ב-1 ביוני 1941 התבקש מפקד הפלוגה של "ההגנה" משה דיין להצטרף ליחידה שתפעל יחד עם הצבא הבריטי - ויצא לפעולה בסוריה. ההוראה הייתה: לתפוס גשרים אסטרטגיים באזור הכפר איסקנדרון, זאת כחלק מפלישת הבריטים לסוריה וללבנון נגד הצבא של צרפת. שם, במהלך חילופי ירי הוא איבד את עינו השמאלית. 72 שנים אחרי, דוח הפציעה הזה נחשף בחדשות 2 באינטרנט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט
במסמכים שהתיר לפרסום ארכיון צה"ל במשרד הביטחון כחלק מתהליכי דיגיטציה, דיין משחזר את רגעי הקרב ההוא בדוח שהוציא מיד לאחר האירוע בו הבהיר: למרות הפציעה, אני מבקש להמשיך לשרת בכוחות הצבא הבריטים.
ב-7 ביוני דיין יצא לפעולה יחד עם אנשיו. "בשעה 01:00 הגענו אל הגשר הנמצא כחצי קילומטר צפונית מאיסקנדרון, ולפי אינפורמציה שהייתה בידינו נשמר גשר זה על ידי זקיפים... לא מצאנו כל שמירה על הגשר ונחנו על ידו", כתב דיין. "בשעה 04:00 החלטנו ללכת לאיסקנדרון, על מנת לעזור לשאר הכוחות הבריטים".
"איבדתי את כושר הפעולה"
כשהגיעו לבניין מסוים, אותו היו אמורים לכבוש, הכוח נתקל בחיילים צרפתים שפתחו לעברם באש. "זרקתי פצצה אל מכונת הירייה... ראיתי את הרגע ההוא כמתאים לכבוש את הבניין וביקשתי מהחיילים לירות לתוך החלונות של הבניין", שיחזר דיין את הקרב. "כשהתפוצצה הפצצה התפרצנו לתוך הבניין". קצין צרפתי וחייל סנגלי נהרגו מהפצצה, ושני חיילים צרפתים אחרים נפצעו והרימו את ידיהם בכניעה.
לאחר מכן הם עברו לבניין אחר, ובדרך נורו לעברם יריות מכוחות צרפתיים. "קצין נוסף ואני נאלצנו להשאיר את האופנוע שנפגע מכדורים ולחזור דרך שפת הים אל הבניין, כן גם חזרו האנשים האחרים שהלכו לבדוק את הפרדס, והודיעו כי כוח צבא צרפתי חזק נמצא לרגלי הגבעה הדרומית", תיאר דיין. "בו בזמן החלו הצרפתים מהנקודה ההיא לפתוח עלינו באש". ואז מגיע הרגע, שישפיע ביותר על חייו ותפקודו: "כיוונתי אליהם את מכונת הירייה הצרפתית אשר הייתה ברשותי והסתכלתי במשקפת על מנת לקבוע את מקומם בדיוק, בו ברגע פגע בעיני ובידי כדור מיריותיהם ואיבדתי את כושר הפעולה".
בזכות הירי של דיין: הכוחות הצרפתיים נסוגו
בעקבות הירי של דיין, הכוחות הצרפתיים נהדפו. לאחר מספר שעות, כוחות בריטים נוספים הגיעו והכוחות הצרפתים נסוגו לחלוטין. "נפגעתי בעיני ובידי", כתב דיין. "הנני מוסר לכם בזה רפורט (דוח) מלא על פעולותיי הנ"ל ומביע את משאלתי להמשיך ולשרת כפי יכולתי בכוחות הצבא הבריטים".
במסמך "פעולה מספר 1", שמתמצת את מהלך הקרב והמשימות, צוין כי דיין הועבר לאחר פציעתו בחזרה לארץ ישראל. הוא הובא לבית החולים הדסה בחיפה ביום שלמחרת. "הבדיקה הוכיחה שהיה לו פצע מהצד הפנימי של העין השמאלית כתוצאה מכניסה של קלע", תיאר ד"ר ז. רבינוביץ, רופא בית החולים הדסה במסמך שהוציא. "מקום יציאה לא היה. הקלע הוצא לפני שהובא לבית החולים. חלל המצח היה נפוח ועצמות האף היו שבורות.
הד"ר כתב: "יישאר סומא בעינו השמאלית"
דיין אושפז בבית החולים עד 15 ביוני, כשבוע ימים. "הוא יישאר סומא בעינו השמאלית, וזקוק עדיין לריפוי ממושך של שברי עצמות האף, כמו כן נפגעו שלוש אצבעות בידו השמאלית", כתב הד"ר. כתוצאה מאובדן העין בחר דיין להרכיב רטייה על עינו השמאלית, אשר הפכה לסימן ההיכר שלו מאז ולעולם.
ב-31 באוגוסט 1972, במהלך כהונתו של דיין כשר ביטחון, שיגר לו ראש אגף המודיעין דאז כתבה מעיתון לבנוני, שתורגמה על ידי יחידת חצב (העוקבת אחרי כלי תקשורת זרים), שעסקה בנושא "גרסאות שונות לגבי הפגיעה בעינו של השר דיין".
ר' אמ"ן התלוצץ: "מה מעסיק את ידידנו!!!"
"סיפורים רבים סופרו על התאריך, המקום והנסיבות של הפגיעה בעינו של דיין ועד כה לא הוכחה שום גרסה מכל הגרסאות הרבות, והאיש בעל העין הסמואה לא אמר דבר!", נכתב בכתבה שתורגמה לעברית. "האמת לכשימות דיין יישאר סיפור עינו חידה שתביך את ההיסטוריונים".
בין היתר, עלו שם מספר גרסאות. באחת מהן, דיין נפצע בעת שישב בבית קפה עממי בחלב שבסוריה יחד עם הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב, כשקטטה פרצה עם תושבים והביאה לפציעה בעינו השמאלית. סיפור אחר מתאר איש בשם ג'אן נצר אללה אלחאיק, שטוען שהוא זה שעיוור את דיין, והביא עדי ראייה לאות הוכחה.
ראש אגף המודיעין ששלח את הכתבה המתורגמת לדיין, התלוצץ על ההשערות המגוחכות של הכתב הלבנוני. "מה מעסיק את ידידנו!!!", הוא כתב לדיין.
דיין הלך לעולמו באוקטובר 1981, ונקבר בנהלל. הוא כיהן כרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, היה מדינאי, שר בממשלות ישראל, וחבר הכנסת הרביעית עד הכנסת ה-12.