המרגלת הרוסייה אנה צ'פמן זכתה לפרסום עולמי, אבל עדויות נשות המוסד הישראלי על הפעולות הסודיות והמבצעים הנועזים בהם הן משתתפות מאפילות גם על "המרגלת הלוהטת".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה לגעת בשמיים, מטורף. אני מוצאת את עצמי עושה דברים שרואים רק בסרטי ריגול", אומרת שירה, לוחמת בכירה במוסד, בריאיון שיתפרסם הערב ב"ליידי גלובס".
אפרת, סגן ראש חטיבה והמפקדת הכי בכירה בשירותי הביון הישראלים, מספרת: "אנחנו משתמשות בנשיות כי כל אמצעי כשר, אבל גם אם נחשוב שהדרך הטובה לקידום המטרה היא לשכב עם הרל"ש של אחמדינג'אד, אף אחד במוסד לא יאפשר את זה. יש משחקי פיתוי, יש משיכה, יש ניסיונות לעורר את הצד השני, אבל הגבול הוא במימוש מיני".
מי יחשוד בחנונית עם משקפיים בחודש שמיני?
"נשים הן לא החשודות המיידיות", מוסיפה יעל, שמספרים עליה בארגון שהייתה כבר בכל מקום בעולם. "גבר שירצה להיכנס למקום שאסור להיכנס אליו - הסיכוי שיתנו לו קטן יותר. לאישה שתבוא ותחייך יש יותר סיכוי להצליח". נירית, לוחמת ודוקטור למדעי הרוח, אומרת, "מי יחשוד בחנונית עם משקפיים בחודש שמיני?".
נירית מספרת על רגעי האקשן. "ערב אחד ישבתי עם ארבעה אנשים שהם האויב הכי מר שלנו. ניהלנו שיחה מדהימה וגיליתי שהאויב הכי גרוע הוא אינטליגנטי, מקסים, מדהים. הם חשדו בי ועשו לי מבחן. במשך חצי שעה שאלו אותי שאלות ועניתי הפוך מההיגיון, על סמך האינטואיציה. עברתי את המבחן".
"בקריירה ארוכת השנים שלי רק פעם אחת פחדתי", מוסיפה נירית. "נכנסתי למקום שבו הייתה לי תחושה לא ברורה שאני לא לבד שם, שיש מסביבי קולגות מארגונים חשאיים אחרים. אז עזבתי את המקום".
המציאות והעולם המקביל
ומה עם המשפחה והילדים? אלה, לוחמת במוסד ואם לשלושה ילדים, אומרת: "זה מאוד מחושב ומאוד קר. העבודה המבצעית מאוד קשה ברמה המשפחתית והאישית, אבל אני ב'היי' חצי חיים. אין שום עבודה או עיסוק שיכולים לספק את התחושה הזו. אני חיה כל הזמן בשני עולמות: במציאות ובעולם מקביל, ואת יודעת לנוע בין שני אלה".
"בתחילה עבדתי כאשתו של לוחם אחר במדינת אויב", חולקת יעל את אחת המשימות הסבוכות שבהן השתתפה. "הייתי רווקה, אבל במשך זמן ממושך שיחקתי תפקיד של 'אשתו של'. הייתי צריכה להיות מסוגלת לקרוא מצבים חברתיים וסיטואציות מבצעיות. לדעת אם חושדים בי שאני לא אשתו, לקלוט את זה בזמן ולפעול בהתאם".