סגן אלוף שי סימן טוב, המפקד המוערך של גדוד 12 של גולני, נפצע קשה כאשר קיר קרס עליו בפעילות מבצעית בשכונת סג'עייה. גופו משותק, אך מוחו חד. ליבו מתרכך כאשר הוא פוגש את סגנו, שהחליף אותו כאשר נפצע קשות בשדה הקרב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"להיות שנתיים מג"ד - אתה מתכונן לזה", הסביר שי בהערכה. "מכשירים אותך לזה. אלף ואחד קורסים, התנסויות, תרגילים ותרגילים חטיבתיים, אבל להיות מג"ד ברגע האמת ולתפוס פיקוד כשהבן אדם מספר אחד נופל בגדוד זה הרגע הכי קשה, והוא עשה את זה".
את רגע הפציעה שי לא זוכר. "חיפשנו מנהרה ובשלב מסויים יצאנו. התכוננו בחוץ, עשינו תדריך, ותוך כדי זה תזמנתי מכת אש של הטנקים והמרגמות. כתוצאה מכך, נפלה קורה של בטון על הראש ואחר כך על החזה. מפה איבדתי את ההכרה".
הדבר הבא ששי זוכר, הוא אשתו דניאלה שחיכתה לו בבית החולים. "ראיתי את דניאלה מחייכת ואז ידעתי שאני בגן עדן, בגן עדן של אדמה, לא בגן עדן של מעלה. לקח לי זמן קצת להבין איפה אני, וזהו. מאז כל יום מגלים מחדש".
"איתמר אומר שאבא שלו גיבור על. הוא צודק"
אשת המג"ד תפסה פיקוד ומנהלת שגרה שנעה בין טיפול בבעל שפצוע קשה לבין שני ילדים קטנים שמחכים בבית ומנסים להבין מה קרה לאבא. "לא ראיתי אותם קרוב לחודש וחצי. היא יודעת להעביר את המצב שלי לאיתמר, שיודע שלאבא יש פצע בגב ויהיה לו קשה לחבק אותו. מהתמונות ומהסרטים שאני רואה - הוא מאושר".
דניאלה סיפרה כי "יום לפני שהוא נפצע הוא התקשר אליי ואז הוא סיפר לי שהוא כתב לי מכתב. זה הרגיש כמו פרידה, הוא כתב שם כמה שהוא אוהב אותנו, אותי, את הילדים. איתמר אמר: 'אבא שלי גיבור, גיבור על'. הוא צודק".
יום לאחר שקיבלה את המכתב נסעה דניאלה לסורוקה לבקר פצועים, את חייליו של שי. בדרך הביתה היא קיבלה את הבשורה ששי נפצע. ברגע אחד היא שבה על עקבותיה לבית החולים, שם שמעה ששי חווה פגיעה קשה בחוליה וייתכן שיותר לא יצליח להזיז את גפיו. "אומרים שהסיכוי נמוך, אבל אם יש אדם שיצליח לעשות את זה - זה שי".
סא"ל שי סימן טוב כבר יודע שבינתיים הוא צריך להשאיר את הקריירה הצבאית מאחור ולהתחיל בשיקום במשרה מלאה. אבל בדיוק כמו בקריירה הצבאית שלו, גם עכשיו - הוא לא מתכוון לוותר.