מאז ליל שישי יושבת משפחת ששון ספונה בחדר אחד ובאבל. למרות שבנם יאיר נהרג - עד הערב הם לא ישבו שבעה, מאחר שלא היה קבר.
יאיר ז"ל היה עריק מהצבא בעת מותו, ובעקבות כך סירב הצבא לקבור אותו בבית עלמין צבאי. אביו יעקב לא ויתר ועתר לבית המשפט העליון. "רציתי שיהיה לו נר זיכרון, שנזכור אותו כמו חייל. הוא לא כלב", הסביר.
מהצד השני של העתירה עמד משרד הביטחון, שהסתמך על פקודת מטכ"ל לפיה חיילים עריקים לא ייקברו בבית עלמין צבאי. הפקודה הזו נוגדת את חוק בתי העלמין הצבאי שנחקק ב-1950, לפיו כל חייל שנהרג, ולא משנה מאיזו סיבה, ייקבר בחלקה הצבאית.
מי שתומך בעמדת משרד הביטחון הוא ראש אכ"א לשעבר אלעזר שטרן, שקרא לדחות את בקשת המשפחה לקבור אותו בחלקה צבאית. "אם זה היה תלוי בי, הייתי קובר אותו בחלקת עריקים", אמר שטרן.
"עשיתי הכל בשבילו - עד המוות"
שתי דקות לפני תחילת הדיון התקבלה החלטה של היועץ המשפטי לממשלה: החוק האזרחי גובר על פקודות מטכ"ל, ויאיר יובא למנוחות עולמים, כחייל. ההחלטה התקבלה בסיפוק על ידי בני המשפחה שטוענים כי לא ידעו שבנם עריק. "אם הוא היה נחטף על ידי חיזבאללה?", שואל אביו יעקב, "הצבא זה מעצמה. למה לא באו ואמרו לנו שהוא נפקד?".
הערב ליוו רבים את יאיר ז"ל בדרכו האחרונה. כמו שהמשפחה רצתה, זכה יאיר לכבוד אחרון: משמר כבוד, מטחי אש והספד מפי הרב הצבאי. ההלוויה בוודאי לא ניחמה את האב, אבל היה לו ניצחון אחרון ועצוב. "יש לי תחושה של שלמות, אני יודע שעשיתי הכל בשביל הבן שלי, עד תום", ציין בהתרגשות.