"בלי חיסונים - מגפות ישתוללו במדינה" (צילום: AP, חדשות)
פשרה לחיילים. אילוסטרציה | צילום: AP, חדשות

כארבע שנים אחרי שעשרות חיילי צה"ל הגישו תביעה נגד משרד הביטחון בטענה שנפגעו לאחר שבוצע בהם ניסוי בחיסון נגד אנתרקס, הודיעו היום (א') משרדי הביטחון והמשפטים כי תוקם קרן כספית שתוקדש לטובת כל החיילים והחיילות שהתנדבו להשתתף במחקר. על פי ההודעה, בכך ניתן מענה לאומי ואנושי לכל מתנדבי המחקר וגם נחסכו עוד שנים רבות של דיונים משפטיים. נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז השופטת הילה גרסטל למעשה אישרה את הסדר הפשרה בין הצדדים, שלפיו לקרן יועברו 21 מיליון שקלים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

עשרות החיילים, מתוך 600 שהשתתפו בניסוי, תבעו 18 מיליון שקל ודרשו פיצוי של עשרות אלפי שקלים לכל חייל על עוגמת נפש, נזק נפשי ושימוש בגופם. הם גם ביקשו שלא ייעשו יותר ניסויים על חיילי צה"ל ודרשו טיפול רפואי מלא לחיילים ולילדיהם על ידי מערכת הבריאות האזרחית.

הניסוי החל לפני יותר מעשור, אז העריכו במערכת הביטחון כי מדינת ישראל על אזרחיה וחייליה ניצבת בפני איום ממשי של חשיפה לחיידק האנתרקס (גחלת), לרבות באמצעות ירי טילים, וכי קיים צורך בנקיטת צעדי מגן חיוניים כנגד איום בלתי קונבנציונאלי זה.

על פי ההודעה, הוחלט אז כדין, ובאישור כל הגורמים הנחוצים, על הצורך בפיתוח חיסון בישראל, על בסיס חיסון אמריקאי רב שנים, במסגרת מחקר בצה"ל, במטרה לאפשר מענה יעיל לחיילים ולאוכלוסייה האזרחית. על פי ההסדר, כל אחד מהחיילים יפוצה ב-36 אלף שקל, ואילו הקרן תשלם פיצויים ל-600 חיילים נוספים שהשתתפו בניסוי ולא הגישו תביעה בשנת 2010.

בצה"ל גיבשו כבר נוהל מסודר לניסויים

"המחקר הסדור שנערך באורח הבטיחותי ביותר וכונה 'עומר 2' התבסס על מערך התנדבות של קצינים וחיילים", נמסר. "בחיסון שבו נעשה שימוש במחקר, לא היה קיים כל חשש מפיתוח מחלת הגחלת, וכן לא היו צפויות תופעת לוואי מסוכנות. החיסון שבו נעשה שימוש במחקר, מכיל חומרים הקיימים בחיסונים רבים שמקבלת אוכלוסיית התינוקות בשגרה (דוגמת טטנוס וצהבת, ועוד)".

על פי התביעה, שהוגשה לפני כארבע שנים, חיילים רבים סבלו מתופעות לוואי: גירויים שהתפתחו על עורם, בעיות מעיים ועיכול, בעיות נשימתיות, בעיות פרקים, כאבי ראש ועוד. משרד הביטחון הודיע כבר אז כי יפעל ככל יכולתו להוביל לפתרון משמעותי ארוך טווח, אשר ייתן מענה מקיף ומלא, במספר מישורים ולצרכי המשתתפים כולם.

היום נמסר כי "לאחר כארבע שנים אינטנסיביות של התדיינות קיבלו התובעים את הצעת משרד הביטחון ואכן, הכרעת משרד הביטחון קיבלה תוקף של פסק דין על ידי כבוד נשיאת בית המשפט".

