ש.מ, חייל בן העדה האתיופית התגייס לצה"ל בשנת 2011 למרות קשייו הרגשיים ומצוקתו הניכרת מבית קיווה להשתלב במסגרת צבאית ואף להשלים בהצלחה טירונות וקורס נהג משא. אולם מצוקתו האישית, אשר הוכרה ע"י גורמי בריאות הנפש הצבאיים, ומצבה העגום של משפחתו, אשר מונה שבע נפשות ומתגוררת בצפיפות ובדוחק בדירה קטנה הכריעו אותו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הוא נעדר מן השירות על מנת לסייע למשפחתו. במהלך כליאתו מצבו הנפשי החריף וברגע של תסכול ממצבו, הכה שוטר צבאי. השוטר הצבאי לא נזקק לשום טיפול רפואי. מיד לאחר המעשה, ש.מ הביע חרטה על המעש . ברגע הזה, נקטע חלום ההשתלבות של ש.מ בצה"ל.
התביעה הצבאית בחרה להגיש כנגד ש.מ כתב אישום בעבירה חמורה שהרשעה בה תוביל לרישום פלילי לשנים ארוכות, ובכך, תמנע את השתלבותו התקינה בחברה האזרחית. סגירת הדלת להשתלבות במקומות עבודה בגלל הרישום הפלילי בגין עבירת אלימות, תשפיע עליו ועל משפחתו ויש בה כדי לדרדר את מצבו הקשה ממילא.
ש.מ לא שרד את השירות הצבאי ולאור היעדרותו משירות פוטר בשל מה שהצבא מכנה "התנהגות רעה וחמורה". הסנגור הצבאי הראשי, אל"ם אשר הלפרין, העלה תהייה, הנשמעת לעתים קרובות בציבור, ושאל האם לש.מ היה סיכוי להצליח ולסיים שירות תקין בדומה לחייל "בן עשירים"?.
הוא ציין כי "על כולנו, כמפקדים בצה"ל, לפעול כדי לשנות את התמונה העגומה הקיימת בנוגע לנשר משירות בקרב יוצאי אתיופיה". לדבריו, לסנגוריה הצבאית יש את החובה והזכות לפעול לעמן בחורים כמו ש.מ כדי לסייע להשתלבותם בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל, ללא כתם של רישום פלילי, כשאם לא נצליח בכך התוצאה תהא העמקת הפער אליו התייחס מבקר המדינה - פער שהאחריות לו מוטלת על כולנו.
הסנגוריה הצבאית קיבלה עליה את הייצוג של ש.מ ומאז פועלת לשכנע כי נסיבות העניין אינן מצדיקות תוצאה חריפה ובלתי מידתית של תיוגו כעבריין.
"לאפשר לו המשך חיים תקינים"
סנגוריו של ש.מ, סרן נוגה ממן ורס"ן עאסם חאמד, פנו לגורמים הבכירים ביותר בפרקליטות הצבאית ולאחרונה אף נעשתה פנייה לפרקליט הצבאי הראשי, במסגרתה הצביעו על מקרים דומים ואף חמורים יותר בהם הסתפקה התביעה הצבאית בכתב אישום מידתי יותר המוביל לרישום פלילי מתון יותר, המאפשר תקופת שיקום והמשך חיים תקינים. הסנגורים הביעו תקווה כי בקשתם תיענה בחיוב.
בדוח מבקר המדינה לשנת 2013 מצא המבקר להדגיש את הליקויים המשמעותיים בשילובה של קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. המוטיבציה לשירות צבאי בקרב יוצאי אתיופיה גבוהה ביותר, אולם לאחר הגיוס חל שבר וחיילים יוצאי אתיופיה מתקשים להשתלב במערכת הצבאית. כך למשל בשנת 2010 עמד שיעור גיוסם של בני העדה על כ-86% לעומת 74% בכלל צה"ל אך בהמשך קרוב לשליש מהחיילים מבני העדה מוצאים את עצמם בשלב מסוים במהלך שירותם בכלא הצבאי, והסיכוי שלא יצליחו לסיים שירות מלא ותקין גבוה כמעט פי חמישה מחיילים שאינם בני העדה האתיופית.