כאילו לא עברו להם שלושה וחצי חודשים מאז חיסולו של בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אלעטא שפתח את סבב הלחימה האחרון ברצועת עזה – ונקודת הסיום של חגורה שחורה היא נקודת הפתיחה של ההתכתשות הנוכחית. הירי אתמול (ראשון) לעבר ישובי הדרום ממחיש לנו כמה דברים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שוב, חמאס יושב על הגדר וישראל מנהלת את העימות עם הג'יהאד האסלאמי. הארגון המיליטנטי ביותר ברצועת עזה מרגיש מספיק חזק כדי למתוח את החבל ולירות רקטות רבות לעבר ערים ויישובים בישראל. בג'יהאד האסלאמי כנראה לא שמעו את הפרשנים הישראלים שטענו אחרי הסבב האחרון שהוא מורתע, שהוא ספג מכה חזקה במיוחד, שהוא איבד נכסים אסטרטגים ושהוא לא יעז לשוב ולהתעמת עם ישראל.
בראיה פלסטינית מרחב התמרון של ישראל מצומצם למדי: אחרי התכתשויות רבות ו"בליעת הרוק" מצידה של ישראל, הנחת העבודה בעזה היא שממשלת ישראל לא רוצה מלחמה ברצועה בשום אופן. גם התזמון – שבוע לפני הבחירות – עוזר לגיבוש המסקנה הזאת. וכשזה מה שחושבים בעזה – היד, שכבר שנתיים קלה על ההדק, הופכת קלה עוד יותר.
אל ייקל הדבר ראש בעיניכם שחמאס לא הצטרף לעימות: לנגד עיננו נולדת מציאות מרתקת שבה תנועת ההתנגדות האסלאמית, שמעולם לא פספסה הזדמנות להתכתש עם ישראל בעזה, כבר בפעם השנייה ברציפות מותירה את הבמה לג'יהאד האסלאמי.
החיים נראים אחרת כשאתה ריבון שאחראי על 2.1 מיליון בני אדם וכשאחרי 13 שנים כשליט עזה אתה מתחיל לקבל מישראל הקלות אזרחיות שעד לאחרונה היית רק יכול לחלום עליהם. מדובר בפרויקטים גדולים שהולכים ומוקמים בימים אלה, בכסף גדול יחסית שנכנס לעזה וב-7000 פועלים וסוחרים שיביאו איתם כ-35 מיליון שקל מדי חודש לעזה. הסגר הגדול הולך ונפרם, הסבלנות מתחילה להשתלם. בסיטואציה כזאת חמאס לא ימהרו לסכן הכל, גם במחיר של פגיעה תדמיתית נקודתית והותרת הובלת העימות לג'יהאד.
אני מבולבל. רגע, מי הריבון בעזה? ומי אחראי? ובמי פוגעים? הרי לימדו אותנו כבר שנים שחמאס הוא בעל בית שאחראי על כל הנעשה בשטחו - אז לימדו. כבר שנים שיננו באזננו שכל עפיפון שיוצא מעזה הוא באחריות הריבון חמאס - אז שיננו. ישראל מטעינה מחדש את המונח גמישות מחשבתית: כשנוח חמאס אחראי, כשנוח חמאס כבר לא. בפעם הבאה שתשמעו את מסרים מהצבא בנושא הזה – עצתי – קחו אותם בעירבון מוגבל.
בהמשך ישיר למבצע "חגורה שחורה" – הגאוגרפיה כבר לא משחקת תפקיד. מטרות של הג'יהאד האסלאמי בדמשק הן מטרות לגיטימיות לחלוטין. העובדה שדמשק כבר אינה מבטיחה חסינות ושקט היא חשובה במיוחד. ידעו ראשי הג'יהאד זיאד נח'אלה, אכרם עג'ורי או כל פעיל אחר של הארגון בסוריה שהם מטרה פוטנציאלית. מדובר בצעד בעל תהודה רבה שמזכיר שמדיניות של חיסולים ממוקדים שישראל נקטה בה בראשית-אמצע האינתיפאדה השנייה הייתה יעילה במיוחד. עיין ערך אחמד יאסין ועבד אלעזיז רנתיסי.