השופטת גרסטל ציינה כי "אני יכולה להביע את שמחתי על החלטת מדינת ישראל להתנהל כפי שהתנהלה לעניין הליך הפשרה שהתגבש היום. אין ספק שהתובעים הם מלח הארץ, הראויים להתנהלות זו של המדינה. אני מאחלת אני לתובעים ולכל משתתפי 'עומר 2' בריאות שלמה". את המדינה ייצג עו"ד ברוך בריזל, ואת החיילים ייצג עו"ד בועז בן צור.

החיילים שעברו ניסויים: "מעשה לא מוסרי"

יותם דויטש, שהיום מלאו לו 34, שירת בגדוד 890 בצנחנים וקיבל 4 זריקות כחלק מהניסוי בזמן שהיה בקורס חובשים בבה"ד 10. "אני חושב שההסדר שהתקבל הוא יפה, צר לי על זה שזה לקח 7 שנים. אנחנו לא יצאנו לא בשביל כסף אלא כדי שמישהו ייקח אחריות ושלאנשים שיבואו אחרינו לא יעשו את זה", הוא סיפר לחדשות 2 Online. "זה נראה לי לא הגיוני שעושים ניסויים בחיילים, כי בפעם הבאה זה כנראה לא ייגמר במערכת אלא יגיע למקבלי ההחלטות עצמם. זה מעשה שלא יעשה, לא אתי ולא מוסרי".

למרות הכל, הוא עדיין משרת בצה"ל במילואים: "צה"ל זה משהו גדול - כולם אנשים, שום דבר לא נעשה לדעתי בזדון או רצון למרמה, אבל היה צריך להפעיל יותר שיקול דעת".

"יצאנו להלחם על דמותו המוסרית של צה"ל כצבא יהודי לא יצאנו להלחם על פיצוי, צה"ל שלא עושה ניסויים בבני אדם, בחיילים שלו, כאילו היו נחותים מחיות מעבדה ואחר כך מסתתר ובורח מאחריות. החזרנו את הכבוד לאחריות הפיקודית בצה"ל. חבל שבעזרת בית המשפט", נמסר בתגובה ממטה המאבק של החיילים שנפגעו מהניסוי, בעקבות אישור ההסדר.

לדבריהם, "נציגי משרד המשפטים ומערכת הביטחון ובכלל זה הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, היועץ המשפטי למשרד הביטחון וזרועות נוספות עשו באומץ ובאחריות היסטורית תיקון עוול היסטורי. אנו מודים לאילו היושבים היום כמקבלי החלטות על ההגינות והאחריות בה נהגו בדרך להסדר".

בעקבות המקרה, בשנת 2011 גיבש צה"ל פקודת מטכ"ל חדשה שמגבילה את השתתפותם של חיילים במחקרים רפואיים. על פי התקנות, נאסר על מפקדים לבקש חיילים להשתתף בניסוי כדי למנוע אפשרות של לחץ עליהם, וכן יש הגבלות לניסויים בחיילים חדשים בצבא ועוד.

בארגון "רופאים לזכויות אדם", שליוו את התובעים מסרו כי "הסכם הפשרה מכיר, גם אם באופן חלקי, באחריותה של המדינה על הנזק שנגרם להם. פשרות אלו, יש בהן כדי לתת מזור והכרה ולו גם חלקיים לסבלם של הנפגעים והנפגעות. אנו תקווה כי אגף השיקום, כאשר ידון בתביעותיהם הפרטניות, יכיר בהם כנפגעים ולא ישית עליהם נטל הוכחה מחמיר ומכשולים בירוקרטיים".

עוד ציינו כי "נושא ניסויים בבני אדם אינו מוסדר בחקיקה ראשית ומותיר פרצה העלולה להוביל להישנות מקרים אלו כלפי חיילים וכלפי אוכלוסיות רגישות נוספות כמו כלואים, נפגעי נפש ועוד".

דבר הניסוי פורסם לראשונה בתכנית "עובדה" בערוץ 2 בשנת 2007

לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv