דיבורים לחוד ומעשים לחוד. אסד טען השבוע בראיון שהעם הסורי, או לפחות מי שנשאר ממנו, ממש לוחץ עליו לפעול צבאית בגולן. עם זאת, המציאות מראה שאסד בקושי עומד על רגליו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
נתונים שעולים מראים כי בין 20 ל-30 אחוזים מתוך צבא סוריה הם עריקים, ומספר זהה בכלל לא מתייצבים לגיוס. במצב הזה, הדבר האחרון שאסד צריך זה להתחיל להתחכך גם עם צה"ל.
אסד יודע שהוא מתעסק עם עוצמות הרבה יותר גדולות משלו. אז מה אם הוא מאיים? לא צריך להתרגש מזה. מה שמדהים כל פעם מחדש, זה שהציבור נמצא בפחד מהאיומים, כאילו שבאמת תפרוץ מלחמה.
אסד, שהרג כמעט 100 אלף מאזרחיו, בקושי עומד על הרגליים. גם מטוסי ה"מיג" שיבואו או לא יבואו מרוסיה לא ממש ישנו את התמונה. אז לא צריך לזלזל, אלא לקחת את האיום ברצינות. אבל צריך לשקול זאת בקור רוח, ולדעת שלא מדובר באיום משמעותי או מיידי.
גורמים ישראלים בכירים אומרים שהאיומים של אסד הם איומי סרק. כל ירי מהגולן אל עבר ישראל יתורגם בירי חזרה אל אסד, ואסד מבין את ההגדרה הזו. על פי הניתוח הרציונאלי, והרוסים הם רציונאליים, הנכס של טילי ה-S-300 הוא נכס יקר מדי במאבק שלהם עם ארה"ב על הדבר האמיתי, שזה דריסת הרגל שלהם בסוריה.
ובהקשר הישראלי, צה"ל יכול להתמודד עם מערכת טילי ה-S-300. ניתן ללמוד את המערכת ולדעת להגן על עצמנו מפניה, ובמקרה של איום אמיתי, צה"ל ידע להתגונן.