בדרך כלל, שרון פינטו, אלון חזן, ואיציק אג'יאשווילי, הם המדריכים הבכירים ללוחמה בטרור בבסיס ההדרכה של משמר הגבול בבית חורון. הם אפילו לא חלמו על כך, אבל יום אחד הודיעו להם שהם יוצאים למשימה בשליחות המשטרה - ועוד להודו.
בעקבות הפיגוע במומבאי לפני שנה וארבעה חודשים, שבו נהרגו מאתיים אזרחים, בהם שבעה ישראלים,
הבינו במשטרת הודו שאין להם שום ידע ויכולת להתמודד עם טרור. ההודים החליטו להקים יחידה מובחרת, פורס 1 הם קראו לה, שזה הדבר הכי קרוב לימ"מ שלנו. משטרת ישראל התבקשה
והסכימה להקים את היחידה. התפקיד הוטל על משמר הגבול.
כמביטים במשטרה ההודית, זה מרגיש כמו נסיעה של 70 שנים אחורה במנהרת הזמן. הם הולכים עם נשקים ישנים על הכתף, בלי רצועה. "אני נתקלתי בנשקים, למשל, שלא ניקו אותם בין חמש לשבע שנים", סיפר אחד מהם. "נשקים שפשוט ישבו בנשקייה ללא מגע יד אדם".
פורס 1 בשביל אחד, כולם בשביל פורס 1
המדריכים מישראל הבינו שצריך להתחיל ממש מאפס. אימון הלוחמים ההודים מתברר כעסק מורכב. הלוחמים הישראלים העבירו להם שיעורי שדאות והסוואה. מלכתחילה היה ברור לשלושת לוחמי מגב מישראל שכדי להקים יחידה מובחרת, ולא חשוב היכן, צריך במקביל להכשרות ולאימונים,
להטמיע בחניכים גם ערכים.
"בלי חינוך וערכים, לוחם לא יסתער קדימה", מסביר אחד הלוחמים הישראלים. "פעם בשבוע הייתי עושה להם כמו איזשהו ערב מפקד שלי, שהיינו יושבים שעתיים ועושים קאט מהאימון, והעברתי להם שיעור של ערכים: גאוות יחידה, רעות, אחווה, עבודת צוות".
אחרי יותר מחודש של אימונים, מגיעים לתרגיל המסכם, שבמידה רבה מדמה את הפיגוע שהיה במומבאי. כל מפקדי משטרת הודו באו אל טקס הסיום. על תעודות ההסמכה שקיבלו החניכים היו מוטבעים דגל ישראל, דגל משמר הגבול וסמל הלוטר.