על אף האיומים הגוברים מצד מדינות אויב וגורמים עוינים, מעיר מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח השנתי על כך שליקויים ניכרים שנמצאו במוכנות העורף לשעת חירום לאחר מלחמת לבנון השנייה טרם תוקנו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט
"לצד פעילותה המבורכת של הממשלה לשיפור התיאום בתחום זה באמצעות הקמת המשרד להגנת העורף ופעולות מיגון שונות, נמצא כי הממשלה עדיין לא יזמה הסדר חקיקתי מקיף מאוחד ומתואם, המרכז את ההוראות בדבר הטיפול בעורף בעתות חירום ומבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים הפועלים בתחום זה, ובמיוחד של המשרד להגנת העורף", כותב המבקר בדוח שפורסם היום ומדגיש: "דבר זה נדרש כדי לסייע לקדם פעילות משולבת ומתואמת של משרד הביטחון והמשרד להגנת העורף בתחום הטיפול בעורף בעת חירום. ביקורת זו, שהיא גם ביקורת מעקב על דוחות קודמים, העלתה כי ליקויים ניכרים נוספים במוכנות העורף לשעת חירום טרם תוקנו".
כבר בדוח שפורסם ביולי 2007 בנושא "היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה", העיר משרד מבקר המדינה כי על הממשלה ליזום הסדר חקיקתי מקיף, מאוחד ומתואם, שירכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, יבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה ומהגופים המטפלים בעורף בחירום, וכן יגדיר את קשרי הגומלין ביניהם.
"בביקורת זו, שבחנה היבטים אחדים בתחום מוכנות העורף לחירום, ושמהווה גם ביקורת מעקב על דוחות קודמים של משרד מבקר המדינה בעניין זה, הועלו פערים משמעותיים בהיערכות העורף לחירום, שחובה על הגופים הנוגעים בדבר לטפל בהם בהקדם. הקמת המשרד להגנת העורף נועדה לשפר את מוכנות העורף לעתות חירום, אך עם זאת, במצב הקיים, הוסיפה לאי-הבהירות בחלוקת האחריות בין הגופים המטפלים בעורף בחירום" נכתב בדוח.
"משכך", מוסיף הבמקר, "ראוי שכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובעיקר שר הביטחון והשר להגנת העורף, יחליטו ויקבעו את חלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרדיהם לעניין היערכות העורף לחירום, ויעלו את הנושא לדיון ולהחלטה בממשלה בהקדם. זאת, כדי שתחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף יהיו ברורים. דבר זה יסייע לקיום פעילות מיטבית משולבת ומתואמת של משרד הביטחון והמשרד להגנת העורף בתחום הטיפול בעורף באירועי חירום".
מצוקת ערכות המגן
בין היתר מציין שפירא את נושא ערכות המגן ומציין כי על אף שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי רשמה בפניה בדצמבר 2009 "את הכוונה לצייד 100% של אזרחי ישראל במסכות אב"כ [ערכות מגן] - ביעד זמן של שנתיים וחצי", בפועל, נכון למועד סיום הביקורת מלאי ערכות המגן אינו נותן מענה לחלק ניכר מאזרחי מדינת ישראל.
באשר למערך ההתרעה סלולרי, מעיר שפירא כי "נכון למועד סיום הביקורת ולמרות מעורבותו של ראש הממשלה, המערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הניידים טרם הושלם, לא הושגה עדיין הסכמה של חברות הסלולאר לספק שירות התרעה סלולארי, ולא החלה עדיין פעילות לתיקון הרישיונות שלהן או לתיקון החקיקה בנושא זה".
"נושא זה בנפשנו", הדגיש הבוקר המבקר בעת שהגיש את הדוח ליו"ר הכנסת, "לא סוד הוא שהמלחמה הבאה תתמקד בעורף לכן צריכים להיות ערוכים לכך באופן רב מערכתי. אנו עוסקים בהיבטים שונים של נושא זה ובמתכונת רב חטיבתית".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: מפקד פיקוד העורף כפוף לרמטכ"ל בשגרה ובחירום. בהיבטי התגוננות אזרחית, מפקד פיקוד העורף מונחה על ידי שר הביטחון מטעם חוק הג"א (חוק הגנה אזרחית). בשגרה ובחירום הרמטכ"ל ופורום המטה הכללי פועלים בהתאם להנחיות ומדיניות הדרג המדיני. סוגיית חלוקת ערכות המגן תלויה בתקציב המועבר לנושא.
דוח המבקר - הסיקור המלא:
"בזבוז, רשלנות וניצול רכבי צה"ל"
המצב בגדה: איש הישר בעיניו יעשה