ב-40 השנים שחלפו מאז מלחמת יום כיפור הכול כמעט השתנה. הרבה נדחק, לא מעט נשכח. אמצעי לחימה וטכניקות קרביות השתנו לגמרי. במקום אחד, אגף המודיעין, המלחמה ההיא נשארה חקוקה. ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל איתי ברון מדבר בריאיון מיוחד לחדשות על הלקחים שהופקו ועל היכולות החדשות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הכישלון המודיעיני של יום הכיפורים נמצא איתי יום יום. נמצא איתי בחדרי הדיונים, הוא נמצא איתי כשאני קורא ניירות. הוא נוכח כאן מאוד, ובחטיבת המחקר, ובמקומות אחרים באמ"ן", אומר תא"ל ברון כשהוא נשאל האם ההפתעה של יום הכיפורים, זה עדיין משהו שהוא כתובת על הקיר באמ"ן.
על המחדל של אז הוא אומר: "בשורה התחתונה, היו שני דברים עיקריים - מגבלות של הדימיון, ודבקות בקונספציה. לקונספציה הזאת יש 2 חלקים. חלק אחד שלה אומר שמצרים לא תצא למלחמה עד שלא תשיג יכולת תקיפה בעומק שטחנו, והחלק השני של הקונספציה היה שסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים".
"השאלה היותר מעניינת היא למה אמ"ן, למרות סימנים שמגיעים אליו גם ב-1972 וגם ב-1973, ובעיקר בימים שלפני המלחמה לא זונח את הקונספציה הזאת ונותן התראה", מסביר ברון. "היו שם הטיות ועיוותי תפיסה קלאסיים. היה שם זלזול גדול באויב, וספציפית בסאדאת, שנתפס כחלש. הייתה שם שאננות, שהייתה חלק מאופוריה כללית ישראלית".
היום, זה לא יכול לקרות?
"אני יודע להגיד שאנחנו עושים הרבה מאמצים כדי לצמצם את האפשרות שזה יקרה שוב. אנחנו מלמדים את האנשים שלנו דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי - לדעת המון, והם יודעים המון, ולהטיל ספק בכל מה שהם יודעים".
זה תרבות אחרת לגמרי ממה שהיה ב-1973?
"להבנתי, בהחלט כן".
הסופה שטורפת הכול במזרח התיכון, ממצרים ועד סוריה, מציבה אתגרים חדשים, וצריך עכשיו לחקור למשל לא רק תזוזות צבאיות והתחמשות, אלא גם הלכי רוח. סוריה למשל הייתה מרחב יציב ודי ברור מודיעינית. חיזבאללה היה ארגון פחות יציב ומפתיע. עכשיו זה התהפך. הייתה אמירה שהסיכוי שאסד יעשה שימוש בנשק כימי נגד ישראל נמוכה מאוד.
"מבלי להתייחס לאמירה הזו, אותה נשמור לחדרי הדיונים הנכונים, אבל אני אגיד איך אנחנו מתמודדים עם בעיה מהסוג הזה", אומר תא"ל ברון. "להבין בצורה הכי עמוקה מה יש בצד השני, איפה זה נמצא כרגע, מה קיים. זה לא פשוט, אבל פה יש לנו יכולות איסוף טובות מאוד.
"הדבר השני הוא זה שאנחנו מבססים את האמירות שלנו עם המון זהירות. על היכרות ארוכת שנים עם הצד השני. אנחנו היום עושים שימוש בכלים שמנסים להתגבר על הבעיה הזו של מגבלות הדמיון. לפרוץ את גבולות החשיבה. משחקי מלחמה, שמאפשרים לנו לנסות להבין דברים שאי אפשר להבין אותם בדיונים הרגילים. צוותים אדומים, צוותי חשיבה שמאתגרים את ההערכה שלנו, והכי חשוב - אנחנו מציבים למקבלי ההחלטות תרחישים אפשריים".
לפני כמעט שנה בהופעה פומבית, דיברת על שימוש שעושה אסד בגזים במלחמת האזרחים בסוריה. לא הפתיעו אותך התמונות שהגיעו רק בחודש האחרון מדמשק.
"לא. כשאמרתי את זה, זה התבסס על עבודה מאוד מיוחדת שנעשתה פה על ידי האנשים של חטיבת המחקר, שזיהו מוקדם מאוד את מה שהיום כבר כל העולם היודע, וזה שהמשטר הסורי עושה שימוש בחומרי לחימה כימיים ממיתים, כנגד האוכלוסייה שלו".
מסוריה לאיראן. אתם בעצם נדרשים לבוא ולהגיד למקבלי ההחלטות מה תמונת המצב שם.
"זה עיסוק עם אחריות אדירה. אמ"ן באופן כללי, זה ארגון שיש לו אחריות אדירה. אנחנו רואים דברים ברורים בעניין הזה. ברורים מאוד. אבל הסיפור הוא אף פעם לא רק סיפור מודיעין. בסוף יש פה 2 צדדים. יש מודיעין שמנסה לתאר את המציאות בצורה הכי טובה שהוא יכול, ויש מקבלי החלטות שצריכים לקבל החלטות למול המציאות הזאת. במקומות שאנחנו חושבים שנכון, אנחנו גם ממליצים על ההחלטה הנכונה".
ואם עד עכשיו דיברנו על המודיעין הגדול, האסטרטגי, איראן והגרעין, סוריה וכוונות אסד, באגף המודיעין מתחוללת מעין מהפכה של ממש בשנים האחרונות. מאמץ מתמשך ועקבי להביא את מה שנקרא שם - "מודיעין מטרות".
"היום הבעיה המרכזית שלנו זה אויב שנעלם", אומר ראש חטיבת המחקר. "הוא נכנס למכלולים תת-קרקעיים, הוא נכנס לסביבה האזרחית, הוא נכנס לבנינים האזרחיים ולבתים. אנחנו בעולם כזה, המודיעין עומד במרכז ההיגיון המבצעי. בסוף אתה צריך לדעת איפה זה, כדי ללכת לשם. אנחנו עושים מאמץ אדיר כדי לחשוף את האויב הנעלם הזה והכי חשוב, אנחנו עושים מאמץ אדיר כדי לקחת את המודיעין הזה ולהעביר אותו למי שצריך. לטייסים במטוסים, למפקדי הפלוגות והגדודים, ולמפקדים בשטח. הם אלו שצריכים את המודיעין הזה למטרות. מודיעין למטרות, זה מודיעין ללוחמים".