההערכה הייתה נכונה. מבחינת הפרשנות לידיעות - אנחנו לא ידענו. הוטעינו על ידי התרגיל". הוא הדגיש כי לא הייתה בידי ישראל ידיעה שיכלה להצביע בוודאות כי מדובר בהכנות למלחמה ולא בתרגיל.
למרות זאת, היו בידי זעירא ידיעות שאולי היו יכולות לרמוז על כוונות מצרים וסוריה. הוא סיפר כי ב-6.10.1973, יום פרוץ המלחמה, הגיעה לידיו בשעה 4:00 לפנות בוקר ידיעה מסוכן על כוונת מצרים וסוריה לתקוף בו זמנית בשעות הערב. הסוכן היה ידוע כלא מהימן, אך למרות זאת כינס פגישה עם הרמטכ"ל ושר הביטחון שבה הומלץ לממשלה לגייס מילואים. "הסוכנים האלה נתנו ידיעות על מלחמה הרבה מאוד פעמים, ואף פעם הן לא התממשו, חוץ מאשר ב-6.10", הסביר זעירא. כשנשאל האם דובר בממשלה על היקף מסויים של גיוס מילואים השיב זעירא: "אינני זוכר כבר".
"נדלק אצלי אור אדום, אמרתי לרמטכ"ל שזה לא מריח טוב"
דבר נוסף שעורר את חשדו של זעירא היה פינוי משפחות המומחים הצבאיים של ברית המועצות ממצרים כ-48 שעות לפני המלחמה. "אז נדלק אצלי האור האדום, זה היה הדבר הראשון שחרג ולא היה לנו הסבר אליו", הודה זעירא. "אמרתי לרמטכ"ל שזה לא מריח טוב. גם אז לא היה לי ביטחון שתהיה מלחמה וראיתי אותה בסבירות נמוכה. אני לוקח בחשבון שהרוסים עוזבים כי הם חושבים שתהיה מלחמה. אילו אני הייתי חושב שתהיה מלחמה, לא הייתי צריך בשביל זה את הרוסים".
זעירא הדגיש כי חובת הדיווח שלו היתה רק לרמטכ"ל. "ידיעה או אי-ידיעה של ראש הממשלה או שר הביטחון אינה בתחום אחריותי וסמכותי", אמר זעירא. "רוב שנותיי בצה"ל לא הייתי קצין מטה אלא מפקד, והטבע שלי לא מוביל אותי להעביר אחריות כלפי מעלה".
"בצה"ל לא ניתן לצאת למלחמה בלי שיהיו דיבורים"
ראש אמ"ן הסביר כי ההצלחה המצרית נבעה גם מההצלחה שלהם לשמור על המהלך בסוד בתוך מצרים. "98% מהצבא המצרי לא ידעו שזה לא תרגיל עד ה-6 בחודש, כך גם עולה מתחקור של קצינים מצרים שבויים", ציין זעירא. "הנחת המוצא היתה שהצבא המצרי לא יוכל לצאת למלחמה בהתרעה של רגע, ולכן כתעודת ביטוח - כל יציאה למלחמה תתגלה תוך יום-יומיים בהאזנה. בצה"ל לא ניתן לצאת למלחמה מבלי שיהיו 'דיבורים', צה"ל לא עושה תמרונים בכאלה היקפים". לדבריו, גם ניתוח אישיותי שערכו באמ"ן לנשיא מצרים אנואר סאדאת העלה כי הוא אדם זהיר ומחושב, לא כזה שיבחר במתקפת פתע.
"הבעיה של ראש המודיעין היא לתת את ההערכה שלו", סיכם זעירא. "אם השיטה היא על כל דבר הכי קטן לקרוא 'זאב', אין בעיות. אבל אז הצבא נמצא במצב מאוד קשה".